ויכוחים משפחתיים סביב שולחן האוכל, שיחות סלון על נושאים שוליים, תחקיר עיתונאי – כל אלה נראו אחרת לגמרי עד לפני 20 שנה, אז הוקמה ויקיפדיה העברית.

לכבוד יום ההולדת ה-20, ייפגשו מחר (שישי) עורכי ועורכות ויקיפדיה לאירוע חגיגי בתל אביב. בתוכנית, שגובשה במסגרת של דיונים והצבעות באתר, מתוכננים מעגלי שיח, חידון על האתר, הרצאה, משחק קהוט ופינת הידעת לצד צילום תמונה משותפת, ארוחת צהריים ועוגה. לציון המאורע הוחלף גם לוגו האתר בלוגו שנבחר כמיטב למסורת על ידי העורכים מתוך שבע הצעות שעוצבו בהתנדבות.

סמליל לכבוד 20 שנה לוויקיפדיה העברית. דוד שי: "העיקרון המרכזי שהנחה אותנו לפני 20 שנה ממשיך ללוות אותנו עד היום: יצירת אנציקלופדיה חופשית, אינטרנטית, שתרכז את כל הידע בעולם, ושכל אחד יוכל לתרום לה" (עיצוב: פיקסאר)

"לפני 40 שנה קניתי לבן שלי את אנציקלופדיית אביב", מספר דוד שי (72), הוותיק בעורכי ויקיפדיה העברית. "הופתעתי לגלות בה את הערך על אורי מלמיליאן, שחקן בית"ר ירושלים. באנציקלופדיות אחרות לא ראיתי עד אז ערכים על שחקני כדורגל. לוויקיפדיה, לעומת זאת, נכנסים כמעט כל יום ערכים חדשים על ספורטאים. אבל גם בוויקיפדיה, עדיין יש גבולות, ולא כל נושא ראוי שיופיע באנציקלופדיה".

עם יותר מ-337 אלף ערכים, ויקיפדיה העברית היא אחד מחמשת אתרי האינטרנט הנקראים בישראל. מאגר הידע הזה, שמתעדכן בתדירות גבוהה, הוא תוצאה של עבודה מאומצת שנעשית כולה בהתנדבות.

"לכל ערך חדש יש רגע של הולדת"

שי הצטרף למיזם שבועות בודדים לאחר שעמוד הבית של ויקיפדיה תורגם לראשונה לעברית ב-8 ביולי 2003, וליווה את האתר לאורך צמיחתו. באוקטובר 2003 עלה לאתר הערך פרס איג נובל, שהיה ערך מספר 1,000 בעברית. בספטמבר 2004 חגגה ויקיפדיה העברית 10,000 ערכים עם הערך פיטר בוגדנוביץ', ובינואר 2010 כבר 100 אלף ערכים, עם הערך אחוזת סיטון דלאוואל. הערך ה-300 אלף בעברית, המארב בטונגו-טונגו, עלה לאתר באוגוסט 2021.

דוד שי. "את רוב הזמן שלי אני מקדיש דווקא לטיפוח ערכים קיימים, ופעם בכמה ימים אני כותב ערך חדש" (צילום: אלבום פרטי)

שי היה שם בכל הצמתים האלה. "תמיד התעניינתי באנציקלופדיות, והיו לי בבית גם אנציקלופדיות מודפסות וגם אנציקלופדיה על דיסקים, ומכאן באה גם המשיכה שלי לוויקיפדיה. העיקרון המרכזי שהנחה אותנו לפני 20 שנה עם הקמת ויקיפדיה העברית, או אפילו 23 שנים עם הקמת ויקיפדיה האנגלית – ממשיך ללוות אותנו עד היום. יצירת אנציקלופדיה חופשית, אינטרנטית, שתרכז את כל הידע בעולם, ושכל אחד יוכל לתרום לה".

שי הוא אחת הדמויות הבולטות ביותר בקהילה, ולוקח חלק פעיל לא רק בעריכת התוכן, אלא גם בדפי הדיונים וקביעת המדיניות, ואף כנושא תפקידים נבחר מטעם חברי הקהילה לאורך שנים ארוכות. "אני לא עוקב אחרי מספר הערכים שכתבתי. זה ככל הנראה אלפים רבים – אבל מבחינתי זו לא השאלה המשמעותית, כי את רוב הזמן שלי אני מקדיש דווקא לטיפוח ערכים קיימים: בקרה, בדיקה של ערכים חדשים שאחרים כתבו. פעם בכמה ימים אני גם כותב ערך חדש, כי בכל זאת יש בזה משהו מהנה. הכתיבה היא כיפית, והאמת שגם לומדים המון מהתהליך. ויש גם קהילה שנוצרה סביב הפרויקט".

