ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (ראשון) את הארכת הוראת השעה שמאפשרת שחרור אסירים ועצורים מבתי כלא באמצעות שחרור מנהלי, בעקבות מחסור במקום כליאה.

לפי ההצעה, תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה לתקופה של חצי שנה, מה שנותן לממשלה את האישור לשחרר כ-1,500 אסירים נוספים. הממשלה צפויה לאשר עקרונית את החקיקה ולבקש מהכנסת להתיר את הקריאה השנייה בהצעת החוק ביום הנחתה על שולחן הכנסת.

ההחלטה התקבלה על רקע פסיקת בג"ץ מיוני 2017, לפיה יש להגדיל את שטח המחיה לאסירים. בפסיקה נקבע כי שטח המחיה לכל אסיר ועצור במתקני הכליאה של שב"ס יועמד תחילה על 3 מ"ר ולאחר מכן על 4 מ"ר לפחות (לא כולל שטח השירותים והמקלחת). הפעימה הראשונה של התיקון נכנסה לתוקפה ב-2018, והשנייה אמורה הייתה להיכנס לתוקפה ב-2022.

בהתאם לנתוני שירות בתי הסוהר, מגמת העלייה במצבת הכלואים נמשכה גם בשנת 2023, ובמהלך החודשים ינואר-מאי 2023 חלה עלייה של 750 איש במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר, ומצבת הכלואים העדכנית עומדת על כ- 15,950 אסירים ועצירים – כ-1,500 יותר מתקן הכליאה שנקבע.

לצורך יישום הפסיקה, נחקק בנובמבר 2018 תיקון לחוק פקודת בתי הסוהר, שקבע תקנה של 14,500 מקומות כליאה בבתי הכליאה של שב"ס, ולצורך כך גם הסדיר, בהוראת שעה, את הרחבת נוהל השחרור המינהלי- המסמיך את נציב בתי הסוהר להורות על שחרורם של אסירים בטרם מועד ריצוי מלוא גזר הדין במקרה שבו עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה שנקבע, ללא קשר לחנינה וללא צורך בוועדת שחרורים שתבחן את השחרור.

ההסדר הביא לקיצור מאסר משמעותי, גורף ואוטומטי, ללא קביעת קריטריונים (למעט כאלה הקשורים במשך תקופת המאסר), וללא התחשבות במידת המסוכנות של האסירים לציבור. לכן, באוגוסט 2020 שונה המנגנון, ונקבע במסגרתו כי לא ייכללו בהסדר זה אסירים שהורשעו בעבירות שהוגדרו ככאלה המתאפיינות במסוכנות גבוהה, כמו אסירים שהורשעו בעבירות מין, בעבירות אלימות במשפחה ובעבירות אלימות חמורה (בנוסף להחרגת האסירים הביטחוניים שנקבעה בתיקון המקורי). הוראת השעה האמורה צפויה לפוג בסוף החודש הקרוב.

רק באוקטובר 2022 קיבלה הממשלה החלטה על ביצוע תכנית לאומית לייעול והרחבה של מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר, החלטה שכרגע מתוכננת להיות מיושמת עד סוף שנת 2027. בנתיים, חלה בשני האחרונות עלייה משמעותית בהיקפי הכלואים, שהובילה לעלייה בצפיפות במתקני הכליאה באופן שמקשה על קליטת עצורים ואסירים ושיבוצם במתקני הכליאה בהתאם להוראות ופסיקת בג"ץ.

על פי ההצעה, גורמי המקצוע בשירות בתי הסוהר טוענים שהפסקת הפעלתו של מנגנון השחרור המינהלי המורחב בעת הזו תוביל לעלייה נוספת במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר ולהגברת הצפיפות. לכן, נאמר כי במצב הדברים הנוכחי נדרש להמשיך בהפעלת מנגנון השחרור המינהלי המורחב, תוך החרגת אסירים שהורשעו בעבירות המתאפיינות במסוכנות גבוהה, על אף הקשיים שהוא מעורר.

מוצע גם להקשיח את הקריטריונים לשחרור מינהלי, ולקבוע שאסירים ועצירים שהורשעו בעבירות ביטחון כגון טרור, מימון טרור ועצירים מנהליים בתחום הביטחון לא יוכלו להשתחרר במסגרת שחרור מינהלי.