מתחים גיאופוליטיים, מגמות אקלים שליליות, מחלות בעלי חיים וצמחים, מחירי אנרגיה גבוהים ותנודתיות רבה יותר במחירי התשומות: התחזית החקלאית שפרסמו OECD וארגון המזון והחקלאות (FAO) לשנים 2023-2032 מתריעה מפני סיכונים וחוסר ודאות מתמשכים שיאפיינו את ההתפתחות העתידית של המגזר החקלאי העולמי.
"חוסר הוודאות האקלימי והגיאו-פוליטי יתגבר, ויגביר את חוסר הוודאות של בטחון המזון במדינות העולם", אמרה מריון יאנסן, מנהלת החטיבה לסחר וחקלאות ב-OECD. "עלינו להגדיל את הייצור החקלאי ב-28% בעשור הקרוב כדי לעמוד ביעד שהצבנו למיגור הרעב העולמי".
התחזית החקלאית מספקת צפי עולמי לטווח בינוני עבור שווקי סחורות חקלאיות ברמה הלאומית, האזורית והעולמית לעשור הקרוב, בראי הסיכונים הכלכליים המתמשכים, חוסר הוודאות ומחירי האנרגיה הגבוהים. הדו"ח מבוסס על מידע ממדינות חברות ב-OECD וב-FAO וארגוני סחורות בינלאומיים.
בדו"ח מתוארת תמונה קשה ביחס למצב ייצור המזון בעולם, בו מזהירים מחבריו מפני המגמה המסתמנת והמשך ההתנהלות הנוכחית של מדינות העולם. ייצור המזון החקלאי העולמי צפוי להמשיך לגדול בעשור הקרוב, אך הצמיחה תהיה מתונה ביחס לעשור האחרון. מנוע הייצור העיקרי יישאר העלייה בפריון, ולא הרחבת שטחי הגידול. ב-OECD ו-FAO מדגישים: סחר עולמי חופשי ומבוסס כללים יישאר כלי מרכזי בהבטחת ביטחון המזון העולמי.
האינפלציה המתמשכת מציבה סיכונים לייצור המזון
התחזית מתייחסת למצב של התאוששות מהירה מהלחצים האינפלציוניים של השנה האחרונה, תנאי מזג אוויר יציבים, ללא שינויי מדיניות גדולים והתפתחות טרנדים צרכניים. האפשרות שהלחצים האינפלציוניים יימשכו מציבה סיכונים לביקוש ולייצור המזון העולמי.
צריכת המזון העולמית צפויה לגדול ב-1.3% מדי שנה במהלך העשור הבא, משמע: קצב הצמיחה החזוי נמוך במקצת מאשר בשנים קודמות. הירידה היחסית נובעת מגידול איטי יותר באוכלוסיית העולם ובהכנסה לנפש. על פי התחזית סך הייצור של מוצרי מזון מהצומח, מבעלי חיים ומדיג צפוי לעלות ב-1.1% בממוצע בשנה עד שנת 2032. אמנם מדובר רק במחצית מהעלייה שנצפתה בעשור הקודם, אך נתון זה מצביע על עלייה בנתח המוצרים החקלאיים שמשמשים כמזון.
"ביטחון-מזון עולמי, משמעו שעלינו לרתום את פוטנציאל המדע לבלימת הרעב. זה מאמץ שדורש השתתפות כלל עולמית. אנחנו מבינים מה צריך להיעשות. עכשיו הזמן לפעולה", אמר מזכ"ל ה-FAO קוּ דונגיו. "עלינו לעשות יותר, ויותר טוב. עלינו להפוך את מערכות המזון הגלובליות ליותר יעילות, יותר מזינות, יותר בנות קיימא ויותר שוויוניות. המגמות הרחבות המתוארות בדו"ח זה הולכות בכיוון הנכון, אך יש להאיץ אותן. קידום מעבר מהיר יותר למערכות מזון חקלאיות בנות קיימא יביא יתרונות רבים ויעזור לחיים טובים יותר לכולם, בלי להשאיר אף אחד מאחור".
הזינוק במחירי התשומות החקלאיות בשנתיים האחרונות העלה חששות לגבי הביטחון התזונתי העולמי. התחזית מוכיחה שעלייה במחירי הדשנים עלולה להוביל לעלייה במחירי המזון. על פי החישובים המוצגים בתחזית, עלייה של 10% במחירי הדשנים מובילה לעלייה של 2% בעלויות המזון. עליות המחירים צפויות להיות משמעותיות יותר בענפי הצומח, עבורם משתמשים בדשנים בצורה ישירה, מאשר במזון מן החי שמושפע ממחירי הדשנים בעקיפין, למעט עופות ובשר, שנשענים במידה רבה על מזון מורכב. נטל העלות המשמעותי נופל בצורה הקשה ביותר על העניים, שהוצאותיהם על מזון ביחס להכנסה למשק בית, גדולות יותר.
