דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות

תקשורת / הרפורמה בשוק התקשורת תעמיק את הפער הטכנולוגי בין מרכז לפריפריה

ועדת הכלכלה אישרה רפורמה בשוק התקשורת הקווית - לפיה חברות פרטיות ישתמשו בתשתית שהניחה בזק כחברה ממשלתית. החשש הממשי הוא כי ללא הנחיית המדינה, לחברות המסחריות לא יהיה אינטרס כלכלי להניח ואף לשקם תשתיות בפריפריה

תשתית בזק (צילום ארכיון: David King / ויקיפדיה).
תשתית בזק (צילום ארכיון: David King / ויקיפדיה).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכלכלה אישרה אמש (שלישי) את תכניות האוצר לרפורמה בתחום שוק התקשורת הקווית. מדובר בפתיחת תשתיות בזק לשימוש סיטונאי של חברות מתחרות, כאשר הוט תוכל לעשות זאת החל מ-1 באוקטובר 2017. בפועל, נראה שהתחרות תהיה מוגבלת לאיזורי הביקוש, וצפויה לגרום לנזק אסטרטגי בגין האטת קצב שדרוג התשתיות בעוד הביקושים לרוחב פס לגלישה באינטרנט גוברים במהירות.

בדיון הקודם בנושא ביום ראשון השבוע, חשף מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר את כישלון המדינה הכפול: הן באיכות התשתיות והן ביצירת תחרות אפקטיבית, תוך הצגת הטענה שהשגת יעד אחד סותרת את השגת השני. פילבר קרא להסדרה חדשה לגמרי, אחרת בשנת 2017 כבר יתחילו שיבושים בקליטת האינטרנט. ההחלטה שהתקבלה בוועדה, בתמיכתו הנחרצת של יו"ר הוועדה איתן כבל (המחנה הציוני), מתעלמת ממשבר התשתיות המתקרב, ומיישרת קו עם תביעת האוצר להחלת תחרות על התשתיות הקיימות.

משבית השמחות

דבריו של שלמה פילבר בוועדת הכלכלה ביום א' היו לא פחות ממדהימים: "אני מצטער להשבית שמחות, ורוצה להציג תמונה מאוד לא טובה של שוק התשתיות כמו שאני רואה אותו. תשתית התקשורת היא התשתית הלאומית השנייה בחשיבותה, אחרי רשת החשמל, אבל בשונה מכל התשתיות האחרות היא נבנית על ידי השוק הפרטי ומוחזקת בידיים של כמה בעלי חברות שברצותם יכולים לשדרג וברצותם יכולים לא לשדרג. כרגולטור אנחנו במצב עדין. צריך להשאיר להם תמריץ להשקיע."

עצם המצב בו תשתיות קריטיות מוחזקות בידיים פרטיות ומנוהלות למטרות רווח ולא למטרת אספקת שירותים איכותיים לציבור יכול וצריך להוות מקור לדאגה. המצב כיום הוא שהפריסה של חברת הוט אינה מלאה, וזאת בהסכמת משרד התקשורת, אשר מעניק לה פטור מעמידה בהתחייבות לפריסה בכל בית בישראל. לא מדובר רק ביישובי הפריפריה הכפריים שנפגעים, אלא גם, לדוגמא, רחובות של בתים חד קומתיים בתל-אביב שהוט לא פרסה בעבורם תשתית. החסם אינו טכני, אלא כלכלי.

מי שהוט מסרבת לחבר אותו לשידורי טלוויזיה יכול לבחור בשירותי הלווין של YES, אשר למעשה לא פועל רק על לווין, אלא על שילוב בינו לבין התשתית הקווית של בזק, למשל למטרת שידורי VOD.

תשתית מיזם הסיבים האופטיים UNLIMITED, שנועדה לפרוס סיבי תקשורת מהירים בצמוד לרשת החשמל של חברת החשמל, נמצאת רק בראשית דרכה וכבר נקלעה לקשיים, לא לפני שהצהירה שתפרוס סיבים רק היכן שיהיה ביקוש מספיק מבחינה כלכלית לפריסה הזו. אתם בפריפריה? תשכחו מסיבים אופטיים מהירים.

