ועדת הכלכלה אישרה אתמול (שני) את התיקון לחוק הגנת הצרכן שעניינו סימון תוצרת חקלאית לא ארוזה. התיקון, שאושר פה אחד בצעד חסר תקדים, ולמרות התנגדותם של משרד הכלכלה והקמעונאים, יחייב סימון של ארץ הייצור של ירקות, פירות, דגים, בשר ועוף טריים בעת הצגתם למכירה לצרכן.
המשמעות היא שארץ הייצור של תוצרת חקלאית טרייה תסומן בשילוט בולט לצד התוצרת בנקודת המכירה. התיקון יחול גם על רכישה מקוונת של תוצרת טרייה. התיקון יאפשר שקיפות מלאה לצרכנים, שיידעו מאיפה מגיעה התוצרת החקלאית לא ארוזה (בתפזורת).
הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), רם בן ברק (יש עתיד) ואלון שוסטר (המחנה הממלכתי), לתקן את חוק הגנת הצרכן, תעלה לדיון במליאת הכנסת לאחר התאמות שיבוצעו בשיתוף משרדי הכלכלה והבריאות.
"עד היום האינטרסים של החברות הגדולות גברו על האינטרס של הציבור הישראלי", אמר בן ברק. "אני מברך את החלטתה של ועדת הכלכלה לשים את חופש הבחירה של הצרכנים, החקלאים והביטחון התזונתי לפני טובת התאגידים הגדולים. היום התרחשה היסטוריה".
ישיבת הוועדה הוקדשה לתיקונים, הערות והסתייגויות שהגישו משרדי הממשלה ובעלי עניין. הערת משרד הבריאות לגבי חשש לאפליה בין מפעלים שיש להם רישיון ייצור לבין רשתות השיווק בכל הקשור לשיווק עוף ובשר טרי, לא התקבלה. עם זאת, הותאם נוסח החוק כך שיתאפשר סימון ארץ המקור גם על תוצרת שנארזת במקום המכירה.
נעמי הימיין רייש, סגנית מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה הציגה את עמדת המשרד: "ככלל המשרד מתנגד להצעת החוק. החוק יחול על קמעונאי גדול על מכירה פיזית ובהוראת שעה כדי שנוכל לבחון את ההשלכות על המשק. גם בשוק לא יסומן כי הם עוסקים קטנים. מכיוון שמתקנים חוק שהוא בסמכות שר הכלכלה, מבקש המשרד לקיים דיון נוסף". יו"ר הוועדה דוד ביטן הבהיר שאין מקום להוראת שעה, ובהתאם לצורך, השר מוזמן להעביר בקשה לתיקונים: "אתם רוצים לאיין את החוק. לא נקיים עוד דיון".
לטענת הימיין רייש, הרגולציה מטילה עול נוסף על עסקים קטנים ובינוניים ושווקים שמקבלים את התוצרת שהם מוכרים ממשווקים. "החשש הוא שהם יהיו חשופים לקנסות ותביעות". טיעון נוסף שהעלתה הימיין רייש הוא הצטברות רגולציה על העסקים הקטנים.
אלא שלטענת דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים בישראל ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, מדובר בתוספת זניחה: "אני מייצג את העסקים הקטנים והבינוניים. הם רושמים את המחיר ולפעמים משנים אותו כמה פעמים ביום. שירשמו גם את ארץ המקור. החוק הוא לטובת הציבור וכל השאר זה סיפורים".
הימיין רייש ציינה שעמדת המשרד הוצגה גם בפני ועדת השרים לחקיקה, שהחליטה שההצעה תתקבל בתיאום עם שר הכלכלה. על כך הגיב ביטן: "אנחנו לא מחויבים להחלטת ועדת השרים לחקיקה. ההמצאה הזאת שנדרשת הסכמה, משמעותה שהחוק לא יכול לזוז לשום מקום. אז איפה הכנסת? הכנסת עובדת אצלכם? אם מדברים על הפרדת רשויות אז המשמעות היא שאני כיו"ר וועדה בכנסת לא מחויב לשום דבר. אני מחויב לצדק ולמה שצריך לעשות. אני מתחשב במה שחושבים השרים ואנשי המקצוע".