"עליות במחירי התשומות לחקלאות במהלך השנתיים האחרונות העלו חששות לגבי ביטחון תזונתי עולמי", אמר מזכ"ל ה-OECD מתיאס קורמן. "דרושות השקעות בחדשנות, שיפור נוסף של הפרודוקטיביות והפחתת פליטות הפחמן כתוצאה מייצור, כדי להניח את הבסיס לביטחון תזונתי ארוך טווח, בר-השגה מבינה כלכלית ובר-קיימא".
צריכת כלל מוצרי החקלאות צפויה לגדול
הדו"ח מציג תחזיות לעשור הקרוב עבור דגנים, שמנים צמחיים, מוצרי חלב, בשר, סוכר, דגים, וכן כותנה, פירות טרופיים, קטניות ותפוקה חקלאית המשמשת לדלק ביולוגי. הוא כולל גם תחזיות למגמות אזוריות צפויות בפליטת גזי חממה מחקלאות, ומשלב ניתוחים ראשוניים של תפקיד אובדן מזון ובזבוז מזון בשרשראות האספקה.
לפי התחזית, פרודוקטיביות הייצור צפויה לגדול. עלייה נוספת בפריון צפויה להיות גורם מרכזי בצמיחת יצור הייבולים העולמי. 79% מהצמיחה תתבסס על עלייה בפריון כתוצאה מפיתוח זנים ומעבר למערכות ייצור אינטנסיביות, ורק 20% על הרחבת שטחי הגידול והאצה נוספת של הגידול. עם זאת, צפויים הבדלים בשיעורי הצמיחה בין אזורים שונים בעולם. מומחי OECD ו-FAO צופים התרחבות והתעצמות של ייצור מזון מן החי וביקוש למזון בעלי חיים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
הדרישה להגברת ייצור הדגנים צפויה להאט, בין השאר מכיוון שמדינות רבות הגיעו לרוויה בצריכת המזון לנפש של מרבית הדגנים. ההערכה היא שבשנת 2032 41% מכלל הדגנים ייצרכו ישירות על ידי בני אדם, 37% ישמשו למזון לבעלי חיים, והיתרה תשמש לייצור דלק ביולוגי ושימושים תעשייתיים אחרים.
העלייה בצריכת הסוכר העולמית תהיה מונעת כולה על ידי אפריקה ואסיה. הביקוש צפוי לעלות באזורים שבהם רמת הצריכה לנפש כיום היא נמוכה. לעומת זאת, במדינות בעלות הכנסה גבוהה, הצריכה צפויה להמשיך לרדת.
הביקוש העולמי לבשר צפוי לגדול עד שנת 2032. הצריכה העולמית הממוצעת של בשר לנפש צפויה לעלות ב-0.1 אחוז בשנה, בעיקר במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה. במדינות בעלות הכנסה גבוהה צפויה הצריכה לנפש לרדת, במיוחד במערב אירופה ובצפון אמריקה. הדרישה לדגים זמינים לצריכה צפויה לגדול בכל העולם. הגידול המהיר ביותר צפוי באפריקה, אבל בשקלול גידול האוכלוסייה המהיר שצפוי ביבשת, עליית הצריכה לנפש תהיה מתונה. ככלל, הגידול בייצור העולמי של מזון מן החי צפוי להיות איטי יותר משנצפה בעבר. ב-FAO צופים גידול של 1.3% מדי שנה במהלך העשור הקרוב. כמחצית מהגידול הכולל בייצור צפוי להיות בבשר עוף.
ייצור החלב העולמי צפוי לגדול ב-1.5% בכל שנה במהלך העשור הקרוב. יותר ממחצית מהגידול יגיע מהודו ופקיסטן, שצפויות לייצר כשליש מתפוקת החלב העולמית בשנת 2032. לעומת זאת, ייצור החלב באיחוד האירופי צפוי לרדת מעט, עקב המעבר למערכות ייצור בנות-קיימא מבחינה סביבתית.
