החוק לביטול עילת הסבירות עבר הלילה (בין שני לשלישי) במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, ברוב של 64 מול 56. כעת צפוי החוק לחזור לוועדת חוק חוקה ומשפט להכנה לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית.
תיקון החוק שהתקבל קובע שביחס להחלטות ממשלה, אחד משריה והעומד בראשה, בית המשפט העליון לא יוכל להוציא צווים שיורו לרשויות המדינה ולנבחרי ציבור לבצע או להימנע מלבצע פעולה במסגרת תפקידם הציבורי, תוך הסתמכות על עילת הסבירות.
לפני ההצבעה בקריאה ראשונה, שר המשפטים יריב לוין סיכם דיון סוער במליאה: "החוק שמובא היום מחזיר את ישראל לימי הדמוקרטיה ולמה שנהוג בעולם הדמוקרטי כולו. הממשלה לא מעל החוק. היא חייבת לפעול אך ורק במסגרת החוק. כל פעולה הייתה ותמשיך להיות נתונה לביקורת שיפוטית מלאה".
הוא המשיך, ואמר: "כאשר הצגתי את הרפורמה המשפטית התחייבתי להיות קשוב להערות ולעשות תיקונים מתוך חתירה להסכמה כמה שיותר רחבה. הצעתי מן היום הראשון שנשב בינינו, חברי הכנסת מכל סיעות הבית ונגיע להסכמות. אלא שהאופוזיציה הציגה דרישה חסרת תקדים שלא הייתה כמוה בתולדות הכנסת לעצור את החקיקה כתנאי להידברות. נעננו גם לדרישה הזו. לצערי, למרות הרצון הטוב שגילינו, האופוזיציה בחרה לבזבז במכוון את הזמן בבית הנשיא, לא הסכימה לשום הצעה לגבי אף סעיף ממרכיבי הרפורמה, ואחר כך פרשה מהשיחות ופוצצה אותן ללא כל סיבה. למרות זאת, גם היום עוד לא מאוחר לדבר".
"הדלת שלי הייתה, נותרה, ותמיד תהיה פתוחה לכל אחת ואחד מחברי האופוזיציה, מכל הסיעות. כל מי שבאמת רוצה להגיע להסדר מוזמן. והאמינו לי, שאם רוצים – אפשר. בטח בנושא הזה. כי אתם בעצמכם תמכתם בו כל השנים"
יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, נאם במליאה ותקף בחריפות את חברי הקואליציה: "זה חוק שאומר שיהיה אפשר למנות שר עבריין מורשע, כמו שהם ביקשו אתמול בישיבת הממשלה, להוציא צווי מעצר לכל מי שמתנגד לממשלה הזאת ומנסה להפגין נגדה, וזה חוק שאומר יהיה אפשר לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, כמו שהתחננתם אתמול כדי שתוכלו ליצור עסקת טיעון לבוס שלכם".
עוד אמר לפיד: "נגיד שכל זה יקרה, יש לי שאלה – מה זה קשור לפרנסה של אזרחי ישראל? מה זה קשור לביטחונם של אזרחי ישראל? מה זה קשור ליחסים שלנו עם העולם? יש בינינו הסכם, ואתם מפרים אותו היום, ההסכם בינינו אומר לא נפגע אחד בשני, לא נדרוס אחד את השני, לא נשבור את החוזה הקדוש של אזרחי ישראל אחד עם השני ואת החוזה הזה אתם שוברים. עמדתם פה על הפודריום ונשבעתם לעזור לעני, לשמור על ביטחון ישראל ועל עם ישראל, והחלטתם לשבור את כל השבועה הזאת, כי אתם לא מתכוונים לשום דבר חוץ מהטרלול הגמור של לוין ורוטמן".ֿ
יו"ר המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, אמר במליאה: "במדינה אחת החליטו השליטים לשנות את הכללים לבחירות ברשויות המקומיות בשביל אדם ספציפי שהשלטון היה חפץ בייקרו. באותה מדינה, החליטו שהבחירות לראשות אחד מהמוסדות המשפיעים ביותר במדינה, ידחו בשנה, כי בקואליציה לא הצליחו להסכים על המועמדים. כשמועמד שמקובל על האופוזיציה זכה בבחירות לראשות גוף משמעותי אחר, הם חוקקו חוק שיקח את סמכויותיו. חוק טבריה, הבחירות לרבנות הראשית, חוק לשכת עורכי הדין – כל אלו עברו או מקודמים. מי יבטיח לנו שבעתיד לא ישנו את חוקי הבחירות לכנסת? מי מבטיח לנו שהיועמ"שית לא תודח? שלא ייבחר רמטכ"ל לא כשיר שמקורב לראש הממשלה או שר הביטחון?".
