שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת (הליכוד) הציג את תוכניתו למאבק ביוקר המחייה. במרכזה, אמר השר: "מעבר ממערכת מונופוליסטית וקרטליסטית לשוק תחרותי". ברקת התייחס גם לשאלות שהופנו אליו בנושא מערכת המשפט, אך לטענתו: "מערבבים פוליטיקה עם כלכלה – ראש הממשלה שינה כיוון ואמר שהולכים לתיקונים בהסכמה רחבה". 

השר ברקת הציג ארבע תוכניות עבודה עיקריות, בהן מלחמה במונופולים ובקרטלים, הכפלת הייצוא והגדלת הצמיחה, מהפכת התעסוקה ומהפכה בשירות לציבור. היו"ר ביטן ביקש לדעת כיצד התוכניות ישפיעו על הורדת מחיר לצרכן, והדגיש את הצורך בפתרונות מידיים ליוקר המחייה ולא רק ברפורמות ארוכות טווח. 

באשר למלחמה בקרטלים, ציין ברקת את קידום החקיקה, לפיה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". הכוונה לדבריו, היא לאפשר למוצרים מיובאים לזרום עד לקמעונאי בלי בדיקה בנמל, בעקבות אישור תקן אירופי. "יש לנו יעד של 2,500 מוצרים עד סוף השנה. עלינו להכשיר ולשנות את השיטה שבה עובדים משרד הכלכלה ומשרדים אחרים כדי לעמוד ביעד הזה. הקנסות יעלו, וכך גם שיטות האכיפה. הנטל עובר מהרגולטור ליבואן״.

לשאלת היו"ר ביטן, כיצד מבטיחים שהחיסכון לא יישאר בכיס של היבואנים ויתגלגל לצרכן, השיב ברקת שהתחרות תביא לירידה במחירים. צעד נוסף בעניין זה, לדברי ברקת, הוא מניעת יבוא בלעדי, שחקיקה בעניינו תגיע לוועדה בקרוב. בכוונת המשרד לחייב יצרנים ומפיצים בחו"ל שלא לעבוד רק עם יבואנים ישירים. 

במסגרת הצעדים שהמשרד מקדם לפירוק כוחם של המונופולים היצרנים והיבואנים מול הקמעונאים, ציין ברקת: "צריך לאפשר לציבור לדעת מי עושק אותו. הציבור ישפוט את התנהלות המונופולים, ואם לא יהיו מונופולים אז החוק מייתר את עצמו". לשאלת היו"ר ביטן איך מפרקים את המונופולים, השיב שהרחבת השימוש בתקינה אירופאית תעשה את ההבדל.  

תוכנית המשרד ליצירת מנועי צמיחה למשק כוללת הפנייה של עד 25% מהתעסוקה לטכנולוגיה תוך 10 שנים, הקמת והרחבת מפעלים, חיזוק ההכשרה המקצועית, והקמת מוקדי תעסוקה. לדבריו יש לפתור בעיות שמציבה רמ"י ולפשט את מודל הקמת מרכזי התעסוקה.  

לפי תוכנית משרד הכלכלה תתבצע ההשמה והכשרה המקצועית באחריות מעסיקים, כך שתתאפשר העברת עובדים מתעשיות ותיקות לתעשיות חדשות. המשרד השקיע ביחד עם מנהלת המעסיקים בהקמת מערכת דיגיטלית מפולחת לפי סוגי המקצועות והיצע משרות פנויות של מעסיקים. המערכת יודעת לאפיין כ-500 אלף משרות בשנה. במקביל פותח מודל לפיו יזוהו אשכולות אזוריים של התמחות ויכולות פיתוח תעשיתיות. כל מחפש עבודה, או מי שרוצה לשדרג עבודה, יכול לאפיין את כישוריו, נסיונו והשכלתו ולמצוא התאמה עם משרה שיש מעסיק מאחוריה. המערכת תבדוק את ההתאמה בין העובדים למשרות והעובדים יגיעו להכשרה אצל המעסיק. אם העובד לא מוכשר בהתאם, יועבר להכשרה כדי לחזור למעגל העבודה עם השכלה והכשרה של משרד העבודה. "אנחנו רוצים להעביר את הדיון להיות פרקטי ואת ההכשרות לעסקים.

אין לאף משרד אפשרות להדביק את הצורך של אף חברה. המעסיקים בתעשייה הגדולה יודעים להכשיר את כוח האדם שלהם ויקבלו מצי'ינג מהמדינה. הכשרה ממוצעת 30 אלף שקלים. הממשלה תשלים חצי מזה. זאת אחת ההשקעות הטובות ביותר שהמדינה יכולה לעשות. יש גידול ניכר בהכשרות שאנחנו משקיעים בהן". לדבריו, במערכת המיון יוכלו לקבל חיתוכים על בסיס עסק ועל בסיס אשכול. כך למעשה תאפשר המערכת ניהול בקרה ושליטה על תחום התעסוקה בישראל.  

