"השאלה הגדולה היא מה נעשה אחרי המבצע הצבאי", אומר ל'דבר ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין. "כולנו נחושים כשצריך לחסל כך וכך מחבלים, אמצעי לחימה ומעבדות להרכבת מטענים, אבל אני חושש שאין לנו אופק אסטרטגי לג'נין. אין לנו תשובה ליום שאחרי".

על רקע מבצע בית וגן שנהרגו בו עד כה תשעה מחבלים, מסביר מילשטיין על מאפייניה הייחודיים של ג'נין: עיר בינונית שמתגוררים בה כ-53 אלף תושבים, בהם כ-11 אלף במה שמכונה מחנה הפליטים, שיושב ממש במרכז העיר, והוא המחנה השני בגודלו אחרי המחנה בשכונת בלאטה בשכם.

"בדומה לשכם, ג'נין תמיד הייתה עיר שיש בה התרסה נגד השלטון המרכזי", מסביר ד"ר מילשטיין."כך זה היה בימי נפוליאון שכבש את העיר, דרך עז א-דין אל-קסאם, ועד האינתיפאדה הראשונה והשנייה. עיר שיש בה אתוס של מרד והתססה. גם הרשות הפלסטינית סובלת מזה. ג'נין תמיד הייתה החולייה החלשה שלה, ובשנתיים האחרונות נראה שהרשות איבדה כל אחיזה בעיר".

מילשטיין מסביר שבניגוד לכל מקום אחר, בג'נין ארגוני הטרור הפלסטינים חמאס, הג'יהאד האסלאמי והפתח עובדים בשיתוף פעולה מלא. "הם חולקים את אותן שכונות, אותן חמולות, ובחלק מהמקרים הם בני אותן המשפחות ממש. אח אחד הוא בכיר בחמאס והשני בפתח. השיטה הזו של קואליציה בין ארגוני הטרור זה מאפיין ייחודי לג'נין שמעצים אותם ומקשה על כוחות הביטחון.

"בתוך כל זה, כשג'נין היא יצרנית מרכזית של אלימות והמקום שהרשות איבדה בו שליטה, מי הולך לטפל בזה? מי שמנסה להיכנס לשם בעקביות ובהתמדה הוא חמאס. הם המרוויחים הגדולים מהמצב. הם מכוונים לקריסת הרשות והם מקדמים את האינטרסים שלהם צעד-צעד בשיטתיות".

איך החמאס קשורים למערכה הזו?
"חמאס פועלים מאחורי הקלעים להסלים את המצב דווקא בג'נין. רחוק מעזה. הם מתפרעים ביהודה ושומרון ושומרים על שקט בעזה, ככה הם מרוויחים משני הצדדים: ישראל לא נוגעת להם באשרות מעבר הפועלים, שממשיכים לצאת מעזה, הכסף ממשיך לזרום אליה, ומצד שני הם מחלישים את הרשות. אנחנו רואים בג'נין התחזקות של חמאס, לא רק בתשתיות הצבאיות אלא גם בעוצמה החברתית, המוניציפלית, בדעת הקהל. בכל מקום שהרשות מאבדת גובה, חמאס ממהר למלא את החלל".

מה חמאס מנסה לעשות שם עם הכוח שלו?
"חמאס מכוון לבידול מישראל. הם לקחו את מושג הבידול שהימין הישראלי תבע, והחזירו אותו אלינו כמו בומרנג. הם מחבלים בכל ניסיון לקיים שיח ישראלי-פלסטיני ברמה המנהלית, הביטחונית, בכל רמה. יוצא מזה שאנחנו מקבלים ג'נין שמתנהגת כמו עזה".

מה ישראל צריכה לעשות?
"ישראל חייבת למצוא דרכים לחזק את הרשות. ביום שאחרי מבצע בית וגן, צריך להמציא את הדרך שהרשות לא תיעלם. החלופה לזה היא או חמאס בג'נין או שלטון צבאי. אין חלופות אחרות. נכון שהרשות מושחתת, מתנהגת כמו אויב שלנו ועושה לנו את המוות בזירה הבינלאומית, אבל בשטח כמי שמנהל את החיים בגדה, אין לנו חלופה אחרת שהיא סבירה. פשוט אין".

ישראל מנסה בכלל לחזק את הרשות?
"הממשלה הנוכחית מלמדת אותנו בדיוק את ההפך – איך להחריב את הרשות. השפה שבן גביר וסמוטריץ' משתמשים בה, כל ה'רוצו לגבעות' ו'לשרוף את חווארה', זו טרמינולוגיה לחיסול הרשות. יש מחירים לזירוז הבנייה ביהודה ושומרון".

איך ניתן לחזק את הרשות?
"קודם כל דרך התיאום הביטחוני. שנית, יכול להיות שיעלו בקשות מצדם – להגדיל את מצבת השוטרים, להגדיל את מלאי אמצעי הלחימה. אני לא חושב שהם צריכים לקבל כל מה שהם דורשים, אבל בהחלט אפשר לתת להם חלק מזה. אחרת ייווצר שם חלל שנישאב אליו. מישהו יצטרך לתת להם שירותי מים, חשמל."

מה הסכנות במבצע בית וגן?
"בינתיים מספר הנפגעים במבצע קטן, ואין עוד דיווחים על אזרחים בלתי מעורבים שנפגעו, אבל אם המחבלים יצליחו לחטוף חייל או להביא למספר הרוגים גדול בכוחותינו, אנחנו נכנסים למשהו אחר לגמרי. כל מבצע כזה עלול להסתבך ולך תדע איפה זה יגמר. חוץ מזה, אני מפחד שזו התחלה של תקופה ולא אירוע נקודתי. אירוע שמבשר על עידן סבבי לחימה ארוך שימוטט לגמרי את הרשות".