שייח' עבדול חכים מוחמד מותש. מהבוקר עשרות ילדים רוצים לעשות איתו סרטון. "לא אכלתי כל היום", הוא אומר בהליכה קצובה בין שתי החנויות שלו בקומה השלישית בתחנה המרכזית בתל אביב. לכולם הוא נחמד, גם לאלו שבאים בפעם החמישית ומבקשים סלפי, גם לנערה שהוציאה שיר חדש ונדחפת לכל סרטון שעושים איתו, ומבקשת שוב ושוב שישמע את המוזיקה שלה. גם ליפעת שבאה מקריית חיים במיוחד, ומספרת שהבן שלה הכניס אותה לטיקטוק ושם נתקלה בדמותו של מוחמד. "איך שהוא יודע להגיד את זה! כל היום אני שרה את קמסני. אני אוהבת את הקהילה האפריקאית, לפעמים הם יותר טובים מאיתנו הלבנים, ראית איך הביא לי מים כי באתי מרחוק?"

בחודש וחצי האחרונים מתקיימת מלחמה עיקשת וחסרת מעצורים בין שלושה בעלי חנויות בתחנה המרכזית בתל אביב. שלושתם פליטים מסודאן שברחו מרצח העם בדארפור, שלושתם הגיעו לישראל וזוכים כאן למקלט, ושלושתם מחזיקים חשבון באפליקציה הפופולרית עם מאות אלפי עוקבים ומיליוני לייקים. בחנות של שייח' עבדול חכים מוחמד אפשר למצוא בעיקר תיקים, אצל יוסף אדם חסן מוצרי טיפוח ובגדים, ואצל אומרן אדם, שקרא לחנות שלו 'מוסך היופי', גם וגם.

@omranadam6

#סטוצים #קונדום #מוסךיופי #תחנהמרכזיתתלאביב

♬ الصوت الأصلي – אומרן אדם מוסך יופי ת"מ ת"א ק4

חסן טוען שהוא התחיל והכניס את מוחמד לעסקי הטיקטוק, אבל אדם חולק עליהם. בכל מקרה, ועם כל הכבוד לאדם (18.6 אלף עוקבים) שבחר לא להתראיין ולחסן (49.1 אלף עוקבים), מוחמד הוא הלהיט של התחנה. עם 32.5 אלף עוקבים ו-1.4 מיליון צופים בגרסה הכי נצפית של "קמסני", הוא כבר עושה שיתופי פעולה עם עסקים ברחבי הארץ – ענק הרכבים, איטליאנו פיצה ועוד. את הפריצה הגדולה הוא זוקף לזכותו של השחקן משה אשכנזי, שעשה איתו דואט בטיקטוק, והביא את הבשורה על איך גבר צריך להתנהג לכל בית בישראל.

אומרן אדם. קרא לחנות שלו "מוסך היופי" (צילום: אור גואטה)

"בהתחלה צילמתי אנשים מדברים על השירות שלי בחנות, ילדים היו עושים ריקודים", הוא מספר. "לאט-לאט התחלתי לדבר ולמכור, אמרתי 'אתה רוצה לטוס לאתיופיה? בוא תיקח מזוודה עם 4 גלגלים', ולאט-לאט זה תפס. אחרי כמה זמן אמרתי לעצמי: 'תקשיב אתה חייב לעשות משהו בן זונה', חיפשתי משהו חדש דבר שלא אמרתי כבר.

@shaikh_bags

#ethiopian_tik_tok #israel #ישראל #אתיופיה #viral #foryou

♬ original sound – ???????????????????????? ????????????????

"הישראלים תמיד מתווכחים על המחיר, אני אומר לו 'זה 50' הוא אומר '40', והייתי אומר תמיד 'למה אתה קמצני?' באיזה לילה הקלטתי את עצמי שר 'בגלל שאתה קמסני', שמעתי את זה ונקרעתי מצחוק. באתי לפה", מוחמד מצביע על החנות מלאת המזוודות שלו, "עשיתי סרטון. ואמרתי טעויות, אמרתי 'קמסני' ו'לואיז ויטון', כתבתי טעויות, 'חבירה' במקום 'חברה'. שעה אחרי שהסרטון עלה ראיתי שמתקנים אותי, ירדו על התיקים שלי, אבל הסרטון תפס".

הסרטון לא רק תפס. 2,500 משתמשי טיקטוק עשו עם הסאונד הזה סרטונים, חיילים, בעלי עסקים, מתאמני חדר כושר, בנות שמוכרות איפור. עשרות סרטונים עם מעריצים, אינסוף צפיות ומיליוני לייקים על כל הסרטונים הפכו את מוחמד לדבר הבא של התחנה. "העסקים פרחו ב-15% מאז ששייח' נהיה להיט", אומר סלומון, הספר במספרה ליד, ומשתתף קבוע בסרטונים של מוחמד.