התשתית היחידה שפרוסה בכל רחבי המדינה בהתאם לרשיון שלה זו התשתית של  בזק, שלא הונחה על-ידי חברות פרטיות, כפי שטען פילבר בחוסר דיוק, אלא על-ידי בזק, כחברה ממשלתית, לפני שהופרטה. תשתית זו היא הנכס העיקרי של בזק, המאפשרת לה לגרוף שיעור עצום – 96% מהרווחים בענף התקשורת, בעוד ה"תחרות" היא על מיעוט הפירורים שבזק, איכשהו, לא מצליחה לגרוף.

תשתיות לאומיות – איזה רעיון מוזר

גם דבריו של פליבר לגבי ה"תמריץ להשקיע" אינם מדוייקים. הדרך היחידה בה משרד התקשורת יכול לגרום לחברות להשקיע בתשתיות, היא לאכוף זאת עליהן באמצעות תקנות מחייבות, כמובן על בסיס תמחור שמאפשר להן להרוויח, אבל לעולם לא יהיה "תמריץ" לחבר ישובים קטנים במגזר הכפרי לתשתיות, ללא חובה מטעם המדינה. החלופה שכבר לא נשקלת, היא החלופה היחידה שהוכיחה את עצמה – שהמדינה תפרוס בעצמה תשתיות. מי שחושב שמדובר ברעיון מוזר, מוזמן לנסוע ברכבת, או במכונית על אחד מכבישי ישראל, או באופן חד-פעמי להשתמש במכשיר חשמלי. כך או אחרת, המשמעות של נסיון לקיים תחרות על המחיר לטובת הצרכן, מעמיד בסימן שאלה את המשך ההשקעה בתשתיות.

המשך דבריו של פילבר, גם היו מפתיעים ומדאיגים: "זה נכון שתחרות זה אחד הכלים החזקים לעשות את זה (לעודד השקעה בתשתיות, א.ר.), אבל לא תמיד. מעבודות שעשו בתוך משרד התקשורת, כנראה בסוף 2017 צרכני מדינת ישראל יתחילו לחוות קשיים בגלישה הסלולרית. יש עומס אדיר של דאטה על הרשתות, והחברות מצמצמות השקעות בגלל מצבן הכספי ואנחנו בפיגור של שנתיים שלוש אחרי העולם בדור 4. בתשתית הנייחת הייתה כוונה טובה של הממשלה לפני 5-6 שנים להקים חברה מתחרה לבזק (מיזם הסיבים האופטיים, א.ר.), שהייתה אמורה לתת בוסט לתחרות על התשתיות, בפועל נעשתה רק חצי עבודה על רשת בזק. חייבים לסגור את הפער בסיבים אופטיים. סלקום ופרטנר יעשו את זה באזורי הביקוש וזה בסדר. אבל אני כרגולטור צריך לדאוג שעד 2020 הרשתות יהיו ערוכות לקלוט את היקף הטכנולוגיה המתבקשת. כרגע אין לנו את זה ביד ויש רק שתי חברות שיכולות לעשות את השדרוג הזה. אנחנו יכולים לעשות רפורמות צרכניות עד אין קץ וזה נהדר, אבל הוועדה צריכה לתת דעתה איך גורמים לשתי החברות, שהן דואופול (הוט ובזק), לפרוס סיבים אופטיים גם בפריפריה".

כשפילבר אומר שסלקום ופרטנר יספקו תחרות באיזורי הביקוש, הוא בעצם מציג כניעה שקשה להתגאות בה. בזמן שתושבי ת"א, רמת השרון ופתח תקווה יוכלו להינות מירידת מחירים כלשהי בנסיבות של תחרות, בפריפריה אפילו לא יפרסו כבלים, שלא לדבר על סיבים. זוהי הודאה שהמדינה חסרת אונים ביכולתה לספק תשתיות תקשורת קריטיות לאזרחי המדינה, בכל נקודה שאיננה איזור ביקוש.