"אל תגידו – "אצלנו זה לא יקרה". אל תגידו זה "רק סבירות". אחריה בתור תהיה התגברות, יהיה מינוי שופטים פוליטי ויועמ"שים פוליטים. כדור השלג הזה שמתחיל להתגלגל כאן היום יגדל, יצבור תאוצה וירמוס את המדינה כולה, אם לא נעצור אותו עכשיו. המשמעות של החוק שאתם מבקשים להעביר פה היום היא תחילתו תהליך מסוכן, של הסרת מגבלות מהשלטון ומחיקת הביקורת השיפוטית".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, אמר לפני ההצבעה במליאת הכנסת: "החוק שמובא היום לקריאה ראשונה מחזיר את ישראל לשורת העמים הדמוקרטים ומיישר קו עם מה שנהוג בעולם הדמוקרטי כולו. הממשלה לא נמצאת מעל החוק. היא חייבת לפעול אך ורק במסגרת החוק. על פי הסמכויות המוקנות לה, בהליך תקין, ללא ניגוד עניינים.
כל פעולה שאינה נעשית באופן הזה, ואני מדגיש – כל פעולה, הייתה ותמשיך להיות נתונה לביקורת שיפוטית מלאה. באותה מידה, יש לממשלה גם סמכויות ובצידן אחריות. היא נבחרה כדי לקבוע מדיניות ולהביא לביצועה.
כאשר הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה, במסגרת החוק, ללא ניגוד עניינים ובהליך תקין, יש לאפשר לה לבצע את מדיניותה. מצב שבו שופטים, או כל גורם אחר שאינו נבחר, שמים את מה שסביר בעיניהם, את עמדתם האישית, הסובייקטיבית, לא פעם אפילו הפוליטית, מעל מה שהיה סביר בעיני אזרחי ישראל בבחירות, הוא מצב שאין לקבלו. זה מצב שחותר תחת הבסיס של המשטר הדמוקרטי ותחת העיקרון המקודש שהציבור בוחר את נבחריו כדי שהם יפעלו למימוש השקפת העולם של הבוחרים. למימוש מה שהבוחרים חושבים שהוא סביר״.
מפגינים נכנסו למשכן וסירבו להתפנות
לקראת השעה 18:30, מפגינים עוררו מהומה בכניסה למליאה וניסו להדביק את עצמם לפתח הכניסה של חברי הכנסת למליאה. הם נבלמו על ידי אנשי משמר הכנסת ונסחבו בכוח החוצה מהמשכן.
לפי עדי ראייה שנכחו במקום, המפגינים ניסו לחסום את כניסת השרים וחברי הכנסת למליאה, נשכבו על הרצפה ושפכו דבק 3 שניות על הרצפה בניסיון להידבק.
במקביל, אלפי בני אדם נוספים הגיעו בצעדה אל אזור משכן הכנסת, שם הפגינו עם דגלי ישראל במחאה על ההצבעה הצפויה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק־יסוד: השפיטה. בתי משפט ובתי דין אחרים גם הם מוסמכים לדון בביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
מכוח סמכות זו, עורך בית המשפט ביקורת מינהלית על פעולות הרשות המבצעת. התפתחות עילות של הביקורת המינהלית נעשתה בעיקרה בפסיקה, ובכלל זה התפתחה עילת הסבירות. כיום עילה זו מאפשרת לבית המשפט לפסול החלטה מינהלית הלוקה בחוסר סבירות במובן זה שהיא אינה נותנת "משקל ראוי לאינטרסים השונים שעל הרשות המינהלית להתחשב בהם בהחלטתה" וזאת כשמדובר ב"חוסר סבירות מהותי או קיצוני".
