שר הבריאות לשעבר ניצן הורוביץ זועם על הטענות שקידום רפואת להט"ב בתקופת כהונתו בא על חשבון טיפולים מצילי חיים בחולי סרטן. "ב-2022 התוספת הטכנולוגית לסל הבריאות הייתה 550 מיליון שקלים, וחצי ממנו הלך לתרופות לסרטן", הוא אומר בראיון ל'דבר'. "בשולי השוליים, אפילו לא חצי אחוז של התקציב, הלך לדברים של להט"ב כמו PrEP (טיפול מונע ב-HIV). גם זה לא מספיק. אם הייתי יכול, הייתי נותן גם יותר תקציבים לרפואת להט"ב. זאת עדיין אוכלוסייה שסובלת מפערי בריאות, והיה צריך לתת יותר. אבל אני מאוד גאה במה שעשיתי. זה בן אדם שהיה חולה והבריא, שהיה צריך טיפול מסוים וקיבל אותו".
לדבריו, עיקר הכסף בתקציב הבריאות הולך לתפעול בתי החולים וקופות החולים. "ההתנגדות באה מאנשים צבועים שתמיד תקפו להט"ב בכל מצב. יש פה שילוב של רשעות ובורות".
הורוביץ מדגיש שחלק מהטיפולים ללהט"ב הם מצילי חיים. בעבר, לדבריו, שיעורי התחלואה בקרב להט"ב היו גבוהים יותר, גם שיעורי התמותה ושיעורי ההתאבדות. "אבל מי שחושב שלהט"ב הם לא אנשים שווים, לא נורמלים, סוטים, או שצריך לחסל אותם, ברור שיחשוב גם שמערכת הבריאות לא צריכה לטפל בהם".
חלק מהמתנגדים אומרים שבממשלה שלכם הייתה לא פחות להט"בופוביה, מצד רע"מ למשל.
"אף אחד לא עשה לנו שום בעיה בענייני להט"ב. רע"מ מעולם לא התערבו בענייני בריאות, לא שמעתי שום ביקורת מהם על דברים שעשיתי למען בריאות להט"ב. היה לי שיתוף פעולה טוב איתם בתחום של קידום הבריאות בחברה הערבית ובפריפריה בכלל. אי אפשר להשוות בין רע"מ לבין סמוטריץ' בעניין הזה".
"יש חלקים בממשלה ובקואליציה שהם אובססיביים ביחס ללהט"ב"
הורוביץ כיהן כשר הבריאות מיוני 2021 עד דצמבר 2022, ובתקופה קצרה יחסית הצליח לקדם שורת צעדים משמעותיים עבור להט"ב. המרכזיים שבהם היו שלילת רישיון מאנשי בריאות שיעסקו בטיפולי המרה; הסרת השאלה בנוגע לקיום יחסי מין עם גברים משאלון תרומת דם; הקטנת ההשתתפות העצמית עבור PrEP; תוספת תורים לניתוחים להתאמה מגדרית; הכנסת טיפול לשינוי קול לטרנסג'נדרים לסל הבריאות; וקידום שירותים ייעודיים ללהט"ב במרפאות קופות החולים. נוסף על כך, דרש בהסכמים הקואליציוניים לתקצב ב-90 מיליון שקלים פעילות לקהילה הגאה ברשויות המקומיות דרך המשרד לשוויון חברתי.
אבל מאז הבחירות, לדברי הורוביץ, האלימות והלהט"בופוביה גואות. "ההתקפות נגד הקהילה הן לא רק התקפות של חברי כנסת נגד מדיניות, יש גם התקפות פיזיות של להט"ב ברחוב, פגיעות ברכוש, אלימות מילולית, שנאה, בבתי ספר וגם בקרב מבוגרים. כשרואים את כל הגל העכור הזה מבינים מול מה עומדים – אין פה רק התנגדות לשירותים של קופות החולים. יש גל של אלימות ושנאה שמופנות כלפי הקהילה".
מה דעתך על הטענה שהלהט"בופוביה היא תגובת נגד להתקדמות בזכויות להט"ב?
"יש חלקים בממשלה ובקואליציה שהם אובססיביים ביחס ללהט"ב. הם להט"בופובים מאז ומתמיד, זה לא קשור לא להתקדמויות ולא לכלום. תמיד שנאו להט"ב, פעלו נגדנו ויצרו קושי להרבה אנשים, גם בקהילות שלהם וגם בכלל.
"זה היה קיים מאז ומתמיד, גם כשמצב הלהט"ב בישראל היה הרבה יותר גרוע, גם לפני שהיו טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית, לא הייתה שום הכרה ולא היו שום תקציב. מי שיוצא נגד תקציבי בריאות ללהט"ב פשוט רוצה לפגוע בלהט"ב, כי זו פגיעה ישירה בבריאות של אנשים. אנשים משלמים בחיים שלהם".
