הסדרת ההאבקה, הצבת הכוורות וייצור הדבש בישראל עמדו על סדר יומה של ועדת הכלכלה היום (שני). הנושא הובא לדיון בוועדה במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק שמקדם משרד החקלאות. החוק המעודכן יעביר את ההסדרה מידי מועצת הדבש לידי המשרד ויחליף תקנות לשעת חירום שהותקנו בתקופת המנדט הבריטי.

החוק מפריד בין הצבת כוורות על קרקע פרטית לבין הצבה על קרקע של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ובכלל זה קרקע המוחכרת לצורך פעילות חקלאית. שורש המחלוקת שהודגש בדיון נעוץ במתח שבין הצורך הלאומי בשירותי האבקה נגישים לכל, לבין זכות הקניין הפרטי על קרקע.

ועדת היתרים תנפיק היתר להצבת כוורות על קרקע ציבורית, שבבעלות רשות מקרקעי ישראל או רשות מקומית. הכוונה לקרקע שמוחזקת למטרות ציבוריות ויכולה לשמש למטרה ציבורית נוספת של גידול דבורים. הצבת כוורות על קרקע פרטית תהיה פטורה מהיתר, כדי לתת ביטוי לזכות הקניין, אך יידרש מהמציב לפעול בהתאם לתקנות שיקבעו מכוח החוק.

יו"ר הוועדה דוד ביטן: "אין ויכוח שצריך לתכנן את הנושא הזה ולהסדיר אותו כדי שלא יהיו תקלות. יש לזה השלכות כלכליות על המדינה. אני מתכוון לסיים את הדיונים על החוק עד סוף הכנס הנוכחי, ולהעביר את החוק במהלך הפגרה״.

סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, ד"ר אסף לוי: "רצף ההצבה של הכוורות, לצורך האבקה, הוא החשוב. מבחינת המשרד הדבש הוא תוצר לוואי של הענף. ממש כפי שחשובה הסדרת הרעייה בענף הבקר, כך גם חשובה הסדרת רעיית הדבורים. הפריחה בטבע אורכת 6-3 שבועות. כשנגמרת הפריחה, לדבורים אין מה לאכול. דבוראי חייב להעביר את הכוורות למקומות עם מרעה צופני 3-5 פעמים בשנה. שמירת יכולת ההאבקה נחוצה למרבית הגידולים ובמיוחד המובילים בישראל. לכן חשוב שהדבוראי ידע שנקודות המרעה שמורות ולא יהיה חשש להזיז את הכוורות״.

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) טען בדיון שיש להוציא מהחוק כל התייחסות לקרקע פרטית: "אם לאדם יש קרקע, המדינה לא מתערבת לו בקרקע. גם קרקע בחכירה". בנוסף, טען פורר שלא צריכה להיות בחוק הגדרה של ענישה במאסר.

ח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה) טען אף הוא שעל החוק לתת קדימות לזכות הקניין: "אדם מגדל על הקרקע את העצים שלו ומישהו אחר משתמש לו בצוף. אני לא מבין איך אפשר לקחת את הזכות הקניינית של החקלאי שהיא הצוף. ההיתר נקבע על פי מספר הכוורות. המצב הנוכחי מונע מדבוראים חדשים להיכנס לשוק". ח"כ ברוכי העלה חשש שההיתרים יתחדשו אוטומטית ולא תהיה שקיפות לשיקולי מתן ההיתרים.