"לכל ערך חדש יש רגע של הולדת", מרפרר לאלתרמן יהונתן ברקהיים (29), עורך בוויקיפדיה כשנתיים. "כשאתה כותב ערך אתה עושה עבודת רקע, מחקר משלך על הנושא שאתה כותב עליו. אתה חייב להסתמך על מקורות קיימים, ואתה עובד גם על להנגיש את המידע – למסור אותו לקוראים בצורה שתהיה כמה שיותר נהירה ובהירה. זה תהליך שגם לומדים בו המון".

יהונתן ברקהיים. "לקחת חלק בוויקיפדיה זו שליחות" (צילום: שחר שחר)

ברקהיים הוא דוקטורנט במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן, וכותב תוכן תקשורתי-מדעי, בעבר עבור אוניברסיטת תל אביב וכיום עבור מכון דוידסון לחינוך מדעי. "אני זוכר את ויקיפדיה העברית עוד מימי בית הספר היסודי, כשהיא הייתה עוד בחיתוליה. זוכר איך התרשמתי מהמהדורה האנגלית שהיו בה כל כך הרבה ערכים, גם בנושאים אזוטריים". אחרי שנים של שימוש תכוף כקורא, החליט יום אחד לפתוח משתמש ולהתחיל לערוך – ומאז נשאב לעניין. באמתחתו כבר יותר מ-130 ערכים. "אני חובב ידע כללי באשר הוא, סקרן. כולל ידע נישתי ופרטי טריוויה. אני אוהב למסור ידע, ומאמין שידע טוב לשתף. הוא לא צריך להישאר במגדל השן. לכן מבחינתי לקחת חלק בוויקיפדיה זו שליחות". לצד העריכה, הוא מתנדב גם באמצעות עמותת ויקימדיה ישראל, שתומכת בפעילותה של הוויקיפדיה העברית בהדרכת סדנאות כתיבה לגמלאים, בני נוער ומורים.

"כשאתה כותב ערך אתה עושה עבודת רקע, מחקר משלך על הנושא שאתה כותב עליו. אתה חייב להסתמך על מקורות קיימים, ואתה עובד גם על להנגיש את המידע – למסור אותו לקוראים בצורה שתהיה כמה שיותר נהירה ובהירה"

איך אפשר לדעת שערך הוא אמין?
"יש כמה מדדים שגם הקורא יכול להעריך באמצעותם ערך טוב. קודם כל, מספר הקישורים החיצוניים והערות השוליים, שמסייעות מאוד למהימנות ולאיכות של הערך. בסופו של דבר, הגדולה של ויקיפדיה היא הצניעות. ויקיפדיה מודה שהיא לא מקור אקדמי קביל, אבל היא רואה בעצמה שער לידע, ומבקשת להתבסס עד כמה שאפשר על מקורות והפניות. היבט נוסף לאיכות של ערך זה עד כמה הוא מציג כמה נקודות מבט.

"ומה שמשפיע יותר מכל על איכות הערכים הוא שיעברו עליהם הרבה עיניים – ורצוי מגוונות. בשנות ה-90 אמר רזי ברקאי 'תביאו לי את המנהל של האינטרנט'. לוויקיפדיה אין מנהל ואין מלך. יש קהילה של מתנדבים וזה מה שיפה בה". הערכים לא קופאים על שמריהם אחרי פרסומם, אלא נערכים כל הזמן מחדש, תוך דיוק, שיפור הניסוח ועדכון. במידת הצורך, מקיימים ביניהם העורכים גם דיונים בדף השיחה המוצמד לכל ערך, ואם הוויכוח לא מסתיים בהסכמה בדף השיחה – אף נערכות הצבעות לליבון מחלוקות (בעלי זכות הצבעה הם עורכים פעילים עם יותר מ-100 עריכות ב-90 הימים שקדמו לפתיחת ההצבעה).

לאורך השנים התפתחה גם קהילת הכותבים, וכיום היא מונה כ-3,200 עורכים. "כשוויקיפדיה נולדה", מספר שי, "היו לה כללים עקרוניים – זו אנציקלופדיה, ויש דברים שמתבקשים מהשם הזה: זו אינה רשת חברתית, ולא אתר רכילויות. יש בה כללים אוניברסליים כמו חובת הניטרליות, האיסור על 'מחקר ראשוני', כלומר שאי אפשר לכתוב דברים על סמך ידע אישי וצריך שאפשר יהיה לבדוק את נכונות הפרטים – לבסס את הכתיבה על מקורות אמינים.