"חיזוק הסחר האזורי הוא הדרך לייצר בטחון תזונתי"
דפוסי הסחר הבין-לאומי בתוצרת חקלאית צפויים להדגיש את הפערים בין המדינות המבוססות למדינות העניות. צפון אמריקה צפויה להישאר היצואנית הסחורות החקלאיות השנייה בגודלה במהלך העשור הקרוב, במקביל לצמיחה בצריכה המקומית. באמריקה הלטינית, צפוי עודף הסחר החקלאי להתרחב ב-17%, ולהעלות את חלקו של היצוא מייצור החקלאי ל-40% עד 2032. מדינות דרום אסיה ודרום מזרח אסיה סומנו כיבואניות גדולות של סחורות חקלאיות בשנים האחרונות. לפי התחזית, היבוא במדינות אלה צפוי לגדול עוד יותר. לעומת זאת, גירעון הסחר במוצרי מזון מרכזיים למדינות אפריקה שמדרום לסהרה צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2032, בשל גידול מהיר באוכלוסייה בהשוואה לאזורים אחרים.
כדי להתמודד עם הסיכונים של עיוותי שוק אזוריים, מדגישים שני הארגונים את החשיבות הקריטית של מערכת סחר חופשי, רב-צדדי, מתפקדת, שקופה ומבוססת כללים. הדוח אף מזהיר במפורש מפני איסורי יצוא. עליות המחירים והגבלות האספקה הנלוות לכך יסכנו את ביטחון המזון, במיוחד באזורים חלשים מבחינה כלכלית בעולם. "חוסר הוודאות עלול לגרום לעלייה בנטייה לסגירות והשארת המזון במדינות", הדגישה ינסן, "איסור יצוא יחמיר את ההשפעה השלילית של חוסר הוודאות ויביא לעליית מחירים". לדבריה, עלולה להיות לכך השפעה שלילית על ביטחון המזון העולמי בטווח הקצר, וערעור יכולת האספקה העולמית בטווח הארוך. "עלינו לשמר את הסחר כדי לוודא שהמזון מגיע מהמקומות שבהם הוא מיוצר למקומות שבהם הוא נחוץ ביותר. עלינו לחשוב כחברה אנושית ולוודא שהסחר יתקיים".
"עלינו למצוא דרכים לפתח עמידות תזונתית", התריע הכלכלן הראשי של FAO, מקסימו טוררו. "נעשה זאת בעזרת מניעה, פיתוח כלים למוכנות מדינות, הרחבת הכיסוי הביטוחי. עלינו להביא השקעה משמעותית לכך."
טוררו הדגיש את חשיבות חיזוק היחסים והסחר ברמה האזורית, כמענה לביטחון תזונתי עבור מדינות. "יש לחזק את המדיניות הלאומית לא רק ביחס למכסים, אלא גם ביחס לקשרים. חיזוק הסחר האזורי הוא הדרך לייצר בטחון תזונתי. עלינו להצליח לייצר יותר, בפחות. אם זה יקרה, אולי נצליח לכוון את עצמנו לכיוון הנכון."
פליטות גזי החממה בהאטה, אך מצריכות צמצום
גם בכל הקשור בפליטות גזי חממה מציינת התחזית מגמה של שיפור, אך מזהירה מפני ההתפלגות האזורית. פליטת גזי חממה מהמגזר החקלאי צפויה לגדול ב-7.6% בעשור הקרוב, מרביתן באחריות ענף הבקר (86% מהפליטות המוגברות). מדידה מול הצמיחה הכלכלית הכוללת של המגזר, שצפויה להיות 12.8%, אמנם מרמזת על ירידה בפליטות CO2 מייצור חקלאי, אך ה-OECD ו-FAO מזהירים מפני שאננות: כדי לעמוד ביעדי האקלים של אמנת פריז, יש להרחיב את השימוש בשיטות ייצור מותאמות ובנות קיימא.
התחזית צופה ירידה בפליטות גזי חממה מחקלאות בצפון אמריקה. לעומת זאת, התגברות הייצור החקלאי באפריקה שמדרום לסהרה צפויה להגביר את פליטת גזי החממה באזור, והפליטות באמריקה הלטינית צפויות להישאר גבוהות ביחס לחלקו של האזור בתפוקה החקלאית העולמית.
התחזית מספקת גם אומדנים משופרים לצריכת מזון ומשלבת מודל לחישוב אובדן מזון. אומדנים אלה צפויים לסייע לגיבוש מדיניות לצמצום בזבוז המזון לנפש ב-50% בשוק הקמעונאי, ולהפחית את הפסדי המזון בתוך שרשרת הייצור והאספקה עד 2030.