כדי להקל על יישום החוק, הציע ביטן שהרשות להגנת הצרכן תקל באכיפה, לפחות במהלך השנה הראשונה ליישומו. הוועדה אישרה שהקנס על הפרת החוק ישאר כפי שהוגדר בחוק: 7,000 שקלים להפרה בעסק קטן, ו-22 אלף שקלים להפרה בתאגיד.
לבקשתם של נציגי משרד החקלאות, לצד דגים טריים יצוין גם אופי הדיג – שלייה מבריכה או מתקן, או דיג בים.
נציגי הקמעונאים בדיון ביקשו החרגה של סימון המוצרים במכר מקוון. לדבריהם, הדרישה לסמן את המוצרים באינטרנט בעייתית, וציון ארץ המוצא לא אפשרי באופן רציף, מכיוון שיש קושי בליקוט, והבדלים במרלו"גים שיוצאת מהם הסחורה וביעד שהסחורה מועברת אליו. הטענה היא שלא ניתן יהיה להבטיח את קיום הסחורה הטרייה במלאי בהזמנה מראש, כפי שהיא מתבצעת באתר.
ביטן לא קיבל את הטענה: "זה קל מאוד. אפשר לסמן במק"ט שונה, ואפילו באתרים של הרשתות לפעמים רושמים את ארץ המוצא. אנחנו לא נחריג את האונליין. שר הכלכלה יוכל להביא לאישור הוועדה תקנות שיקלו, בהתאם לצורך".
נציג משרד החקלאות, סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה אורי צוק בר, המליץ לתת לרשתות שהות להתאים את אתרי ההזמנה אונליין, ולאפשר להם זמן התארגנות ליישום החוק. "שימצאו את הדרך לעשות את זה. מטה כחול לבן של משרד הכלכלה דורש לסמן מוצרים כחול לבן באונליין. צריך רק להחיל את זה גם על פירות וירקות".
תגובתו של בן ברק, מיוזמי החוק, הייתה נחרצת יותר: "אם אתם לא יודעים להגיד לי מה אתם מוכרים, אז אל תעסקו בתחום הזה. אל תספרו סיפורים. אנחנו יודעים בדיוק איזו תוצרת מגיעה לאיזה מקום. זכותי לדעת מה אני קונה, גם באונליין. אם אתם לא מסוגלים, אז ניקח מישהו יותר מוכשר".
דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים: "לאחר מאבק ממושך של שנים, הצלחנו סוף-סוף להעביר את החקיקה שתסדיר את הסימון של ארץ המקור לתוצרת החקלאית שנמצאת על המדפים. ההצעה תביא לשקיפות מלאה של מקור המוצרים ותאפשר לצרכנים הישראלים להחליט ולרכוש תוצרת כחול לבן. 8 מתוך 10 ישראלים מעדיפים תוצרת ישראלית. כדור רביעי לחקלאים, אני נרגש. זוהי בשורה אמיתית לחקלאים שממתינים לשינוי זמן רב".
ח״כ אלון שוסטר: "הדרך הייתה ארוכה, אבל אנחנו היום עושים היסטוריה, חוק סימון ארץ מקור של תוצרת חקלאית שיזמתי כשר החקלאות עבר היום בקריאה שנייה ושלישית בוועדת כלכלה. מתקדמים ומחזקים את החקלאות המקומית, במקביל להנגשת מידע שקוף לצרכנים על תוצרת חקלאית".
עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים: "האישור של ועדת הכלכלה משמעותי מאוד לחקלאים ולצרכנים כאחד. הצעת החוק מדגישה את התוצרת האיכותית והטרייה של החקלאים המקומיים מול התוצרת המיובאת. היא מיטיבה עם הצרכנים שיוכלו לבחור איזו תוצרת חקלאית הם מעדיפים לרכוש בסופר. אני מברך את יו״ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, את חברי הועדה ואת יוזמי החוק על העברת הנושא להצבעה בוועדת הכלכלה לקראת קריאה שניה שלישית". לטובת התאמות אחרונות, הוגשה רביזיה על ידי ביטן.
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל: "אנחנו מברכים על החלטת ועדת הכלכלה. החוק מביא בשורה של שקיפות עבור הצרכן, שיוכל לדעת מאיזו ארץ יובאה הסחורה. החוק יתרום לפרנסת חקלאי ישראל, במקום חקלאי טורקיה או פולין".