קהילת הכותבים חוגגת 19 שנים לוויקיפדיה העברית. ברקהיים: "מה שמשפיע יותר מכל על איכות הערכים הוא שיעברו עליהם הרבה עיניים – ורצוי מגוונות" (צילום: Daryag/ויקימדיה)

"עם השנים, גיבשה הקהילה גם כללים נוספים – איך ממנים נושאי תפקידים כמו מפעילי מערכת, איך מנהלים את הוויכוחים והדיונים. למשל, כשצצה לראשונה התופעה של 'עורכים בתשלום', צריך היה לקבוע לכך כללים. הדיון התחיל מהשאיפה לאסור באופן מוחלט על התופעה, אבל נגמר בסופו של דבר בהטלת הגבלות מסוימות שמאפשרות גם למי שמקבל תשלום על הכתיבה לקחת חלק בפרויקט".

אח מוסמך או אחות מוסמכת

ויקיפדיה סופגת ביקורת רבה על השיעור הנמוך של נשים בקרב ציבור הכותבים. לפי ההערכות, 15%-20% מהעורכים בוויקיפדיה בשפות השונות הם נשים, ובמהדורה העברית מחקר מ-2015 מלמד שהיו 19.9%. הפער בא לידי ביטוי גם במספר הערכים על נשים. ניתוח מ-2016 מצא ש-19% בלבד מהערכים הביוגרפיים בוויקיפדיה העברית עוסקים בנשים.

"על פניו, אין אפליה מובהקת כלפי נשים באתר", אומרת פרופ' סיגל תפארת מהמרכז האקדמי רופין, עורכת בוויקיפדיה שלוש שנים. "אבל התחושה שלי היא שנשים עורכות מקבלות יחס שונה, גם אם זה בין השורות". לצד הכתיבה בנושאי קיימות, איכות הסביבה, פסיכולוגיה ומדע, משלבת תפארת שיפור ערכים בוויקיפדיה בשיעוריה בנושא פיתוח מיומנויות למידה.

"גבר סופר עשוי להיות רק סופר. אבל בקרב נשים, נפוץ יותר להיות גם פעילה פמיניסטית ופוליטית, גם אמנית וגם סופרת. אפשר לומר עליה שהיא לא עונה על קריטריון החשיבות בכל אחת מהקטגוריות הללו בנפרד – למרות שבסוף כל הפעילות שלה, יש לה תרומה משמעותית מאוד"

"בדפי השיחה ובדיונים יש נשים בודדות", היא מסבירה. "תרבות הדיון כוחנית מאוד, וזה מרתיע נשים מלהשתתף. יש בוויקיפדיה מעט מאוד נשים לוחמניות והרבה מאוד גברים לוחמניים. לפעמים הדיונים סוערים ומתנהלים בצורה לא נעימה. כאישה, אני משתדלת פחות להיכנס למקומות כאלה, ולכן לפעמים גם נמנעת מלהיאבק על דברים שחשובים לי".

פרופ' סיגל תפארת. "יש בוויקיפדיה מעט מאוד נשים לוחמניות והרבה מאוד גברים לוחמניים" (צילום: רן אליהו)

"היו לי כמה פעמים דיונים שאני ואחרות ניסינו לשנות גם ניסוחים בערכים כדי להתמודד עם הטיה מגדרית. למשל – שמות הערכים של מקצועות בוויקיפדיה מוגדרים בלשון זכר כמדיניות. גם מקצועות שדווקא יש בהם רוב של עובדות נשים, כמו הערך 'אח מוסמך'. עשינו כמה ניסיונות ודיונים על הנושא הזה של השפה בתוך ויקיפדיה, בניסיון להביא לשפה מכלילה יותר, אבל הבקשה הזו לא נענתה".

לדבריה, היא מקפידה להיכנס לדיוני החשיבות על ערכים העוסקים בנשים. "הכללים של מה חשוב ומה לא מותאמים טוב יותר לגברים". לדבריה, גברים נוטים להתמחות בתחומים ספציפיים. "גבר סופר עשוי להיות רק סופר. אבל בקרב נשים, נפוץ יותר להיות גם פעילה פמיניסטית ופוליטית, גם אמנית וגם סופרת. אפשר לומר עליה שהיא לא עונה על קריטריון החשיבות בכל אחת מהקטגוריות הללו בנפרד – למרות שבסוף כל הפעילות שלה, יש לה תרומה משמעותית מאוד". ערך של אישה כזו לדבריה, עשוי בסופו של דבר לא לעמוד בדיון החשיבות.

