בצל מחאה חריפה, הכנסת אישרה אתמול (שני) בקריאה ראשונה את החוק להגבלת השימוש בעילת הסבירות. לאחר האישור, החוק יחזור לוועדת חוק חוקה ומשפט להכנה לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית.
מה קובע תיקון החוק?
חוק יסוד השפיטה מפרט את סמכויות בית המשפט העליון, וקובע שהוא רשאי להנפיק צווים שיורו לרשויות המדינה ולנבחרי ציבור לבצע או להימנע מלבצע פעולה במסגרת תפקידם הציבורי. תיקון החוק, שיובא היום לאישור בקריאה ראשונה, קובע שביחס להחלטות של הממשלה, אחד משריה והעומד בראשה, לא ניתן יהיה להוציא צווים מסוג זה תוך הסתמכות על עילת הסבירות.
מה היא עילת הסבירות?
בהקשר זה, הסבירות היא עקרון משפטי שקובע שהחלטות מינהליות צריכות לעמוד במבחן הסבירות, כלומר ששיקול הדעת בקבלת ההחלטה יהיה מתקבל על הדעת. לפי סקירה של היועץ המשפטי לוועדת החוקה, גור בליי, היא התפתחה מתוך המשפט האנגלי, על מנת לפסול החלטות שהן "כל כך בלתי סבירות, עד שאף רשות סבירה לא הייתה מקבלת אותם". בהקשר זה מוזכר פסק דין קלסי שפסל חוק עזר עירוני שאסר על ילדים צעירים מגיל 15 לצפות בקולנוע בימי ראשון.
בסקירה מתואר כי בישראל חלה הרחבה של השימוש בעילה זו, עד שבפסק דין 'דפי זהב', קבע השופט אהרון ברק שהסבירות היא עילה מספקת לפסול החלטה מנהלית, תוך קביעת מבחן של "חוסר סבירות קיצוני" כתנאי לפעולה. התרחבות השימוש בעילת הסבירות הגיע לשיא בהלכת דרעי-פנחסי, בה קבע בית המשפט העליון שהחלטתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל שלא לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום לוקה ב'חוסר סבירות קיצוני', למרות שהדבר איננו מפורט בחוק.
באילו מקרים יחול האיסור?
על בסיס עמדתו של שופט בית המשפט העליון נועם סולברג, השימוש בעילה יאסר אך ורק בביקורת שיפוטית על החלטות שרי הממשלה, ולא פקידים. בשונה מההצעה המקורית, לא תהיה הגבלה על שימוש בעילה בביקורת על נבחרי ציבור ברשויות מקומיות. בהבחנה זו מבקשים יוזמי ההצעה להגביל את הביקורת רק בנושאים שקשורים במדיניות, ולהשאיר את האפשרות לביקורת בנושאים הנוגעים לענייני פרט.
מה הביקורת על השימוש בעילת הסבירות?
'סבירות' היא הגדרה עמומה ולא מוחלטת, ומבקרי השימוש בעילה טוענים שמדובר בפועל בהחלפת שיקול הדעת של נבחר הציבור בשיקול דעתו של השופט, שמונע מתפיסת עולמו האישית. בכך, טוענים המבקרים, העילה מפירה את האיזון הראוי בין הרשויות.
בנוסף טוענים שעמימות המבחן גורמת לכך שהרשויות לא יודעות לצפות אילו החלטות יפסלו ולפי אלו אמות מידה. המבקרים אף מדגישים שבידי בית המשפט נותרות עילות רבות אחרות בגינן הם יכולות לבקר משפטית החלטות מינהליות, כמו עילת המידתיות שמאפשרת ביקורת שיפוטית במקרה של פגיעה בזכויות אדם.
מה הביקורת נגד ההצעה הנוכחית?
את המבקרים אפשר לחלק לשניים: ישנם שטוענים שהמצב הנוכחי הוא טוב, ושהשימוש בעילת הסבירות מאפשר חיזוק שלטון החוק וביקורת אפקטיבית על הרשות המבצעת. לשיטתם, השימוש בעילה הוא מידתי ושומר על איזון בין הרשויות, במיוחד לנוכח כוחה הגובר של הרשות המבצעת.
מנגד, יש הטוענים שהשימוש בעילת הסבירות אכן מוגזם, אבל התיקון שמוצע הוא בעייתי, ומציעים הגבלות רכות יותר, או להסתפק בביקורת ציבורית שתגרום לבית המשפט לפעול בצורה אחרת.
אחד המבקרים הבולטים של השימוש בעילת הסבירות, פרופסור יואב דותן, הופיע בפני הוועדה ואמר שהוא מתנגד להצעה בצורתה הנוכחית. הוא הציע שלא ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות רק ביחס להחלטות שמאשרת הממשלה כולה, וביחס להחלטות שרים תמשיך לחול עילת סבירות מצומצמת יותר. ביחס למינויים הוא מציע להקים ועדה מייעצת, שתוכל על מינויים, השעיה או סיום כהונה בהתאם לסטנדרטים של טוהר המידות. אם הממשלה מחליטה לדחות את ההמלצה, המינוי יובא לאישור הכנסת.
דותן אף ביקר את התבחין הבסיסי עליו מתבססת ההצעה, בין נבחר ציבור לפקיד, איננה תקפה, מאחר והחלטות רבות חתומות על ידי השר גם אם הן נוגעות לענייני פרט ולא למדיניות.
מה קורה בעולם?
לפי הסקירה של הכנסת, באף מדינה לא נהוגה הגבלת עילת הסבירות באמצעות חקיקה. עם זאת, בחלק מהמדינות השימוש בה מצומצם, או מוגבל לתחומים מסוימים באמצעות תקדימים משפטיים. במדינות אירופה נהוגה יותר השימוש בעילת המידתיות.
מה לוחות הזמנים להמשך?
לאחר האישור במליאה, יוחזר החוק להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, שצריכה לאשרו סופית. אז הוא יצטרף לשני חוקים נוספים מתוך החקיקה המשפטית שמוכנים לאישור סופי – שינוי הוועדה למינוי שופטים, והגבלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. מושב הקיץ של הכנסת מסתיים ב-30 ביולי, לאחריו תצא הכנסת לפגרה עד אחרי החגים.
