"הטיפול בגברים אלימים שהממשלה רוצה להפריט, הוא טיפול בכפייה. יש השלכות קשות לכך שהמדינה לא תעשה אותו", אומרת לדבר עו"ד ועו"ס אפרת רותם, מנהלת חטיבה ארצית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, על סכסוך העבודה שהכריז האיגוד ברביעי האחרון. "המטרה של חברה היא יצירת רווחים שיגדילו את ההכנסות של בעלי המניות שלה. זה לגיטימי כמובן, אבל רווח הוא מניע מסוכן כשעוסקים בדיני נפשות".

ברביעי האחרון הכריז איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים בהסתדרות על סכסוך עבודה בעקבות כוונת משרדי האוצר והרווחה להפריט את השירות שאמור להמליץ לבית המשפט אם לשלוח גבר שהפעיל אלימות כלפי אשתו וילדיו לטיפול בכפייה. ההכרזה הגיעה לאחר שבועיים של מאבק בהחלטה, אותה הגדירה יו"ר האיגוד ענבל חרמוני כשלב חדש וקו אדום בהפרטת שירותים חברתיים.

"אנחנו נשתמש בכל האמצעים שצריך", אומרת רותם, "עיצומים, עתירה לבג"ץ. אנחנו לא רוצות להגיע לשיבושי עבודה, ואנחנו מקוות שלא נגיע לזה". היא מסבירה שזה לא סכסוך עבודה רגיל, שעוסק בתנאי העבודה בלבד, אלא במאבק שהוא קודם כל למען המטופלים והמטופלות.

"איכות הטיפול תיפגע, ואף גרוע מזה"

בדצמבר 2021 עבר תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, שיצר חלופה נוספת לטיפול בנושא מלבד הגשת צווי הגנה להרחקת גבר אלים מבת זוגו. לפי התיקון החדש, במקרה של אלימות במשפחה יופנה האדם האלים להערכה של עובדת סוציאלית, ובהתאם לקביעתה יוכל בית המשפט לכפות על הגבר האלים לעבור טיפול. התיקון נחקק כמענה למציאות שבה גברים אלימים בדרך כלל מסרבים להשתתף בטיפול וולונטרי, ועקב כך אחד הפתרונות היחידים שמוצעים היום לנשים נפגעות אלימות היא מעבר למקלט, תוך התנתקות מסביבת חייהן וסיכון לחזור למעגל האלימות.

התיקון נכנס לתוקף באוגוסט 2022, ולצידו תקציב של שישה מיליון שקלים, סכום שאמור להספיק ל-30 משרות של עובדות סוציאליות. הכוונה המקורית היתה שעובדות אלו יהיו חלק מהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. אך התיקון מעולם לא יושם, מסיבות 'תפעוליות' – המרכזית שבהן היא שיש מעל 250 רשויות מקומיות, מה שמקשה על פיזור 30 התקנים הללו באופן שיכול לתת מענה לכלל הציבור.

לכן במשרד הרווחה רצו להפעיל את השירות דרך המדינה. כלומר, שהמשרד עצמו יעסיק את העובדות הסוציאליות שמבצעות את ההערכה וממליצות לבית המשפט על טיפול בכפייה. אולם, משרד האוצר לא הסכים להמיר את הכסף, שכאמור כבר קיים, לתקנים בשירות המדינה. הפתרון שמצאו במשרד הרווחה הוא להפריט את השירות, משמע, להוציא מכרז אליו ייגשו חברות פרטיות.

"כל הבלגן הזה הוא בסך הכל על 30 תקנים בשירות המדינה", היא אומרת. "בשירות המדינה החלטה נלקחת רק לטובת אינטרס הציבורי. הוא פועל באופן מפוקח, ואף עובדת לא מקבלת שום החלטה לבד. לעובדים יש תמיד הכשרה, הדרכה, וליווי. בלי התנאים האלה, איכות הטיפול תמיד נפגעת, ואף גרוע מזה".

"מפריטים את שיקול הדעת"

הפרטת שירותי הרווחה בישראל אינה דבר חדש ומעוררת ביקורת. החל משנות השמונים של המאה הקודמת קיימת בישראל מגמה הולכת וגוברת של הפרטה בשירותים הציבוריים בכלל, ובשירותי הרווחה בפרט. למעשה, כיום מרבית שירותי הרווחה במדינת ישראל מופרטים, ומופעלים על ידי עמותות וחברות הניגשות למכרזים כדי להפעיל את השירות מטעם המדינה.