לכל ערך יש ערך? תלוי אם אתה מכליל או מחקן

דיוני החשיבות נוגעים בשאלה אילו נושאים ראויים לערך באתר ואילו לא – אחת הסוגיות הטעונות בקהילת הוויקיפדים. "האנציקלופדיות הקלאסיות היו כמובן הרבה יותר בררניות מוויקיפדיה", מסביר שי, "גם מאילוצי מקום על המדף".

אבל יש גם שטח אפור. בנושאים מסוימים, קבעה הקהילה קריטריונים ברורים. כך למשל, באשר לחיילי צה"ל ומשפטנים, נקבעו הנחיות ברורות שמאפשרות לבחון את מידת החשיבות, או ה'אנציקלופדיוּת' של הערך. גם ערכים של פרופסורים באקדמיה לא דורשים דיון, ויש הסכמה גורפת באשר לחשיבותם. אבל המצב שונה לגבי חוקרים בדרגות אקדמיות נמוכות יותר. "בהרבה תחומים אין לנו כללים ברורים, יש מנהגים. אם מישהו מטיל ספק בזכות הקיום של הערך אז מנהלים דיון חשיבות נקודתי, שיכול במידת הצורך להגיע גם להצבעת חשיבות".

כך נוצרו בוויקיפדיה שני מחנות: "המכלילים" ו"המחקנים". המכלילים טוענים שערך קיים "לא אוכל ולא שותה" – בעידן האינטרנטי, בניגוד לעידן הדפוס, הערכים כמעט לא מצריכים משאבים, למעט שטח אחסון קטן ביותר. לכן, אם מישהו טרח וכתב ערך כתוב היטב שנשען על מקורות טובים – מדוע למחוק אותו? גישה זו נשענת גם על תפיסת הזנב הארוך, שלפיה לוויקיפדיה יש יתרון בכך שהיא יכולה להכיל גם ידע מעמיק בסוגיות אזוטריות יחסית שמעניינות קהילות קטנות, כשהוא מקושר לכל יתר מארג הערכים של הפרויקט.

המחקנים טוענים מצדם שגם ערכים קיימים דורשים תמיד תחזוקה, עדכונים, בדיקות (לרבות בדיקות של עריכות), ושהחלקים האזוטריים יותר של אותו זנב ארוך עלולים לא לקבל מספיק ביקורת עמיתים שתוודא את רמתם, איכותם ואף את עמידתם בכללי זכויות היוצרים, שבוויקיפדיה מקפידים עליהם באופן אדוק.

כשהאינטליגנציה המלאכותית פגשה את זו האנושית

אתגר נוסף שצפוי להעסיק את קהילת הוויקיפדיה בשנים הקרובות, היא ההתפתחות המהירה של מערכות אינטליגנציה מלאכותית גנרטיבית (Generative Artificial Intelligence) כמו ChatGPT ואחרים. "בוויקיפדיה אנחנו עובדים כבר שנים ארוכות עם אינטליגנציה מלאכותית", אומרת שני אבנשטיין סיגלוב, סגנית יו"ר חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה העולמית. "יש לנו למשל מערכת שנקראת OERS שמסייעת לנו לייעל את בדיקת איכות העריכות ומסמנת עריכות שחשוב שעין אנושית תעבור עליהם. יש לנו מערכת של תרגום ערכים שמתבססת על תרגום מכונה ומסייעת רבות ליצירת תוכן. אך מערכות ה-AI הגנרטיביות הן דבר חדש, מרתק ומשבש בסדר הגודל של מהפכת האינטרנט או מהפכת הסלולר. כמו כל טכנולוגיה, צריך ללמוד איך לעבוד איתה נכון".

שני אבנשטיין סיגלוב. "נמצא דרכים יצירתיות לרתום את האינטליגנציה המלאכותית לטובת ויקיפדיה" (צילום: Shani Evenstein Sigalov, CC-BY-SA 4.0)

אבנשטיין סיגלוב היא אשת חינוך, מרצה וחוקרת מאוניברסיטת תל אביב, ופעילה ותיקה בתחום התוכן החופשי והפתוח. היא מצטטת את סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI שפיתחה את ChatGPT, שאמר בביקורו בישראל לאחרונה ש-ChatGPT צפוי להחליף את ויקיפדיה. "אני חושבת שאנחנו עוד רחוקים מכך".

לדבריה, המערכות האלה מפברקות מידע, והרבה פעמים עושות זאת בכישרון רב ובאופן שגורם לו להיראות אמיתי. כך למשל, הן יכולות להמציא מחקרים שלא קיימים, ולהצמיד להם שמות של חוקרים אמיתיים. "רק מי שבודק ממש לעומק מגלה שמדובר בהמצאה מוחלטת".

