58 נשים קורבנות סחר בבני אדם הוכרו בישראל מתחילת 2022, כך אמרה היום (שני) המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, עו"ד דינה דומיניץ, בדיון בסוגיית נשים חסרות מעמד הסובלות מאלימות ושוהות בישראל בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. עוד הוסיפה כי במסגרת פיילוט זיהוי בנתב"ג זוהו 46 נשים שהובאו לישראל, ככל הנראה למטרות סחר בבני אדם, מאוקראינה, דרום אמריקה ומדינות נוספות.
עו"ד אורלי לווינזון סלע, מנהלת המחלקה הציבורית בא.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), אמרה כי מדובר באחת מקבוצות הנשים הכי פגיעות בישראל. "יש 4,500 נשים, רובן פליטות, שהאשרה שלהן לא מעניקה להן זכויות סוציאליות. הן לא זכאיות לביטוח בריאות וקצבאות ביטוח לאומי. 50% מהנשים מגדלות את ילדיהן לבד. זה מציב אותן במקום מאוד פגיע. היכולת שלהן לאחר יציאה ממקלט להשתקם ממעגל אלימות ממש נמוכה כי הן חוזרות לחרפת רעב ועוני גדול. יש תת דיווח על נשים פליטות נפגעות אלימות".
נעמי שניידרמן מנכ"לית עמותת אישה לאישה, ציינה כי במקלט בו שוהות 12 נשים- בין 2 ל-4 מהן יהיו חסרות מעמד- 25-30% מהנשים. רפ"ק דנה בן צבי, ראש מדור נפגעי עבירה במשטרה, ציינה כי ב-4.5 השנים האחרונות כ-2700 נשים חסרות מעמד תלונות הגישו תלונות על אלימות במשפחה. נעם גרדין ראש צוות במסילה הוסיפה כי בעמותה טיפלו בשנת 2022 ב-350 נשים חסרות מעמד תושבות תל אביב, רובן הגדול לא מתועדות.
עו"ס תמר להבי ממשרד הרווחה הוסיפה שבשנת 2022 טופלו במקלטים 54 נשים חסרות מעמד, במרכזים למניעת אלימות בקהילה טופלו 58 נשים ובשנת 2023 עד היום טופלו 46 נשים במקלטים. טלי רוזנפלדר, מנהלת תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה, אמרה כי יש 700 נשים כאלו במקלטים מדי שנה. עו"ס להבי הוסיפה כי במחלקות לשירותים חברתיים מטופלות מ-2020 כ-300 על רקע אלימות במשפחה– כ-7% מסך המטופלות.
נציגות משרדי הממשלה וכן נציגות עמותות המגזר השלישי דיווחו על בעיית שפה, והעלו קושי תקציבי למימון שירותי תרגום. "זה קושי שרואים בהרבה מישורים”, אמרה עו"ד דומיניץ. ”התעריף שלהם נמוך ממה שחברות תרגום דורשות". "בערים מעורבות אין עו"סיות דוברות שפות”, הוסיפה עו"ד רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח. "נשים מגיעות להתלונן על אלימות ואין עוסית שיודעת את השפה".
בעיה נוספת שהועלתה היא נושא ביטוחי הבריאות, שעל פי המשתתפים בדיון, גורם במרבית המקרים לתלות בבן הזוג האלים. ח״כ רם בן ברק מיש עתיד אמר: "צריך לעשות הכל כדי שנהיה מדינה נאורה שלא מפקירה את מי שנכנס בגבולותיה גם בטיפולים רפואיים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שנשים וילדים יהיו פה בלי טיפול".
ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, טען שהפיתרון תלוי בהוצאה מרצון למדינות אחרות. "מעבר לעובדה שמדינת ישראל בהבנה מול ממשלת קנדה ומוציאה מרצון 2,000 מהגרי עבודה בכל שנה אני חושב שצריכה להיות עדיפות לאותן נשים כדי שיוכלו להשתקם בחו"ל שיהיה להן עתיד ומקצוע. אני מעודד יציאה מרצון של שוהים אל קנדה כמהגרי עבודה והן יקבלו בטרם יציאתן מהארץ הכשרות על חשבון המדינה".
יו"ר הוועדה, ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), סיים את הדיון בקריאה למשתתפים השונים לשבת ולהיפגש לקראת דיון המשך בנושא במטרה להגיע לפתרונות ישימים מתוך השטח גם לנושא הנגשה שפתית. "אני מבקש שרשות האוכלוסין וההגירה תעשה דיון 'על המאה', אני לא רוצה לפתוח את הסיווגים ומסכים שזה עניין של מדיניות אבל המאה זה לעזור, כאן עכשיו ומיד. תעשו מפגש עם כולם כדי לפתור את זה".