המגמה הזו מעוררת קשיים רבים, מכיוון שחלק ממפעילים השירותים פועלים למטרות רווח, ומנגד הגופים שניגשים למכרזים מחויבים להציע למדינה את המחיר הזול ביותר, ולא בהכרח את השירות או הטיפול הראוי או הטוב ביותר. המשרד גם מתקשה לפקח בצורה הולמת על כלל נותני השירותים. התוצאה עלולה להיות טיפול גרוע ודל שניתן כדי לחסוך במשאבים, שלא פעם עולה בבריאות ואף בחיי המטופלים; ניצול עובדים, מקרים של הזנחה, אלימות, התעללויות, פגיעות מיניות ופגיעות אחרות שמתרחשות עקב חוסר פיקוח. קושי נוסף הוא שכשמסתיימת תקופת המכרז של גוף מפעיל, נאלצים המטופלים להתמודד עם החלפה של כל המטפלים, כאשר חלקם לא מסוגלים לכך.

אבל לדברי רותם, כעת לא מדובר על עוד שירות מופרט, אלא על מצב חדש ומחריד אף יותר: אם עד עכשיו הפריטו רק את הביצוע של השירותים החברתיים, עכשיו מפריטים גם את הפעלת הכוח, כלומר את הסמכות לקבוע את גורלו של המטופל.

"לא מדובר רק על הפרטה של ספק שירותי טיפול, כלומר, המדינה או עו"ס מטעמה מחליט מה הטיפול שצריך, והספק הוא זה שנותן את הטיפול בסוף במרכז או בפנימייה או בהוסטל. פה מפריטים את שיקול הדעת, את מי שאמור להחליט אם מדובר באדם מסוכן, ואם להמליץ לבית המשפט האם לכפות טיפול או לא".

עו"ד אפרת רותם מאיגוד העובדים הסוציאליים בדיון בכנסת. "אם מפריטים את ההחלטה אם לשלוח אדם אלים לטיפול בכפייה, למה שלא נפריט גם את בתי המשפט ובתי הכלא? או גם את המשטרה ואת צה"ל?" (צילום: איגוד העובדים הסוציאליים)

"אנחנו מדברים על החלטות שיש להן השלכות על חיי אדם", מדגישה רותם בנחרצות. "להכניס לכל זה את כל רעשי הרקע, את האינטרסים הכלכליים של החברה. זה אסון. זו התפוררות מוסרית וחברתית. בסוף, הגורם הפרטי גוזר קופון על אותו אדם שצריך ללכת לאבחון. בהכרח השירות הוא פחות טוב כי צריך להרוויח כסף- בשכר של העובדות הוא לא יכול לגעת אז רק ככה המודל יכול לעבוד, ההמלצה לבית המשפט בהכרח נגועה במטרות רווח. זה מזעזע, יש דברים בפעולה הזו שפשוט אסור להכניס אליהם אינטרסים פרטיים".

למעשה, בג"ץ כבר הביע בדיוק את העמדה הזו בנושא דומה, ומנע בעקבותיה הפרטה של שירות הניתן בכפייה. בנובמבר 2009 קבעו שמונה משופטי בג"ץ בנוגע להפעלת בית כלא פרטי שתוכננה אז, שהחוק המסדיר את פעילותו כולל "פגיעה בלתי-חוקתית בזכויות האדם לחירות אישית ולכבוד האדם". הנשיאה דאז, השופטת דורית בייניש, קבעה כי הסמכות להשתמש בכוח מאורגן היא אחת מהסמכויות הבסיסיות והפוגעניות ביותר הנתונות למדינה, וש"שלילת חירותם של פרטים תלויה בכך שהגורם השולל את החירות פועל לשם קידום האינטרס הציבורי הכללי ולא אינטרס פרטי כלשהו.

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "כל איחור ביישום החוק מסכן את חייהן של נשים רבות"

ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל), שיזמה את הצעת החוק לשירות טיפול בגברים אלימים כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הקודמת, מאיימת לפנות לבג"ץ אם השירות יופרט, בין היתר בהסתמך על ההחלטה ביחס לבית הסוהר הפרטי. בשבוע שעבר שיגרה ח"כ סלימאן מכתב התראה לשר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי וליועצת המשפטית לממשלה, בדרישה למנוע את הפרטת השירות.

