תוקפו של "חוק הגיוס", המאפשר פטור מגיוס לבני ישיבות עד גיל 26, פג אמש (שישי), ומבחינה רשמית כלל תלמידי הישיבות החרדיות מחויבים להתגייס לצה"ל. עם הקמת הממשלה, התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני הסיעות החרדיות כי יקדם העברה של חוק גיוס קבוע שיסדיר את מעמד הפטור של כל בני הישיבות החרדיות.
"חוק הגיוס", שהוא למעשה הסעיף בחוק שירות ביטחון המאפשר פטור, נקבע כהוראת שעה ב-2017, אותה בג"ץ הורה לבטל מכיוון שהיא פוגעת בעיקרון השוויון, וביקש מהממשלה לנסח מתווה אחר עד ל-1 ביולי 2023. המתווה המוסכם בשנים האחרונות הוא הורדת גיל הפטור בהדרגה, אך אין הסכמה אם מדובר על גיל 21 או 23, בתור הגיל בו אברכים יהיו רשאים לעזוב את הישיבה ולצאת ללמוד באקדמיה או לעבוד.
"הורדת גיל הפטור לאברכים הוא אינטרס של כלל החברה הישראלית, עשרות אלפי חרדים יוכלו לרכוש מקצוע ולצאת לשוק העבודה", אומר אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות. "עשרות אלפי חרדים יוכלו לרכוש השכלה ולהיכנס לשוק התעסוקה בשלב מוקדם של חייהם, ובכך ישפרו את יכולת השתכרותם בעתיד ויגדילו את פריון המשק כולו", נמסר בהודעת המכון.
"מעמד 'תורתו אומנותו' היה במידה רבה אחראי לירידה הדרמטית בשיעור תעסוקת הגברים החרדים מאז שנות ה-80, משום שהמעמד לווה בהתניה שאסור להם לצאת לעבוד", אמר ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים של המכון. "הפתרון הטוב ביותר לכך הוא להוריד את גיל הפטור ל-21. ככל שגיל הפטור מוקדם יותר, כך גם תכנון מסלול החיים מתחיל מוקדם יותר. גברים חרדים יוכלו לחשוב מה הצעד הבא שלהם מבחינת קריירה תעסוקתית ולתכנן את השכלתם המקצועית".