לכך מתווספת העובדה שבעוד ויקיפדיה היא שירות חינמי שמתבסס על עבודת התנדבות וארגונים ללא מטרות רווח, מרבית תוכנות האינטליגנציה המלאכותית הגנרטיבית מפותחות על ידי חברות עסקיות למטרות רווח.

יתרה מכך, הרבה מהמידע מוצג ללא מקורות. "התוכנות מרחיקות את הצרכן מהמקורות שהידע מבוסס עליהן, שזה בדיוק הפוך מרוח המיזמים שלנו, שנועדו להנגיש לציבור ידע אמין עם הפניה למקורות איכותיים". היא מוסיפה שמודלי השפה הגדולים מאומנים על מסד הנתונים של ויקיפדיה, שהוא המקור הבודד הגדול ביותר מתוך בליל הידע שהם מקבלים. "שאר הידע שמזין אותם מגיע מכל מיני מקורות באינטרנט, שאין לדעת את איכותם".

לשיטתה, הפופולריות שצוברת האינטליגנציה המלאכותית דווקא מגדילה את חשיבותה של ויקיפדיה. "אם יש הטיות בוויקיפדיה, הן ישתכפלו גם לתוך התוצרים של ה-AI. אז ככל שנשפר את ויקיפדיה, נשפר גם את התוכן שהמכונות מקבלות, ואת הפלט שלהן. אני מאמינה שבסופו של דבר נמצא דרכים יצירתיות לרתום את הטכנולוגיה הזו לטובת מה שאנחנו עושים, אבל בצורה מושכלת, שתאפשר לציבור להבחין בין מה שנכון למה שלא".

"תוכן חופשי הוא זכות בסיסית"

עמותת ויקימדיה ישראל, שהוקמה ב-2007, תומכת בפעילות המהדורה העברית, לצד קרן ויקימדיה העולמית שמפעילה את מיזם ויקיפדיה ומיזמים נוספים להנגשת ידע שיתופי. "ויקימדיה ישראל פועלת מתוך חזון שתוכן חופשי הוא זכות בסיסית של המין האנושי שמאפשרת חברה שוויונית, דמוקרטית ומגוונת יותר", אומרת מנכ"לית העמותה מיכל ונדר שוורץ. לדבריה, פעילותה של העמותה מתמקדת במערכת החינוך הישראלית דוברת השפה העברית והערבית, בקרב מורים ותלמידים; באקדמיה ובמוסדות ההשכלה הגבוהה, בקרב מרצים וסטודנטים; וכן בקרב ארגוני ידע ותוכן, ספריות, מוזיאונים וארכיונים, ובציבור הישראלי בכללותו.

מיכל ונדר שוורץ. "כדי שהידע בוויקיפדיה לא יהיה מוטה אלא ניטרלי, מכיל וכוללני – צריך להיות מגוון גם במי שכותב אותה" (צילום: עודד ונדר)

"אנחנו הראשונים להודות שוויקיפדיה לא מושלמת", אומרת אבנשטיין סיגלוב. "לוויקיפדיה בעולם, ולא רק בישראל, יש פערים הן של ידע והן של ייצוג, בהיבט המגדרי ובהיבטים נוספים. יש לנו אוכלוסיות, עמים ותרבויות שהידע עליהן חסר. גם בוויקיפדיה העברית וגם בתנועת ויקימדיה עולמית אנחנו שמים דגש רב על ההיבט הזה, ומפעילים מיזמים לצמצום פערי הידע.

"כדי להגיע למצב שבו הידע שאנחנו רואים בתוך האנציקלופדיה לא מוטה אלא ניטרלי, מכיל וכוללני – צריך להיות מגוון גם במי שכותב אותה. לכן גם ברחבי העולם וגם אצלנו בארץ, עמותת ויקימדיה ישראל מפעילה מיזמים כמו ויקי-נשים לעידוד והכשרת כותבות, ומיזם 'נשים באדום' שמטרתו להפוך ערכים 'אדומים', כלומר חסרים, על נשים חשובות ובולטות, ולהפוך אותם לכחולים – כלומר לכתוב אותם. המיזמים הללו עושים עבודה יפה, אך אנחנו עדיין רחוקים מהיעד".

ונדר שוורץ מעודדת עוד כותבות וכותבים להצטרף. "העמותה קוראת לציבור לתרום את התכנים והידע שברשותו לתועלת החברה האנושית, ולהפוך מקהילות המסתפקות בצריכת תוכן לקהילות שמשתתפות באורח פעיל ביצירת ידע במיזם האנושי, החופשי והגדול ביותר בעולם – הוויקיפדיה".