בתגובה הבהיר לוי שדבש הוא תוצר הלוואי של ההאבקה, שהיא המטרה שלשמה נוסח החוק. "אם נחריג את קרקעות רמ"י לא נוכל ליישם את החוק. הכוורות לא מפריעות לחקלאי לקיים חקלאות. הקרקע שייכת למדינה. יש חשיבות מרכזית לרצף ההצבה של כוורות כדי לשמר את הדבורים בחיים. מה יעשה הדבוראי עם הדבורה לאחר תקופת הפריחה, לאורך השנה? איפה ישימו את הכוורות? איך יאכילו את הדבורים? יתנו להן לאכול מי דבש וישקרו לצרכנים כי ישווקו להם 'פייק-דבש'". לוי הדגיש שאין למדינה כוונה להתערב בבחירת שירותי ההאבקה של החקלאים. עוד הוסיף, שהחוק מסמיך את שר החקלאות באישור ועדת הכלכלה בכל הקשור לשירותי האבקה. "כל התקנות יהיו באישור ועדת הכלכלה. אנחנו נקבע את תקופת ההאבקה שהיא מוגבלת. אם צריך, נסדיר את זה בחוק. מחיר אי ההסדרה הוא הרבה יותר גבוה ממחיר ההסדרה״.

ח"כ שלום דנינו (הליכוד): "יש פה בעיה רצינית של צורך בהאבקה כדי שיהיה לנו אוכל. צריך קודם לפתור את הבעיה הלאומית של ייצור המזון. באיזו קלות אתם מבטלים בעיה כזאת בשביל הרווח האישי? להגיד שהחקלאי יעשה מה שהוא רוצה בלי להתייחס לבעיה הלאומית, מה זה הדיבורים האלה?"

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) הזכיר שהסדרות במסגרת חוקי המדינה חלים על קרקע פרטית ועל קרקע המדינה בשורה של נושאים, ביניהם: חוקי התכנון, החוק הפלילי ועוד. "עצם העובדה שמדובר בקרקע שהועמדה לרשות החקלאי לא אומר שהמדינה לא יכולה להתערב. צריך לוודא שלא יקרה מקרה השום פי אלף יותר גדול, ב-3-4 מיליארד שקלים. שנגלה ש"אופס טעינו", בשם קידוש השוק החופשי. אני לא מתנגד לו, אבל צריך לסייג אותו. במקרים גבוליים אנחנו מסייגים את חופש הפרט, כמו בתחומי בטחון או בריאות. פה מדובר במשאב במחסור. אם לא נסדיר את זה נכון, לא יהיו שירותי האבקה, נקדש את זכות הפרט לעשות מה שבא לו, וכולנו נשלם מחיר גדול".

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד): "דין אדמת מנהל כדין האדמות הפרטיות. ענף הדבורים לא דומה לשום דבר. הלואי שהיו לנו שטחים בשפע ולא היינו צריכים להסדיר כלום. החוק מצוין וצריך לתכנן ולנהל אותו על ידי משרד החקלאות."

במהלך הדיון צוינה גם חשיבות התמיכה הישירה במגדלי הדבורים, שמטרתה לאפשר את המשך רעיית הדבורים ומתן שירותי ההאבקה. לוי הסביר שעל הפער בין עלות ההאבקה (900 שקלים לכוורת), למחיר שמשלם החקלאי (150-200 שקלים) מגשר הדבש: "זה מאפשר לתת שירותי האבקה זולים, וזה הוויכוח על תמיכה ישירה והורדת מכס. אין לנו התנגדות להוריד את המכס כל עוד תינתן תמיכה ישירה מתאימה להגן על שירותי האבקה. אלו 30 מיליון השקלים שדובר עליהם".

יו"ר התאחרות האיכרים, דובי אמיתי, עדכן בתוצאות הישיבה שהתקיימה בנושא עם סגן הממונה על התקציבים באוצר, כפיר בטט. לדברי אמיתי, בטט "שחרר את התלות בין שמן הזית והדבש להסכם הכולל, ואפשר להעביר 30 מיליון שקלים לענף. שר האוצר בירך על כך ואנחנו מחכים לראות את הצ'ק". על כך הגיב סמנכ"ל משרד החקלאות, לוי: "את הכסף סופרים במדרגות והמדרגות עוד רחוקות". נציג האוצר בדיון, אוהד מרדכי, אישר שהושגה הסכמה וצריך רק לחתום.