בנק ישראל לא מכר דולרים בחודש יוני, כך עולה מדיווח הבנק שפורסם היום (חמישי) בנוגע ליתרות מטבע החוץ שלו, שהולכות ומתקרבות לשיא מאז סוף שנת 2021. היתרות הסתכמו בסוף חודש יוני 2023 בסך כ-201.9 מיליארד דולר, גידול בסך של 2.27 מיליארד דולר לעומת סוף החודש הקודם.

רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 38.9 אחוזים. הגידול מוסבר על ידי שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-2.95 מיליארדי דולרים. מאידך הגידול קוזז בחלקו על ידי העברות הממשלה לחו"ל בסך של כ-660 מיליוני דולרים, והעברות המגזר הפרטי בסך של כ-27 מיליוני דולרים.

במהלך החודש התרחשה ירידה מהירה ומפתיעה של שער הדולר לפחות מ-3.6 שקלים לדולר, אלא שהיא התרחשה ביום שישי, כשהמסחר דליל ותנועת הון קטנה יכולה להשפיע על השער באופן חד – מאפיין שמקטין את הסיכוי שמדובר בהשפעה של בנק ישראל. בימים האחרונים שער הדולר נסחר קרוב לשער של 3.7 שקלים לדולר, ומאז חודש פברואר חצה הדולר את שער ה-3.6 ומיעט לרדת ממנו.

יתרות של מעל 200 מיליארד דולר יכולות לשמש את בנק ישראל להורדת שער הדולר בקלות בטווח הקצר. צידוק אפשרי למהלך עשוי להיות עליית שער שהבנק עצמו מזהה כמנותקת ממודל החיזוי הכלכלי שלו ומוגדרת כ"פיחות עודף" בפער של מ-10%. מכירה כזו יכולה גם לשרת את מאמץ הבנק לבלום את האינפלציה, שמעלה את יוקר המחיה בישראל לרוב הציבור. עליית שער הדולר מייקרת את החשמל, בשל רכישות הדלק, הגז והפחם וכן את מוצרי הייבוא, אלא שהבנק בוחר שלא להשתמש בכלי זה, שיכול גם להוריד את יוקר המחיה בחודשים הבאים.

המתנגדים לכלי של מכירת דולרים, נוהגים לציין שהכלי מוגבל באפקטיביות שלו, כאשר ייסוף יזום של השקל מוגבל לכמות שבנק ישראל מסוגל למכור, ואילו פיחות יזום ניתן לבצע כמעט ללא הגבלה דרך הדפסה בלתי מוגבלת של שקלים ורכישת דולרים באמצעותם. התומכים בצעד מצדיקים זאת לא רק בבלימת האינפלציה וייצוב שער החליפין, אלא גם במימוש רווחים פוטנציאליים של הבנק, לאחר שספג הפסדים משמעותיים בשנה הקודמת בתיק ההשקעות של יתרות המט"ח.

בינתיים, הבנק הבהיר שמבחינתו הכלי היחידי שנמצא על השולחן הוא העלאות ריבית, למרות גובהה הרב והנטל הגבוה שהיא מטילה על משקי בית ועסקים, ולא מכירת דולרים, שיכולה להקל נטל זה, לפחות לטווח הקצר.