"הכרטיס של המיזם לביטחון תזונתי עזר לנו מאוד. 350 שקל וארגז ירקות אמנם נשמע לאנשים 'רגילים' כלום, אבל לנו זה היה הרבה. זה הציל אותנו", מספרת ל'דבר' ר', אם עצמאית ל-3 ילדים קטנים מעיירת פיתוח בדרום, שהסיוע שקיבלה נפסק השבוע ללא התראה מוקדמת. "כשהתבשרתי שעוצרים לי את זה, נתקפתי חרדה. אני עדיין לא יודעת איך נסתדר החודש".
בשבוע שעבר נודע ש-6,000 משפחות שהיו זכאיות לסיוע ממיזם הביטחון התזונתי של משרד הרווחה בחצי השנה האחרונה יפסיקו לקבל אותו החל מהחודש הנוכחי. לפי המשרד, הסיבה לכך היא שנגמרו עודפי התקציב מתחילת התכנית שאפשרו את הרחבתה. המשפחות שנגרעו מהמיזם היו אלו שנכנסו אליו אחרונות בכל רשות, ללא קשר לחומרת מצבם.
"אמרו לי שמפסיקים את הסיוע בהודעה קולית", מספרת ר'. "זה קודם כל מעליב. אף אחד לא בחן את המצב שלי, לא שאלו אותי, לא דיברו איתי. לקח לי הרבה זמן לצאת מהבית, אני צריכה את העזרה הזו לעמוד על הרגליים. זה לא הרבה, זה בטח לא היה מחזיק כל החודש, אבל לפחות היה לי את ה-350 שקל האלה, שמבטיח שלפחות את הבסיס יהיה."
ר' התגרשה לפני כשנתיים מבעלה, שמסרב מאז לתת לה גט, ומסרב גם להשתתף במשמורת על הילדים או לשלם מזונות עבור ילדיו. לאחר שהתגרשה נותרה ר' לגדל לבדה את ילדיה, בני 6-4, מתוכם אחת על הרצף האוטיסטי. בעקבות היעדרויותיה הרבות לצורך הטיפול בילדים פוטרה מעבודתה, ומאז היא נאלצת לעבוד במשרות חלקיות זמניות, ולא מצליחה למצוא עבודה בה מצד אחד היא יכולה לגדל את ילדיה, ומהצד השני מתגמלת מספיק כדי לספק את צרכי המשפחה.
"אני לא אישה עצלנית, עבדתי כל חיי, אם מישהו היה אומר לי לפני שנתיים שזה המצב בו אני אהיה היום- לא הייתי מאמינה, אבל קורים מצבים בחיים שאת לא מתכננת", מעידה ר' על עצמה. "בדיוק במקום הזה הייתי מצפה לפגוש את הרווחה, את המדינה. את הגורמים שאמורים לסייע לי להשתקם. אבל במקום זה, גם את המעט שכן נותנים לוקחים. למה? אני מרגישה שלא רואים אותי".
על החלטת משרד הרווחה לגרוע ממנה את הסיוע שהחלה לקבל רק לפני חצי שנה, אומרת ר': "הלוואי שיכולתי להסתכל עליהם פנים מול פנים, שיבינו מה לוקחים מאיתנו. זה הכול הולך על אוכל לילדים, זה הכסף לאוכל שלהם".
אם נפגעת אלימות במשפחה: "אמרתי לילדים, עוד כמה ימים נלך לקנות מה שצריך. עכשיו אני צריכה להגיד להם שאי אפשר"
כמו ר', גם א' קיבלה הודעה שהיא מפסיקה לקבל סיוע במסגרת המיזם החל משלשום. גם היא תושבת הדרום, אם לחמישה, מתוכם שלושה קטינים המתגוררים עמה בגילאים 17-7, יצאה לפני כעשרה חודשים ממקלט לנשים נפגעות אלימות, בו שהתה כחצי שנה, לאחר שסבלה מהתעללות מצד בן זוגה לשעבר, שכללו איומים על חייה ועל חיי ילדיה, הנמשכים עד היום. א' עדיין נמצאת בטיפול עקב הטראומה שעברה במקביל לטיפול בילדיה, מתגוררת בדירת עמיגור ועובדת במשרה חלקית כמטפלת בקשישים.
"אני יודעת שזה פוגע בעוד נשים כמוני", אמרה א' ביחס לבחירתה לדבר על מצבה הרגיש. "אני מאוד מקווה שיחזירו את הסיוע הזה, הוא קריטי עבורנו".
את הסיוע מהמיזם היא החלה לקבל לפני כשמונה חודשים. "הסכום הלא מאוד גדול הזה עוזר, בעיקר עד שאני מקבלת את המשכורת, שיהיה משהו במקרר, שיהיו פיתות כדי שהילדים יקחו סנדוויץ' לבית הספר. עכשיו, כשאין בית ספר והילדים בבית, זה עוד יותר קשה. בינתיים אני רושמת במכולת, יש לי כבר חוב של 500 שקל".
