פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אתמול (ראשון) סולל את הדרך לחידוש מנגנון השולחן העגול המשותף של המעסיקים, הממשלה וההסתדרות, לאחר כשלוש שנים בהן הפיצול בין ארגוני המעסיקים והמאבק ביניהם שפגע ביכולת להגיע להסכמות.

היה זה במרץ 2020, ראשית מגפת הקורונה. יו"ר התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הודיע על פרישת ארגונו מנשיאות הארגונים העסקיים, ארגון הגג הוותיק המכנס תחת כנפיו היסטורית את מרבית ארגוני המעסיקים בישראל. תומר הודיע על הקמת ארגון גג מקביל של התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, תחת השם 'נשיאות המעסיקים והעסקים'. בתגובה, נשיאות הארגונים העסקיים, שבראשה עמד ועומד עד היום יו"ר התאחדות האיכרים דובי אמיתי, שינתה את שמה ל'נשיאות המגזר העסקי'.

וכך התפצלו ארגוני המעסיקים בישראל לשני ארגונים, עם שמות דומים למדי. קצת כמו בסרט מונטי פייטון, שבו נאבקים The People's Front of Judea עם הארגון הפלגני Judean People's Front.

הפיצול פגע במעסיקים, וגם במשק כולו

התוצאה היתה הרסנית. דווקא בפתח משבר הקורונה, שטלטל את העולם בכלל ואת הכלכלה הישראלית בפרט, ועל רקע משבר פוליטי ממושך שערער את יציבותה החברתית והכלכלית של מדינת ישראל, מצאו לנכון המעסיקים להתפצל בין שני ארגוני גג. הפיצול הקשה עליהם לקדם מאבקים משותפים בסוגיות שהיו על הפרק, בהן הרצון שלהם לקדם בישראל מודל גרמני שימנע את הצורך בהוצאת עובדים לחל"ת, סוגיית הנשיאה בעלות של ימי הבידוד בתחילת ימי הקורונה שהוטלה בחלקה על המעסיקים, וגם באתגרי תקופת האינפלציה הנוכחית ועליות הריבית.

אבל הפיצול בקרב ארגוני המעסיקים לא השפיע רק עליהם, כי אם על המשק הישראלי בכללותו. מגוון סוגיות במערכת יחסי העבודה הישראלית דורשת מנגנון טריפרטטי (משולש) של המדינה, ההסתדרות וארגון המעסיקים הגדול במשק. הסדרים אלו כוללים למשל מינוי של נציגים למועצת הביטוח הלאומי, מינוי נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה, וחובת היוועצות בתהליכי חקיקה מסוימים. אלא ששני ארגוני המעסיקים טענו גם יחד כי הם הגדולים ביותר, והמדינה מצאה עצמה נאלצת להתדיין עם המעסיקים המדברים בשני ראשים.

הסוגיה שבה השפיע הפיצול באופן המשמעותי ביותר היא יחסי העבודה הכלל משקיים. בעבר, נהגו ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים לקדם שינויים מרחיקי לכת בתהליך של מו"מ והסכמים קיבוציים, ולרתום אליהם לאחר מכן את המדינה באמצעות בקשה משר העבודה לחתום על צו הרחבה שיהפוך אותם למחייבים עבור כלל המשק. כך למשל, הובילו בעבר את העלאות שכר המינימום, את קביעת החובה להפרשה פנסיונית לכלל העובדים השכירים בישראל, את הזכאות לדמי הנסיעה, ואף את קיצור שבוע העבודה מ-43 ל-42 שעות בשבוע. שיטה זו של השגת הסכמות משותפות במשא ומתן פתוח בין ההסתדרות והמעסיקים ורתימת המדינה, פותחה בעבר דווקא על ידי יו"ר התאחדות התעשיינים הקודם, שרגא ברוש, שכיהן בראשות נשיאות הארגונים העסקיים.

משא ומתן מקביל היה מחסל את הסדרת זכויות העובדים

אלא שמאז הפיצול בין ארגוני המעסיקים, זירה זו הפכה קשה לפעולה. הארגון החדש 'נשיאות המעסיקים' החל לתבוע הלכה למעשה, שבכל סוגיה כלל משקית תנהל ההסתדרות משא ומתן נפרד גם עימם, והתנגדה לחתימה על צווי הרחבה להסכמים שהושגו בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים והארגונים החברים בה, לרבות הסכם להעלאת שכר המאבטחים בישראל, הסכם כללי להעלאת שווי דמי ההבראה במגזר הפרטי בישראל שתקוע מזה תשע שנים, ואף הסכמות באשר לתשלום השכר לעובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם בימי מבצע שומר החומות. את התנגדותה הסבירה 'נשיאות המעסיקים' בין היתר בבית הדין באמירה: "לא כתוב בשום מקום שצריך הסדר אחד שחל על כל המשק, המשק פועל בענפים".

לו הייתה מתקבלת תביעת הארגון של רון תומר, וההסתדרות הייתה נדרשת לנהל עימו מו"מ קיבוצי נפרד על כל סוגיה כלל משקית, משמעות הדבר בפועל הייתה חיסול ההסדרה הקיבוצית של זכויות העובדים ברמת המשק כולו. סביר מאוד להניח שבכל מחלוקת עתידית בין המעסיקים לבין עצמם במהלך משאים ומתנים, היה פורש ארגון מעסיקים נוסף ותובע לנהל גם איתו מו"מ נפרד. הפיצול הזה פגע, והיה פוגע עוד יותר, גם ביכולת של ההסתדרות והמעסיקים לפנות למדינה בקול משותף של עובדים ומעסיקים בדרישה להרחבת ההסדרים הקיבוציים על כלל המשק.

פתח להסדרה של סוגיות שמחכות לפתרון

בפסיקתו אמש, בית הדין הארצי לעבודה נתן זריקת עידוד משמעותית למודל השולחן העגול, כשהבהיר שסביב לו יוכלו לשבת שלושה שחקנים בלבד ולא ארבעה; וכשחידד שההסתדרות רשאית לנהל משאים ומתנים על סוגיות כלל משקיות, עם נשיאות הארגונים העסקיים לבדה (זאת לצד ניהול משאים ומתנים עם 'נשיאות המעסיקים והעסקים' בכל הקשור לסוגיות ספציפיות הנוגעות לענפים אותם היא מייצגת).

מיד עם מתן פסק הדין, הודיע שר העבודה יואב בן צור על כוונתו לחתום על צו הרחבה להגדלה משמעותית של שווי דמי ההבראה לשנת 2023. יש להניח כי בעתיד הקרוב יחתום גם על הצו להסדרת התשלום לעובדים בגין מבצע שומר החומות. אבל המשמעות החשובה יותר של פסק הדין היא באופק שהוא פותח להסדרה עתידית של סוגיות נוספות – קיצור שבוע העבודה, עדכון שכר המינימום, ההתמודדות עם האינפלציה ועוד, בדרך של חידוש השולחן העגול הטריפרטטי של ההסתדרות, המדינה והמעסיקים, תוך הבהרה שלמעסיקים יהיה נציג אחד.