שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע בתחילת השבוע שבכוונתו לאפשר יבוא חלב ללא מכס, לבקשת הקמעונאים. "לא ניתן לקבל מצב שבו אין חלב על המדפים", אמר סמוטריץ', וירה את יריית הפתיחה למאבק על הסרת הפיקוח על מחיר החלב בישראל.

המחסור בחלב מפוקח על מדפי הסופר אכן קיים, אלא ששר האוצר בעצמו אחראי ליצירתו. אז מה עומד מאחורי ההצהרה?

האם חסר חלב בישראל?
לא. למעשה, ההפך הוא הנכון. ישראל היא המובילה בייצור חלב לנפש בעולם והפרות הישראליות הן המובילות בעולם בתנובת חלב. אכן ארץ זבת חלב.

אם כך, למה חסר חלב על המדפים?
אין מחסור בחלב על המדפים, אלא רק חוסר בחלב במחיר מפוקח.  מדובר בחלב 1% או 3%, בשקית או בקרטון, שמחירו נקבע על ידי ועדת המחירים של משרד האוצר. כך לדוגמא מחיר  ליטר חלב 3% שומן בקרטון עומד היום על 6.35 שקלים. יש בישראל גם חלב שאינו מפוקח, לדוגמה, חלב דל או נטול לקטוז, חלב 2%, חלב "מועשר" וכולי.

אז למה חסר חלב במחיר מפוקח על המדפים?
במחיר הנוכחי, לא רווחי לייצר חלב מפוקח. לדברי גורמים בתנובה, קווי הייצור של החלב המפוקח אפילו נוטים להיות הפסדיים. המרווח בין עלות ייצור החלב למחיר המפוקח שבו הוא נמכר לקמעונאים, לא מצדיק את ייצורו ושיווקו. החלטה זו נובעת מקביעת מחיר החלב המפוקח, שנעשית על ידי האוצר.

עובדי מפעל מחלבות רמת הגולן בקצרין (צילום: דוברות ההסתדרות)

תנובה מייצרת 65% מהחלב המפוקח בישראל. 35% נוספים מתחלקים בין טרה ליוטבתה. עד קריסתה בינואר האחרון, היתה גם מחלבת רמת הגולן בין יצרניות החלב המפוקח. קריסתה נבעה בעיקר מחוסר הרווחיות שבייצור מוצרי חלב מפוקחים.
כדי לאזן את שורת הרווח, מייצרות המחלבות סוגים נוספים של חלב, כשהמשתנה הוא אחוז השומן, העשרת החלב בסידן ובוויטמין די, תוספת טעמים וחלב דל או נטול לקטוז.

אילו פתרונות יכולים להיות למצב?
אפשרות ראשונה היא להוזיל את חומרי הגלם. חומר הגלם העיקרי בייצור חלב לשתייה הוא חלב גולמי. למרות שהפרות שלנו הן שיאניות החלב והרפתות הישראליות הן המתקדמות בעולם, עלות ייצור החלב הגולמי גבוהה מהמצופה. למה? ראשית, בניגוד לחקלאי האירופי, האמריקני והקנדי, הרפתנים בישראל לא מקבלים תמיכות ישירות שמאפשרות להם למכור את החלב הגולמי בזול. שנית, הפרות בכל אותם מקומות רועות במרחבים ואוכלות עשב. בהעדר מרחבי ירק לרעייה, בישראל הזנת הפרות היא בתערובת שכוללת מספוא ודגנים שמחירם גבוה. תמיכה ישירה ברפתנים תוזיל את מחיר המטרה של החלב הגולמי ותעודד את המחלבות לייצר יותר חלב במחיר מפוקח.

אפשרות שנייה סבסוד הייצור של חלב מפוקח. אם המדינה לא מעוניינת לתמוך בייצור החלב בכלל, אלא רק למלא את מדפי החלב המפוקח, היא יכולה בקלות לתמוך בתעשייה. בהתחשב בכך שהיא קובעת את המחיר המפוקח ומכירה את פרטי התימחור, אין לה כל בעיה להתערב בתהליך ולקבוע מחיר חדש.

אפשרות שלישית והרבה פחות פופולרית היא העלאת מחיר החלב המפוקח. האפשרות לייצר חלב במחיר משתלם תעודד את המחלבות להגביר את הייצור, אם כי חלופה זו אינה עונה על המטרה המרכזית של הפיקוח על מחיר החלב, והיא היותו שווה לכל נפש.

אפשרות זו קשה מאד פוליטית. יודע פוליטיקאי פיקח  שתוספת של כמה שקלים בחודש על חלב, נראית ציבורית גרועה בהרבה מאלפי שקלים במשכנתא.

אז מה בעצם הבעיה עם יבוא?
יבוא חלב לשתייה למדינת אי כמו ישראל הוא ככל הנראה יקר מאוד ולא כדאי. לטענת הקמעונאים, יש ביכולתם לייבא חלב במחיר המפוקח. חובת ההוכחה עליהם. אחרי הכל, לא פשוט לאתר בחו"ל קווי ייצור שיענו על דרישות הכשרות של הישראלים והובלה של מוצר רגיש כמו חלב היא מבצע מסובך.

אלא שבעבור סמוטריץ', החלב הוא רק תירוץ. המטרה האמתית אליה מכוון השר, ממש כמו קודמו לתפקיד, היא פתיחה לייבוא של כל מוצרי החלב וביטול הפיקוח עליהם. זאת מתוך אמונה, שאינה מגובה, שהשוק המווסת את עצמו ינהל את היצע המזון של ישראל בצורה הטובה ביותר.

מה קרה בפעם הקודמת שנפתח השוק לייבוא מוצרי חלב?
כזכור, עד 2019 גם מחיר החמאה היה בפיקוח. בעלויות הייצור והעלייה בדרישה העולמית לשומן חלב הקטינו את כדאיות הייצור בארץ. המחסור בחמאה שהורגש ברשתות השיווק מתחילת 2019, ועליית המחירים שנרשמה בעקבותיו, הובילו את הממשלה לפטור ממכס את יבוא חמאה ובהמשך, כדי לעשות את היבוא לכדאי, בוטל גם הפיקוח על המחיר.

התוצאות לא אחרו לבוא: היבוא אכן פתר את המחסור על המדפים, ובתחילה היה נראה שגם המחיר מתאזן. אלא שתוך זמן קצר התברר הבלוף: מרבית סוגי החמאה המיובאת הם בקטגוריית פרימיום ולכן יקרים יותר. כשזה מה שיש על המדף, זה מה שהציבור קונה. החמאה המקומית, אגב, התייקרה באחוזים בודדים, בהתאם לעליות בעלויות הייצור.

ענף החלב בישראל הוא מהמשוכללים בעולם. בנוסף, מרבית הרפתות והמחלבות נמצאות בפריפריה, שומרות על הגבולות ומספקות עבודה לעשרות אלפי עובדים. שמירה על קיומו ויציבותו היא משימה לאומית.

במקרה העגום של החלב המפוקח, לא חסר חלב. חסרה הדבקות בהחלטה שיש מוצרים בסיסיים שחייבים להיות זמינים ונגישים לכל אדם בישראל. זה חלק מהברית הבסיסית בין המדינה לאזרחיה.

לסמוטריץ', מסתבר, אין בעיה להפר את הברית עם אזרחי ישראל, ממש כפי שאין לו בעיה להפר את ההסכם שחידש לפני חודשיים בלבד עם יצרני החלב. שוב נוכחנו לדעת שכשמדובר בחלב, שר האוצר הוא זה שמחמיץ.