איך למשל?
"טיפולי המרה. אחוז המתאבדים והמתאבדות מתוך משתתפי הטיפולי ההמרה הוא עצום. עצירת טיפולים היא פיקוח נפש. בהרבה מדינות אסור לבצע טיפולי המרה כי זה גורם לפגיעה קשה עד כדי התאבדות. מדובר בצעדים למען הבריאות והחיים. כל המוסדות המקצועיים בעולם, כולל ההסתדרות הרפואית, הסתדרות הפסיכולוגים, הסתדרות העובדים הסוציאליים – כל מי שיש לו נגיעה לעניין כבר שנים רבות אומר שטיפולי המרה זה פוגע ומסוכן ואסור לקיים אותם. אז זו לא אג'נדה פוליטית של מישהו, אלה צעדים מקצועיים למען בריאות חיי אדם".
"יהיה קשה לבטל את ההישגים שלנו, כי הם מקצועיים"
הורוביץ מדגיש שצעדיו כשר היו בתמיכת הדרג המקצועי במשרד, ולא צבועים בצבע פוליטי מסוים. "כל מה שעשיתי נסמך על חוות דעת מקצועיות. המשרד כבר לפני שנים רבות הגיע למסקנה שצריך לשחרר עוד תורים לשירותים להתאמה מגדרית. זה עניין בריאותי מהמדרגה הראשונה. אז ברגע שנכנסתי למשרד כשר שרצה לקדם את הנושא, פגשתי שיתוף פעולה מלא. לא הייתי צריך לשכנע אף אחד. ברגע שמסתכלים על אדם – לא משנה אם לבן, שחור, גבוה, נמוך, הומו או סטרייט – רואים אדם ומבינים שהוא צריך לקבל את מה שהוא צריך בשביל לשמור על בריאותו. אין עם זה כל ויכוח. כשמסתכלים על אנשים כלא שווים, וחושבים שלחלק מגיע יותר ולחלק יותר, מתחילות בעיות".
אתה חושש שחלק מההישגים יימחקו?
"יהיה קשה לבטל את הדברים האלה, כי הם מקצועיים, לא פוליטיים. הם קשורים בבריאות של אזרחי ישראל".
השקת במסיבת עיתונאים את החוזר החדש לוועדה להתאמה מגדרית, שהיה אמור לפשט ולקצר את ההליך, אבל הצעד הזה לא הושלם.
"היה לנו עומס עצום, לא לשכוח שהייתה גם קורונה. זה פשוט לקח זמן ואז הייתה החלפת שלטון. אני מקווה שזה יקרה, זה מבוסס על שיקולים מקצועיים. זה נושא מורכב, הרבה גורמים התעסקו בזה, הקמנו ועדה מיוחדת וקיימנו הרבה ישיבות, ופשוט לא הספקנו".
מה דעתך על מחליפך במשרד, השר משה ארבל מש"ס?
"אני רוצה לקוות שמשה ארבל יעה עבודה טובה. יהיה צריך לראות עם הזמן. אני מכיר אותו בתור איש הגון וענייני, ואני רוצה לקוות שיקבל את החלטותיו על בסיס מקצועי מתוך גישה של כבוד לכל אדם באשר הוא. יש לי חששות ודאגות מהכיוון שהממשלה הזאת לוקחת אותנו אליו. לגבי הבריאות, יש לי אמון באתוס הבסיסי של כבוד האדם שמנחה את הגורמים המקצועיים, ואני מקווה שימשיכו כך. אני חושב שמנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב הוא איש אחראי, רציני, ראוי ומנוסה, ומקווה שימשיכו לקבל החלטות מקצועיות".
הזכרת את הכיוון שהממשלה לוקחת אליו. למה התכוונת?
"זה מעבר לבריאות. אנחנו בתקופה שהזכויות הבסיסיות בה נמצאות בסכנה, כי הם רוצים לחסל את הדמוקרטיה. כשאין דמוקרטיה אין שוויון מפני החוק, וכל מי שלא בא טוב בעיניים, בין אם זה להט"בים, נשים, ערבים, שמאלנים או השד יודע מה, נמצא על הכוונת. לכן אנחנו מפגינים".
מחבר כנסת ושר חזרת להיות איש מן השורה שמפגין ברחובות. יש עתיד לשמאל הפוליטי? למרצ?
"אני מניח שהמחאה תעצב את מה שיהיה השמאל מבחינת מפלגות. לא יודע מתי יהיו בחירות, מקווה שבקרוב. אני חושב שלא מרצ ולא העבודה יהיו. אני מקווה שתהיה מפלגת שמאל חדשה, גדולה וחזקה. כרגע כל המאמצים הם במחאה. אני מניח שאהיה חלק מזה. המסגרות הישנות הן כבר פחות רלוונטיות".