בדבריו של יו"ר הוועדה איתן כבל (המחנה הציוני) ביום א' ניכרה ציניות כשאמר: "קצה נפשי מהדאגה לציבור, הוא כבר לא יכול להתמודד עם כל הטוב הזה שכולם מנסים להרעיף עליו. בזק לא רוצה שאף אחד ירכב עליה. היא לא רוצה תחרות, ואם היא רוצה היא אומרת שהיא רוצה את זה במחיר מיוחד. אנחנו חוששים שהמחיר הזה בסוף יפרק את התחרות. מצד שני, יש את הצדיקים השניים, הוט, שרוצה מסלול ירוק כאילו אין בזק והיא לא השקיעה כספים". דבריו של כבל מתייחסים לרטוריקה של האוצר, המחברת בין "טובת הציבור" ל"תחרות" כאילו מדובר בדברים דומים.

תחרות לא תביא השקעה

פילבר אמר כי תחרות היא לא תמיד הכלי הנכון להשיג השקעה בתשתיות, אך זו לשון המעטה. פריסת תשתיות כפולות או משולשות של חשמל או תקשורת היא דבר מאוד יקר ולא בהכרח יעיל, בייחוד כשמדובר בהנחת כבלים או סיבים, כמו גם בשדרוג תשתיות ישנות. מדינת ישראל אינה כוללת מספיק לקוחות, כדי להפוך השקעות כאלו לכדאיות מבחינה כלכלית, עבור חברות מסחריות. כל המהלכים ליצירת תחרות אפשרו עד כה בעיקר להפוך את בזק ממונופול ממשלתי למונופול פרטי.

לו המדינה הייתה מלאימה את הצנרת של בזק שנחשבת לתשתית פאסיבית, היה ניתן להוזיל עלויות של פריסת תשתיות חדשות באמצעות מתן זכות שימוש חופשי בצנרת לכל חברה המוכנה לפרוס תשתית חדשות לצד בזק, באותו הצינור ובאיכות שווה או עדיפה.

בחזרה למציאות, אם נבחן את הרפורמה שכבר פועלת בתחום תשתית האינטרנט, לכל ספקית אינטרנט מותר "לרכב" על התשתית של בזק, אך כדי לאפשר תחרות מול הצרכן החברות משלמות מחיר קבוע לבזק, שהוא רווחי לה.

משרד התקשורת יכול היה לחייב את בזק לספק תשתית במחיר מופחת לכל אזרחי ישראל ולהועיל לציבור באמצעות ויתור על איצטלת התחרות ולחסוך את העלויות של המתווכות שנקראות ספקיות אינטרנט. והרי המדינה כבר קובעת מחיר כזה – רק לא לנו הצרכנים, אלא לספקיות.

בסיכום הדיון ביום א', לאור המחלוקת בין משרד האוצר למשרד התקשורת, והיעדר נוסחה מוסכמת למחיר שהוט צריכה לשלם על שימוש בתשתית של בזק, הסכים כבל לדחות את ההסדרה בתשעה חודשים. כאמור, אתמול (שלישי), לאחר שהוסכם על מו"מ בין הוט לבזק כפתרון ביניים, למשרד התקשורת ולאוצר נקבעה ארכה של עד אפריל 2018 לקבוע מחיר בעצמם.

בינתיים, הביקוש לרוחב פס גדל בקצב מהיר, ומה שמאיים על טובת הציבור יותר מכל דבר הוא אשליית התחרות בתשתיות, שלא הייתה ולא צפויה להיות שתהיה. קיפוח התשתיות של תושבי הפריפריה, בעיקר ביישובים הערביים, לא הניע את המדינה להבטיח תשתיות תקשורת איכותיות. אולי רק כאשר ה"פקקים" בגלישה באינטרנט יידמו למצב הפקקים בכבישים וגם חברות ההיי-טק בגוש דן יתקשו לגלוש מהירות מספקת, מדינת ישראל תתעורר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!