תומא סלימאן הסבירה שהסיבה לחקיקתו הייתה שהמדינה תיקח אחריות על הטיפול בגברים אלימים, והזדעמה על כך שמשרד הרווחה מנסה, לדבריה, להתחמק מאחריותו ליישם את החוק. "בחוק הזה הייתה אמורה המדינה לא רק לטפל בסימפטום שהוא האלימות, אלא בגורם שהוא הגבר האלים. כל איחור נוסף ביישום החוק מסכן את חייהן של נשים רבות, לא מתקבל על הדעת שמשרד שאמור להיות אמון על ביטחונם החברתי של אזרחי המדינה מחפש קיצורי דרך בכדי להוריד את האחריות מהכתפיים שלו ומפקיר על הדרך נשים רבות אשר חיות בפחד מתמיד".

"התנגדות האוצר היא עניין אידאולוגי"

רותם מסבירה שבהליך הזה יש פגיעה במעמד של העובדות, אבל דווקא לא בשכר שלהן. "השכר של העובדות מוגן ע"י צו הרחבה. אבל עבודה עם מואשמים באלימות זו עבודה מקצועית קשה, ובעיקר עבודה שדורשת סביבה מוגנת. בלי סביבה כזו הן עלולות להיות חשופות לתביעות בניגוד לעובדות מדינה, להיות חשופות לעבודה פחות מקצועית ולדרישות שאינן מקצועיות אלא קשורות למקסום רווח"

אבל העובדות הן לא מי שרותם דואגת להן. יחסית לשירותים מופרטים אחרים, מצבן יהיה טוב. "אני דואגת למדיניות הרווחה של מדינת ישראל, אני דואגת למאבק באלימות במשפחה, ואני דואגת לנפגעים ולמטופלים. זו אחריות שבעינינו, האיגוד, היא קריטית והיא חלק מתפקידינו".

לדבריה, ההתנגדות של האוצר היא עקרונית, ובסך הכל ממשיכה את הקו האוצרי של שני העשורים האחרונים. "הם רוצים שלא יהיה שירות מדינה. את מה שיש – להפריט, לייבש, להקטין. בטח לא לפתוח שירות חדש. זה עניין אידאולוגי, זו תפישת עולם. זה לא עניין של כסף, הוצאה למכרז לא עולה פחות, זה גם מעולם לא נטען. פשוט לא רוצים שירותי ציבורי, זה הכל".

"משרד הרווחה לא מבין את החומרה שבהפרטה של השירות הזה", היא מוסיפה. "אנחנו בטוחות שהדרג המקצועי במשרד, וגם השר, לא מעוניינים בהפרטה – הם אלה שרצו מראש שזה יהיה בשירות המדינה, וכביכול, הם מתנהגים ב'אין ברירה'- הם חושבים שאו שמפריטים או שלא יהיה. אבל לא, הם צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות יחד איתנו. זה צריך להיות קיים וזה צריך להיות בשירות המדינה, אין אופציה אחרת מבחינתנו".

"ברגע שזה יופרט, זו תהיה רק הסנונית הראשונה. אם מפריטים את ההחלטה אם לשלוח אדם אלים לטיפול בכפייה, למה לא להפריט את כל קבלת ההחלטות? למה שחברה פרטית לא תהיה אחראית על הוצאת ילדים מהבית, על הליכים פליליים, על קצינות מבחן, על סדרי דין? למה שלא נפריט גם את בתי המשפט ובתי הכלא? או גם את המשטרה? ואת צה"ל? נפריט את כל מי שמותר לו על פי חוק להשתמש בכוח כדי לשמור על הסדר, וכל אלה יופעלו למטרות רווח. אני מקווה שאנשים מבינים איזה אסון נורא זה".

רותם טוענת שמשרד האוצר בנתיים לא מגיב, ומגלגל את האחריות למשרד הרווחה. "ביקשנו פגישות, אבל שום דבר לא נענה. לא מדובר על פריצת מסגרת התקציב, יש את הכסף, זה בסך הכל 30 משרות בשירת המדינה כדי להבטיח מאבק טוב באלימות במשפחה. אני רוצה לקרוא מעל הבמה הזו לשר האוצר סמוטריץ', שחושב שזה לא עניין שלו- זו המשמרת שלך, אתה שר האוצר, תיכנס לאירוע".

משרד האוצר: "החלטה פנימית של משרד הרווחה"

תגובת משרד האוצר: "מדובר בהחלטה פנימית של משרד הרווחה להפעיל את השירות במיקור חוץ לצורך הפעלתו המהירה. זאת, בדומה למרבית השירותים המופעלים על ידי המשרד, ובהם גם שירותים בעלי אופי דומה". זאת למרות שכפי שהסבירה עו"ד רותם, אופי השירות שונה מהותית משירותים אחרים.

מטעם משרד הרווחה לא נמסרה תגובה.