כל אחד סוחב איתו תיק קטן

כשברח מסודאן, לקח מוחמד בתיק כסף, תחתונים, חולצה ודרכון. "כל מה שהיה חילקתי, כי אם הייתי נתפס במצרים עם כסף או תעודות אחרות היו מוכרים לי את האיברים. אמרתי לעצמי שאני לא נשאר מאחורה כי הורגים אנשים". הוא הגיע לישראל ב-2012. "הכניסו אותנו למערבל בטון, אתה לא יכול להגיד לא, לא היה שם בטון, אבל היה שמן כזה. ככה הבדואים הבריחו אותנו. נסענו כל הלילה ממצרים לגבול, הכול במהירות, בשקט. בגבול ירו עלינו, כמה נפצעו, אבל אתה דואג רק לעצמך. אתה אומר לעצמך שאם אתה חי, אתה בסדר".

הוא סיים ללמוד בכיתה ח', ויצא לסייע בפרנסת הבית. להוריו היה דוכן תבלינים, והוא נשלח לשווקים רחוקים יותר כדי להביא סחורה. פעם נעצר בידי השומרים במקום. מאז שהוא זוכר את עצמו הבית שלו במלחמה, וכשהגיע לישראל והרוויח קצת כסף הצליח להעביר את המשפחה שהשאיר מאחור לאזור אחר, שהופצץ גם הוא. אחיו נפצע ואביו נפטר ממחלה לפני חודש. "ידעתי שאהיה בטוח בישראל, שיש לה לב גדול, שהיא מכבדת אנשים, שהיא מקבלת פליטים.

שייח' עבדול חכים מוחמד. "הגעתי לתל אביב וחשבתי שאני מלך, אבל מהר הכול נהיה קשה" (צילום: אור גואטה)

"הגענו למתקן חולות, שם נתנו לנו בגדים, אוכל, חיסונים, ואז אחרי כמה ימים לקחו אותנו באוטובוס לתל אביב. הייתי בן 18, הגעתי לתל אביב וחשבתי שאני מלך, אבל מהר הכול נהיה קשה. היה גשם, אין לך בית, אין לך משפחה, אין לך כלום. אם אני חוזר לשם אני מת, אז מה זה משנה? אני אמות פה.

"אתה דואג לבטן בהתחלה, אתה מתגעגע, אבל הסתדרתי לאט-לאט. שכרנו בית עם חברים בלווינסקי, עבדתי במסעדה, בעל הבית סמך עלי. הייתי הראשון שנכנס והאחרון לצאת, שטפתי כלים, עזרתי במטבח שנתיים". בין לבין עבד בבניין. הוא מספר שהגב כל כך כואב שאתה חייב לנוח כמה ימים אחרי שאתה סוחב שקי מלט 9 קומות ברגל. "אחרי זה עבדתי בכביסה, הייתי קופאי בסופר, ואז הגעתי למרכזית. עבדתי שנתיים בחנות, למדתי כמה דברים, ובקומה רק אני הייתי עם תיקים. אחרי כמה זמן קניתי ממנו את החנות".

עברית הוא למד עם המורה שרה, שכשהוא מדבר עליה העיניים העייפות שלו נדלקות. "אני מודה לה הרבה", הוא אומר בהתרגשות. "היא מהממת, הייתי מגיע עייף מהעבודה לשיעורים, והיא אמרה: 'תבוא מתי שאתה רוצה'. לימדה אותי והגעתי ראשון בכיתה".

ופלים מחיילים

העברית של חסן מעולה. הוא בן 33, הגיע לבד ב-2010 מדארפור. "סליחה, הכול בסדר", הוא אומר תוך כדי שהוא מוחה את הדמעות, ומספר על סימני העינויים שעל גופו מהשבי בידי הג'ינג'אוויד. "חשבתי שלא אצא בחיים". פעמיים תפסו אותו. פעם ראשונה לחודשיים, ופעם שנייה לשבוע. אז החליט להשאיר הכול מאחור, וברח לישראל שחשב שהיא "מדינה שיש בה רק חיילים". לפני כמה שנים התחתן באתיופיה עם אישה מהאזור שגדל בו. הוא חזר לבד לישראל, היא חזרה לסודאן כשהיא בהריון. "אם יהיה שלום, אני רוצה לחזור. הכי חשוב לי זה להיות עם אשתי והבת.

"כשהפציצו את הכפר שלי ב-2003, כולם ברחו", הוא מספר בבכי. "הגענו למקום של האו"ם, ושם קיבלנו הגנה". כשהיה בן 20 החליט לברוח לישראל, הלך ברגל 4 ימים מאזור דארפור לחרטום בירת סודאן, משם לחלפה ומשם לקהיר. לגבול ישראל לקח לו 3 ימים להגיע. "רק חיפשתי הגנה. כשנכנסתי חיילים אמרו לי 'ברוכים הבאים', נתנו לי ופלים. פעם ראשונה בחיים שלי שאכלתי כזה".

3 חודשים ו-25 ימים הוא שהה בכלא רמון, עד שנמצאה משפחת אייל מכפר ויתקין שהיתה ערבה לו. הם שיכנו אותו אצלם, הוא עבד, למד עברית, עשה רישיון וקורסים בבנייה, וב-2017 עבר לתל אביב. "החלטתי שאני רוצה להיות עצמאי. הסתובבתי בתחנה המרכזית וראיתי שחסר בגדי ילדים. בהתחלה עבדתי בקומה 4. היו לי שותפים, אבל לא הסתדרתי איתם, והמשכתי ככה". הוא עבר בין הקומות עם החנות, עד שחזר לקומה 3 לפני חצי שנה, אז נפתח לו המזל.

