יו"ר ועדת העבודה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הבהיר לצד חברי כנסת נוספים כי יקדמו חוק שיאסור על ניכוי חוסרים בקופה משכרם של קופאים וקופאיות על ידי מעסיקים. הוועדה קראה למשרד העבודה להגביר את האכיפה כנגד התופעה הפסולה, שנחשפה בחודשים האחרונים.
בדיון עלה כי הסעיף שעליו נסמכים המעסיקים בביצוע הניכויים הוא סעיף 25א (6) לחוק הגנת השכר – לפיו מותר לנכות חוב על פי 'התחייבות והסכמה בכתב מהעובד'. יו"ר הוועדה וחברי הכנסת סיכמו בדיון כי לצד הקריאה להגברת האכיפה מצד משרד העבודה, יש לקדם גם תיקון חקיקה שיבהיר כי חוסר בקופה הוא אינו חוב שבגינו ניתן לנכות שכר.
"עד שלא יקצו יותר משאבים לא יהיה שינוי"
"התופעה הזאת לצערי לא חדשה, טיפלנו בה גם בעבר, רק ב-2020 פתחנו 120 תיקים על ניכוי שכר שלא כדין" אמר מאיר דוד, ראש מנהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה. "במסגרת האכיפה היזומה שלנו פשטנו בחודש יוני על 70 אתרים של עשרות רשתות, לא כולם סופרמרקטים, ודיברנו עם עשרות קופאיות. הטלנו עיצומים וגם הגשנו 4 כתבי אישום. המטרה היא לא רק שהמעסיקים יענשו אלא שהכספים יוחזרו לעובדים. המשאבים שלנו מוגבלים אבל השר אמר שיקצה משאבים נוספים ליחידות האכיפה. נמשיך לפעול ונמקד את המאמצים באוכלוסיות החלשות האלה כדי לוודא שנעקור את התופעה הזאת מהשורש".
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר ביקש לדעת איך המשרד מונע מצב של עובדים שחוששים להתלונן. "אנחנו מגיעים למקומות העבודה באופן יזום" השיב דוד, "בנוסף, עובד יכול להתלונן אלינו באופן אנונימי וגם אם הוא מזדהה לא נחשוף את שמו לעולם מול המעסיק. יש לנו מוקד טלפוני פעיל במספר 2570* ויש לנו אפשרות להגשת תלונות גם באתר ואנחנו קוראים לכל מי שנפגע מהתופעה הזאת להתלונן".
עו"ד איתן פלג המייצג קופאיות בתביעה ייצוגית בנושא נגד אחת מרשתות השיווק אמר: "יש מעסיקים שעובדים בצורה מתוחכמת וכבר אינם מנכים את החוסרים דרך תלושי השכר, אלא דורשים את התשלום במזומן, שם הרבה יותר קשה להוכיח את הדברים. הכל רשום במסמכים פנימיים ולא מדווח לרשויות. במקרה שלנו הצלחנו להוכיח את העבירה רק בגלל מעידה חד פעמית שבה רשמו בקבוצה של הקופאיות את שמות הקופאיות וסכומי החוסרים – 15 שקלים, 24 שקלים וביקשו מהן להביא את הסכומים".
עו"ד תמר ניב ישראל מקו לעובד הוסיף: "מגיעות אלינו פניות רבות על ניכוי שכר שלא כדין, אבל במקרים רבים עובד או עובדת לא יכולים להרשות לעצמם לאבד את מקום העבודה מסיבות כאלה ואחרות וזה מרתיע אותם מלהתנגד או להתלונן. כיום ישנם 95 תקנים בלבד לפקחים, כשלפני עשור היו 120, בעוד ששוק העבודה גדל. עד שהרשויות לא יקצו יותר משאבים לא יהיה שינוי כי בכל פעם מושכים את השמיכה מצד לצד. אנחנו קוראים לבצע אכיפה ממוקדת ולהחמיר את הענישה".
"העובד צריך את העבודה ויחתום על מה שיגידו לו"
הדיון התקיים לבקשת שורה של חברי כנסת בהם ח"כ נעמה לזימי, ח"כ צגה מלקו, ח"כ עאידה תומא סלימאן, ח"כ אפרת רייטן מרום וח"כ חילי טרופר. הרשת היחידה ששלחה נציגה לדיון היא רשת רמי לוי.