לשאלה מתי יבואו לידי ביטוי התוצאות המקוות של התוכנית, השיב ברקת ששנת 2023 היא שנת הקמה, העברת חוקים, ואפשרות ליבואנים להתחיל להביא את המוצרים לאחר העברת החקיקה. "השנה שבה יראה השינוי היא השנה הבאה. אני רוצה להגדיר כמות של מוצרים שיגיעו לארץ לפי תקן אירופי. עד סיום 2023 אני רוצה 2500 מוצרים שייובאו עפי תקן אירופי. ככל שהם יהיו יותר זולים כך נוכל לראות את המבחר והמגוון וגם את המחירים יורדים". 

 העצמאים: ״ברקת צריך להחליט אם הוא משרד בפני עצמו או זרוע באוצר״

דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים ויו"ר נשיאות המגזר העסקי: "באמצעות מנהלת המעסיקים, מבית הפורום הכלכלי חברתי של נשיאות המגזר העסקי, הצלחנו להכניס כ-20 אלף עובדים למגזר העסקי בתפקידים שהשכר עבורם הוא מעל הממוצע במשק. אני פונה לשר כמי שגם אחראי על הכלכלה והמשק הישראלי, לא ייתכן שלממשלה אין תוכניות כלכליות שמתייחסות למנועי צמיחה. לצד קטר ההייטק צריך לעודד את הקרונות של התיירות, הבנייה ושאר התעשייה. בנק ישראל, לדוגמה, פועל באמצעות הריבית כדי לבלום את האינפלציה, במקביל על הממשלה לתת את הכלים למשק כדי לזרוע זרעים למחזור הצמיחה הבא. שוחחנו על הצעדים שיש לעשות מספר פעמים. הדברים שהכרחיים למגזר העסקי בתקופה הנוכחית: ראשית, יש להכיר בפחת מואץ לשנים 2023-2024. המהלך יסייע למאות אלפי העסקים הקטנים בתקופה אינפלציונית שכזו. אני מבקש גם את תמיכתו של השר בכל הנוגע להפחתת מס חברות. מהלך כזה יצור הקלה מיידית, שוויוניות ורוחבית על כל החברות בכל ענפי המשק, ומתוך זאת – תיווצר תרומה ישירה לכושר התחרות מול חברות בחו"ל, כך גם הגדלת מקורות הון לביצוע השקעות״.

"חשוב לזכור שעברנו את הקורונה וכל מדינה צריכה לשמור על הייצור העצמי וצריך לוודא שבתרחישים מסוימים תהיה לנו תעשייה עצמאית. צריך לשמור על הייצור המקומי באיזונים הנכונים. לוודא שהתוכניות יגיע לקצה שהוא הצרכן. לרשות התחרות יש תפקיד מכריע. לצערי היא לא מבצעת את תפקידה. יש המון כלים לטפל בריכוזיות. ניתן עוד לעשות הרבה". 

רועי כהן, יו"ר ארגון העצמאים להב: "או שנותנים לשר ברקת את הכלים להצליח או שאומרים לו שהוא ענף באגף התקציבים של האוצר. אנחנו צריכים לדעת, בתור עצמאים, אם יש לנו גב במשרד הכלכלה. השיתו עלינו רגולציה מטורפת של חשבוניות ודלקנים. אנחנו שואלים האם המדינה רוצה שיהיו פה עסקים קטנים או לא". 

יוסי אלקובי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה : "עבור העסקים הקטנים והבינוניים דרושים כלים להתמודד עם השוק החופשי הפתוח. זה נכון ודמוקרטי, אבל צריכים כלים כמו טיפול במס, שווי רכב. יש הרבה דברים שזועקים לטיפול. 624 אלף עסקים קטנים ובינוניים נאנקים ומפרנסים מיליוני אנשים במדינה. אנחנו הכספומט של המדינה. תנו לנו להיות ברי תחרות. צריך לטפל בעסקים הקטנים שהם באמת הקטר שמוביל את המשק. ההייטק יכולים להמשיך לתקתק במחשבים שלהם, אבל אנחנו אלה שמייצרים עבורם את כל הרכיבים שהם צריכים. הם צריכים אותנו״. 

רמי בז'ה: "לא ראיתי בתוכנית התייחסות לעסקים הקטנים, רק למקרו כלכלה. אנחנו כולנו אחים למשק. משלמים מיסים ומזה ממלאים את קופת המדינה. בסוף, בנקודת הקצה, העובד העצמאי הוא שממלא את קופת האוצר. אנחנו הלקוחות שלכם ושל משרד האוצר. דורכים עלינו. יש לנו 0 זכויות על כל מה שאנחנו משלמים. מבקש שיתייחסו לרשת ביטחון לשעת חירום שהצענו. תנו וודאות לעצמאים במדינת ישראל״.