המכירות עלו, המחירים לא

"אחרי אלוהים, מי שעזר לי זה הטיקטוק", מודה חסן בין לקוחה ללקוחה. "נכנסתי לטיקטוק בסוף 2021. אחרי הקורונה לא היה לאנשים כסף לבזבז סתם. אבל על משהו לפנים ולשיער אנשים לא מתקמצנים. אמרתי לעצמי שבטיקטוק יש פרסום, והתחלתי לפרסם קרם לפנים ולשיער תוך כדי שאני מדריך את האנשים איך להשתמש. הסרטון הראשון שלי הגיע ישר ל'פור יו' (הפיד המרכזי שרואים משתמשי טיקטוק ישראל), כי הבנתי שבאפליקציה הזו אוהבים תוכן מקורי, והכול למדתי לבד.

יוסף אדם חסן. "מה שיש אצלי אין בסופרפארם" (צילום: אור גואטה)

"מאז ההצלחה בטיקטוק המכירות עלו, אבל המחירים לא", מתגאה חסן, שמהמחיר שמוטבע על אריזות המוצרים בחנות שלו צריך להוריד 40% תמיד, מעין שיטת שיווק. "אני אוהב להרוויח מה שמגיע לי. חשוב לי שהלקוחות ייצאו בחיוך". את המוצרים הוא מביא מכל העולם. "הכול מיוחד, מה שיש אצלי אין בסופרפארם". המוצר הכי ייחודי אצלו הוא אבן צהובה שמסייעת לבעיות עור, שהוא מייבא מסודאן.

חייבים לפגוש את הבן אדם

"עוד 10 שנים אני רוצה להיות כוכב על במה, שר, עושה צחוקים, זה החלום שלי מהילדות", מספר מוחמד. "הייתי רואה את 50 סנט, שהוא שר טוב, מתלבש טוב, חזק ורוצה להיות כמוהו. כשהבן אדם בא אליך לחנות הוא רוצה מזוודה, אבל כשבן אדם בא להופעה שלך הוא בא בשבילך.

"בכל מדינה יש מקום שאף אחד לא רואה, כל דבר רע זורקים בדרום תל אביב", אומר חסן. "נרקומנים מביאים לפה, חולי נפש, למה לא לשמור עליהם? רואים את האנשים האלו נופלים ברחוב, זה לא מעניין אף אחד. אני מסתכל לפי הבן אדם, והלב שלי פתוח לכל בן אדם, לא משנה מי אתה. הייתי רוצה להיות רופא, אבל אסור לי ללמוד כאן. הייתי רוצה לחזור לסודאן".

מוחמד עושה סלפי עם מעריצים. "עוד 10 שנים אני רוצה להיות כוכב על במה, שר, עושה צחוקים, זה החלום שלי מהילדות" (צילום: יהל פרג')

"11 שנים זה לא מעט", אומר מוחמד, ומודה ששכח קצת מסודאן. "אבל אם יהיה שלום, אני רוצה לחזור, למרות שאני אוהב את ישראל. עדיין יש גזענות, אומרים לי: 'אתה מסתנן, תחזור לרואנדה'. הייתי רוצה שיסתכלו עליהם כבני אדם, יש טובים ולא טובים, חייבים לפגוש את הבן אדם, ואם הוא בעייתי – תתרחק ממנו. הישראלים חושבים שכולם רוצים לבוא לפה, אבל רוב האנשים בסודאן לא רוצים לבוא לפה. דוד שלי, מוסלמי חזק, לא רצה לקבל ממני כסף כי אני מישראל".

הערב מגיע, והחנויות בקומה מתחילות לאט להיסגר. המוכרים מורידים את שער המתכת הגלי, נועלים, ומקווים שהפריחה תימשך. לא תמיד מי שמגיע לעשות סלפי עם כוכבי הרשת הלוהטים של התקופה גם קונה, אבל התגברות התנועה של הלקוחות, גם כאלו שלא נראו זמן רב בתחנה המרכזית, מעודד. כולם פתחו טיקטוק בשבועות האחרונים, גם מוכר הנעליים הגיאורגי המבוגר.

@yousifdam8

#رهد #israel #ethiopian_tik_tok???????????????????????????????? #african

♬ original sound – yousif adam

בין הלקוחות שפוקדים את החנויות יש גם לא מעט להט"בים, שרבים מהן ומהם חשים בנוח במרחב האפל, המגוון, שנמצא פעמים רבות לצדו של החוק והסדר הקיימים. "המפגש עם הטרנסים היה מאוד מרגש",  מספר חסן. "בחיים לא נפגשתי עם אנשים כאלה. יש ישראלים שמפחדים לבוא למרכזית, אבל אני אומר להם: אתם חייבים לבוא לראות בעצמכם, אין מה לחשוש, אל תאמינו לתקשורת".