"מדובר בדבר לא חוקי, לא מוסרי ולא הגיוני", אמרה ח"כ נעמה לזימי (עבודה), "אפשר להגיע לפתרונות באמצעות אכיפה, בקרה וטיפול ביד קשה מול עושק של האנשים הכי מוחלשים. התופעה הזאת מתקיימת יותר מידי שנים בלי שנעשה דבר".
"הנושא הזה זועק לשמיים", אמרה ח"כ צגה מלקו (ליכוד). "קודם כל מדובר בעבירה על חוק הגנת השכר. הרשתות הגדולות מגלגלות מאות מיליונים. לקחת מהקופאיות שהשכר שלהן כל כך נמוך זה לא מוסרי וכואב. וזה קיים גם בתחנות דלק עם צעירים שעובדים בעבודה מועדפת. משרד העבודה צריך לאכוף את זה ולהעניש אותם". "חוק הגנת השכר קבוע שלא ינוכה שכר עבודה מלבד רשימה ברורה של סכומים מוגדרים שכן מותר לנכות", אמרה ח"כ אפרת רייטן (עבודה) "כולם יודעים את זה – גם הרשתות עצמן והן עדיין מגלגלות את האחריות לקופאי תוך ניצול מעמדם וכוחם. העובד צריך את העבודה והוא יחתום על מה שיגידו לו, והעוול זועק לשמיים. אם יש חשד לפלילים שיפנו למשטרה, אבל ברוב המקרים מדובר בטעויות, לפעמים אפילו לא של אותו עובד והרי כשעובד שאינו קופאי עושה טעות לא עולה על דעתו של מישהו לנכות אותה משכרו".
"מדובר בעובדים שגוזלים מהם את כבשת הרש", אמר ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי). "הם עובדים עבור שכר מינימום, שעות ארוכות ובתנאים לא פשוטים. נפשם קוראת לכולנו ואנחנו ושומעים את זעקתם ונדאג שכבודם יישמר". "יש מימד מאוד מקומם בהחלטה לעשוק דווקא את העובדות והעובדים הכי מוחלשים", אמרה ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש) "לא שמעתי על חברה שמקצצת משכרו של מנהל שתחת ניהולו לא היו רווחים כפי שציפו, אבל אפשר לעשות שרירים על הפועלות והפועלים שלא יכולים להגן על עצמם".
רק רשת אחת הופיעה כדי להשיב לטענות
רשתות השיווק הוזמנו לקחת חלק בדיון אך רובן בחרו שלא להגיע. הנציגה היחידה שכן הגיעה, היא אנה סנקוב, מנהלת משאבי אנוש ברשת רמי לוי. סנקוב השיבה לטענות שהעלו משתתפי הדיון ואמרה: "תפקיד הקופאי הוא חשוב ברשת שלנו וגם ברשתות אחרות. אנחנו משקיעים ודואגים לעובדים האלה- בקליטה, בהדרכה ובכל התנאים מסביב ולאחרונה העלנו לכל הקופאיות את השכר למעל שכר המינימום. אני מתנגדת למילה ניצול. אנחנו מחתימים כל עובד חדש על הנהלים ואחד מהסעיפים אכן אומר שבמידה ויהיה חוסר ולאחר שהנושא ייבדק בצורה יסודית הם יצטרכו להשלים אותו, אך ורק דרך ניכוי שכר מסודר".
"צריך להבהיר שלא מדובר כאן על מקרים שבהם קופאית לקחה כסף לכיסה הפרטי, אלא על מקרים שבהם יש חוסר שאינו מוסבר" אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר. "אם היה מדובר בסכומים גדולים עוד אפשר היה להבין את המעסיק שצריך למצוא פתרון, אבל אנחנו מקבלים דיווחים על גבייה של 10-15 שקלים וזה אפילו יותר מרגיז. הרי כשעובד ממלא מדף משקאות או בשמים, נופל לו אחד ונשבר, לא מנכים את זה משכרו, אז למה כשקופאית עושה טעות כן? זה לא חוקי ולא מקובל על אף אחד מאיתנו".
