ועדת הפנים החלה היום (רביעי) את הדיונים בחידוש חוק זכויות הרכישה בדיור הציבורי לקראת הצבעה בקריאה ראשונה.

הוועדה תדון בחודשים בשש הצעות חוק, שגובשו להצעה אחת משותפת, ועברו בקריאה טרומית בכנסת בתחילת יוני, וזאת לאחר ששר השיכון, יצחק גולדקנופף, לא אישר את הארכת החוק הקיים בפברואר האחרון. בעקבות לחץ של הקואליציה והאופוזיציה בנושא, הכריז באפריל שיפעל לחדש את החוק, אך רמז שיקשיח את התנאים לרכישה.

ח"כ קטי שטרית (הליכוד), חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) ונעמה לזימי (העבודה), הציעו הצעת חוק שתאריך את חוק המכר במתכונתו המקורית ב-10 שנים נוספות. אליהו רביבו (הליכוד) ביקש לחדש את החוק  במתכונת מצומצמת.

לטענת רביבו, הצעת החוק המצומצמת שלו מגובה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והוא שואף להגיע לפשרה עם משרד השיכון והאופוזיציה. הצעת רביבו שדיירים יוכלו למכור דירה רק  10 שנים מיום הקנייה. לטענתו יש סיכוי גדול שמשרדי האוצר והשיכון, שהביעו התנגדות גורפת לחידוש החוק, יסכימו לפשרה. "הצעה לא הכי פופולארית, אך ריאלית" הגדיר רביבו את ההצעה.

השר גולדקנופף, שהביע תמיכה עקרונית במהלך, טען מעל בימת הכנסת ביום ההצבעה הטרומית על החוק שבגלל אילוצים תקציביים, הגרסה המחודשת שלו תהיה חייבת להיות מצומצמת יותר וסביר להניח שיפעל לקיצוצים נוספים שלה בהמשך.

משרדי האוצר והשיכון הביעו את התנגדותם לחידוש החוק בטענה שמדובר בהקצאה לא שוויונית בין דיירים שמצבם הכלכלי לא ברור ושהיא מדללת את מלאי הדירות. כנגד, משרד הרווחה ואיגוד העובדים הסוציאליים התנגדו לביטול בטענה שהוא מצמצם משמעותית עוני רב-דורי והגדירו אותו כאחד הכלים האפקטיביים ביותר ליציאה מהעוני.

ח"כ שטרית, שבעבר טענה שנעזרה במסמכי עמדה שקיבלה מפורום קהלת, סומנה על ידו כמובילת החוק מטעם הקואליציה (יחד עם רביבו ואזולאי). בתחילת השבוע, שמה הוזכר במאמר דעה של חוקר מהפורום שהתנגד לחידוש החוק וטען ששטרית וביטון מקדמים מהלך בזבזני ולא שיווני. "זו תפיסה מעוות להגיד שמדובר פה בסוג של חסד או מתן מתנה" הגנה שטרית על הצעת החוק שלה בוועדה, "החוק הזה זו הזדמנות ותקווה לדייר בדיור הציבורי".

"מציירים אותנו כאילו אנחנו מבקשים לקבל דירות חינם" אמרה חגית סיגרו, דיירת דיור ציבורי ופעילה בפורום לדיור ציבורי, שמנסה לרכוש את דירתה מזה מעל ל-10 שנים אך טרם הצליחה להשיג את הכסף לכך. "אנחנו משלמים על הדירות ההרוסות האלו מאות אלפי שקלים לאורך השנים, ונצטרך לשפץ אותם בעוד מאה אלף, אבל החוק הזה מאפשר לנו את הביטחון לא להיזרק לרחוב אפילו מהדיור הציבורי".

בפורום הדיור הציבורי טוענים שנוסח החוק, שחוקק על ידי ח"כ רן כהן ממרצ ב 1999, דרש להקצות את כלל ההכנסות מהמכירות לרכישה של דירות חדשות, אך עד יישום החוק ב-2014 נמכרו 35 אלף דירות במבצעים מיוחדים שעל פי מבקר המדינה, רק 7% מהם הועברו לקופת הדיור הציבורי.  גם כיום, לאחר יישומו המלא של החוק, לא נוצל מלוא התקציב לרכישת דירות, בין היתר בגלל שינוי בחקיקה של שר השיכון לשעבר אורי אריאל.

בחודשים האחרונים משרד השיכון הודה שהקצב בו הוא רוכש דירות מקשה על היכולת לנצל את התקציבים התוספתיים שאושרו בסוף 2022 לרכישת 1700 דירות, שניתנים לניצול עד סוף 2024. סך הכל המשרד מחזיק בתקציבים והתחייבות לתקציבים בסך 3.8 מילארד שקלים שמגיעים ממשרד האוצר והקרן אליה מועברים ההכנסות מרכישת בתים אך בשנה וחצי האחרונות נרכשו על ידי המשרד פחות מ-500 דירות.