עליית המחירים בשנה האחרונה מקשה עליה את האפשרות לשרוד כלכלית. "כשיצאתי מהמקלט הרגשתי כאילו יצאתי לעולם אחר. המחירים פשוט הרבה יותר גבוהים. אם פעם חבילת פיתות, שהולכת אצלנו בפחות מיומיים, עלתה 10 שקלים, עכשיו היא עולה 17-15. גם הלחם עולה כמו זהב, שלא נדבר אם הילדים רוצים משהו שהוא טיפה מעבר לבסיס".
סיפור קטן של א' חושף את המחיר הכבד בהפסקה פתאומית של סיוע שהמשפחה ציפתה לו. "ידעתי שאני כביכול אמורה לקבל את הסיוע בתחילת החודש, אז אמרתי לילדים, נסתדר עם מה שיש עכשיו, נכין מקרוני, מה שיש בבית, ועוד כמה ימים נלך לקנות מה שצריך, ויהיה אפשר לקנות ממתקים, מה שתרצו. עכשיו אני צריכה להגיד להם שאי אפשר".
עובדת סוציאלית: "לא הודיעו לנו שהסיוע נגמר, המשפחות התקשרו אלינו. המיזם נתן להן רשת ביטחון"
עו"ס הילה חורש, ראש צוות במחלקה לשירותים חברתיים באחת הרשויות בהן נגרעו בין עשרות משפחות מהמיזם, אומרת שברשות בה היא עובדת לא ידעו כלל על הפסקת הסיוע. "הבנתי שזה אולי קרה במרכז, אבל לנו לא זכור שהנחו אותנו שמדובר בתוספת זמנית. יצאנו מנקודת הנחה שהממשלה הגדילה את ההקצאות. בתחילת החודש גם לא אמרו לנו שזה נגמר וצריך להכין את המשפחות, המשפחות פשוט קיבלו הודעה שהחודש הם לא יקבלו ופנו אלינו".
"מי שהכנסנו בחודשים האחרונים הם המשפחות שיצאו, זה לפעמים המשפחות במצבים הכי קשים, שמתמודדות עכשיו עם משבר, והכנסנו אותן כדי לקבל תמיכה", אומרת חורש, ומספרת שבמקור, היו ברשות כ-200 משפחות במיזם. לפני קצת יותר מחצי שנה העלו את ההקצאה לכ-260, וכעת ייגרעו בין 40 ל-60 משפחות מהמיזם. "אלה משפחות עם אימהות צעירות מאוד, עם רקע של פגיעות ואלימות, ללא עורף משפחתי, עם רקע של סיכון, או משפחות שיש בהן משבר נקודתי- פיטורין, התמודדות עם מחלה, פטירה ועוד".
"בתוך המציאות הזו, המיזם שנותן להם פעם בחודש את ה-350 שקל האלה יכול להיות משמעותי מאוד", אומרת חורש, "דווקא עכשיו, בחופש הגדול, כשהילדים בבית וההוצאות גדלות, ואין הזנה בבית הספר, דווקא עכשיו לוקחים להם את הכסף לסופר?".
"יש אימהות שכדי לשלם חשבון חשמל או טיול בבית הספר ירדו לזנות"
לדברי חורש, "המיזם נותן רשת ביטחון טובה להורים, שהראש שלהם בהמון דברים אחרים. זה נתן להם אפשרות להתעסק בתור להתפתחות הילד, או בבעיות התנהגות, או בצורך בטיפול רפואי. כשהם יודעים שפעם בחודש יש להם 350 שקל לסופר זה אפשר להם להתעסק גם בשיקום. לפעמים זה גם האפשרות לקנות לילד מילקי, או משהו מעבר, כי הם יודעים שיש את רשת הביטחון הזו. מי שלא מתמודד עם עוני לא יכול להבין את זה, והמשפחות שלנו נשענות על זה".
לדבריה, זה יכול להיות ההבדל בין הישארות מעל המים להידרדרות. "מצוקה תמיד מולידה מצוקה. עוני מייצר חוסר אונים, שמייצר אלימות, שמייצר פניה למשאבים פחות לגיטימיים. יש לנו בהחלט אימהות שכדי לשלם חשבון חשמל או טיול של הילד בבית ספר הן ירדו לזנות, או לכל מיני דרכים אחרות".
