פסל מוזהב בדמותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הוצב בליל יום שני בכיכר רבין בתל אביב. בבוקר, הבחינו העוברים והשבים במחזה המשונה והתגובות המגוונות לא איחרו להגיע, וביניהן גם דרישת פינוי שהודבקה על הפסל על ידי עיריית תל אביב.  בשעות הצהריים הפילו את הפסל מספר אנשים ואחד מהם אף עוכב לחקירה ושוחרר.

את הפסל יצר האמן איתי זלאיט, החוקר בעזרת האומנות נושאים כגון חופש הבחירה בתרבות הצריכה, או כפי שהגדיר זאת בעצמו, "מתי אני באמת בוחר ומתי אני פועל מתוך התניות". לדבריו, השינויים הטקטוניים, כהגדרתו, שמתרחשים במדינה ובעולם עוררו אותו להפנות את האומנות שלו לשאלות חברתיות אקטואליות. "הדרך שלי לבוא ולהגיד משהו הייתה להציב את הפסל במקום שבחרתי", אמר זלאיט ל'דבר ראשון'.

הפסל המוזהב של רה״מ בניימין נתניהו שהוצב אתמול בכיכר רבין (צילום: מ. צלמת).

הפסל המוזהב של רה״מ בניימין נתניהו שהוצב אתמול בכיכר רבין (צילום: מ. צלמת).

למה אתה מתכוון כשאתה אומר 'שינויים טקטוניים'?

"אני מתכוון לשאלות קריטיות של חופש ביטוי, של פלורליזם ושל קבלת האחר. רציתי לייצר מהלך שיגרום לאנשים לעצור ולחשוב. לא ניסיתי לבקר את הכיוון הזה, שאולי אנחנו כחברה הולכים אליו. ניסיתי לתת איזושהי הצצה למקום הזה, של איך זה לחיות במדינה שמוצב בה פסל של השליט בכיכר העיר, בצורה מוחשית. אפשר להגיד שזה מופרך, אבל אם הייתי אומר לך לפני שנה שדונאלד טראמפ יהיה נשיא ארה"ב בטח היית צוחקת."

אילו תגובות קיבלת והאם היו כאלה שהפתיעו אותך?

"אני חושב שזה החלק החשוב והמעניין. אמן תמיד רוצה להיות זבוב על הקיר ולראות את התגובות, את האמוציות ואת הפרשנויות שאנשים נותנים ליצירה שלו. פה אני הייתי על התפר הזה. לא הגחכתי את הפסל. חלק ראו את זה כ'איזה יופי שיש לנו את הדמות של המנהיג בכיכר', אנשים שרוצים לשים את המלך במקום הראוי לו – בכיכר מלכי ישראל. זאת תגובה שהפתיעה אותי. והיה את הכיוון ההפוך – 'בואו נשבור את הפסל', ובסופו של דבר מי ששבר אותו לא היה מי שכביכול היינו מצפים, דווקא זה היה מישהו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית."

מפריע לך שהעירייה הדביקה על הפסל דרישת פינוי?

"אין לי בעיה עם העירייה, אנחנו במדינת חוק. כשהתכוונתי לגבולות חופש הביטוי, לא התכוונתי להצבת הפסל, אלא לאירועים שראינו בעבר כמו בנאדם שפירסם פוסט בפייסבוק ונעצר."

אתה מרגיש שיש מקום לאומנות מהסוג הזה בישראל?

"בוודאי, אני חושב שזה מאד חסר, זה המקום שבו האומנות צריכה לפעול, לא בשוליים. מספיק לבוא ולעורר נקודת מחשבה ולבחון את איפה שאנחנו נמצאים, זה השיג את המטרה."

אתה מרגיש שהאומנות היום לא נכנסת למקומות האלה?

"לא מספיק. עולם התרבות והאומנות מאד מנומס, סוג של מוריד את הראש. אני מסתכל אחורה על ההיסטוריה, אמנים עשו מהלכים הרבה יותר רדיקליים ממה שאני עשיתי. אומנות אמורה להגיב למציאות שהיא נמצאת בתוכה וזה לא קורה מספיק בעיני."

אולי האמנים התחנכו לא להתייחס למציאות, אולי אנשים מפחדים מפוסטים בפייסבוק?

"אני החלטתי לא לפחד, אנחנו בדמוקרטיה. שאלו אותי למה עשית את הפסל והתשובה שלי הייתה – כי אני יכול. ואני רוצה לממש את הזכות הזאת."