כרטיס לקניות, סל פירות וירקות עד הבית וסדנאות למיצוי זכויות
המיזם לביטחון תזונתי הוא הראשון והיחיד בתחומו בישראל המטפל באי ביטחון תזונתי על כל היקפיו, מספק לזכאים מענים הן בתחום המזון והן בתחומים נוספים. כל משפחה זכאית מקבלת כרטיס שנטען בכל חודש ב-350 שקלים לרכישה ברשתות המזון; סל פירות וירקות בשווי 150 שקלים המגיע עד הדלת; וכרטיס לרכישת 5 חבילות של מזון לתינוקות בחודש למשפחות הזקוקות לכך. מימון המיזם נשען 60% על ידי המדינה, 10% על ידי הרשויות, וכל השאר מגיוס תרומות. לצד זאת, המיזם מסייע למשפחות המטופלות במיצוי זכויות ומפנה אותן לסדנאות שמעניקות כלים נוספים, כגון העצמת המשפחה, פניות נפשית, ניהול המזון והמזווה והתגברות על הרגלים.
המיזם הוקם לפני כשבע שנים כפיילוט בקרב 10,000 משפחות, שתוקצב אז ב-60 מיליון שקלים וסיפק סיוע ל- 10,800 משפחות. בשנת 2021, תחת ממשלת בנט-לפיד וכהונתו של מאיר כהן (יש עתיד) כשר הרווחה, הפכה התכנית מפיילוט ב-46 רשויות בלבד לפרויקט הפועל כמעט בכל רשות במדינה (כ-230 רשויות מתוך 257), ולראשונה חלק ממנו תוקצב גם בבסיס התקציב. מאז הוא גדל בהדרגה והקיף כ-26 אלף משפחות לפני כחצי שנה.
לצד הגידול במשפחות הצטבר בפרויקט עודף תקציבי, בעקבותיו הורה משרד הרווחה להרחיב את המיזם באופן זמני מ-26 ל-32 אלף משפחות, וכך, למעשה, התווספו אליו 6,000 המשפחות המדוברות. הכסף להגדלת הפרויקט לא נמצא בבסיס התקציב.
הסכום הנדרש להשארת המשפחות במיזם: 20-22 מיליון ש"ח
בעמותת אשל-חב"ד שמפעילה את הפרויקט אומרים שכדי להשאיר את 6,000 המשפחות במיזם ולשמור על גודלו הנוכחי, שהוא 32 אלף משפחות, נדרשת הגדלת תקציבו בכ-22-20 מיליון שקלים.
האירוניה היא שבמקביל לכסף החסר, בממשלה ייעדו בתקציב האחרון מעל מיליארד שקלים לתכניות הקשורות לביטחון תזונתי, כחלק מדרישת מפלגת ש"ס לחלק תלושי מזון למשפחות שזכאיות להנחה בארנונה, כפי שנעשה בתקופת הקורונה. אך הפרויקט עדיין לא יצא לפועל, ובינתיים, משפחות שקיבלו סיוע בפרויקט קיים נאלצות להתמודד עם הפסקתו.
חורש אומרת שמראש המיזם לא ניתן לכל המשפחות הזקוקות לו, ופונה לממשלה בבקשה לפחות לא להפסיק זכאויות. "בעיר שבה אני עובדת יש מעל 2,000 משפחות שהיו זכאיות מבחינתנו אם היה מספיק. אף פעם המשאבים לא היו בהתאם לצרכים, תמיד יש חסר. כל המכרזים שמשרד הרווחה, להפעיל כל שירות בכל מסגרת, הוא בחסר. לפחות לאלה שכבר מקבלים תשאירו, ואל תגרעו מהם את העוגן הזה".
על הסכום הנדרש להגדלת הפרויקט אומרת חורש: "אלה סכומי כסף לא כאלה משמעותיים עבור מדינה, בטח בהשוואה לסכומים שהממשלה מעבירה לכל מיני דברים אחרים".
משרד הרווחה: "מדובר בתוספת ייעודית לפרק זמן מוגבל, המשרד יידע את מנהלי אגפי הרווחה"
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר בהקשר להפסקת הזכאויות: "מדובר בתוספת ייעודית, מעודפי תקציב שניתנה לפני מספר חודשים לרשויות המקומיות עבור הוספת משפחות שיקבלו סיוע לפרק זמן מוגבל (עד ה-30.06.23). המשרד כתב והדגיש זאת למנהלי אגפי הרווחה ברשויות המקומיות.
לדברי המשרד, "האלטרנטיבה היתה להישאר במכסת המשפחות שנקבעה לכתחילה ולא לנצל את עודפי התקציב, השר החליט בהמלצת גורמי המקצוע להשתמש בעודפי התקציב להוספת משפחות. כפי שהתחייב השר מרגי, תקציב המיזם לביטחון תזונתי נותר כפי שהיה ולא צומצם, ועשרות אלפי המשפחות הנתמכות מהמיזם ימשיכו לקבל כל חודש את הסיוע כפי שהיה".
