בעודם נוברים בחומרי הארכיון, במסמכים, בניתוחים ובהחלטות, חברי ועדת החקירה הממלכתית שתתכנס בעוד כמה עשורים אחרי רעידת האדמה הגדולה, שרוב המומחים סבורים שתקרה, יתקלו בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום שני שעבר בוועדת הפנים של הכנסת.
מתוך הניסוחים הפתלתלים וחילופי הדברים, הם ינסו להבין מה עיכב את מיגונם של 80 אלף מבנים, שהיה ברור שאינם מוכנים לרעידת אדמה. הפער בין קטנוניות טיעוני הפקידים לעומק המחדל יהיה קשה מנשוא.
אמיר יהב, ראש הוועדה הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הציג בפני חברי ועדת הפנים את מספר המבנים המסוכנים, והעריך את עלות הטיפול במבנים שדורשים חיזוק ב-10.5 מיליארד שקלים, שיוקצו על ידי המדינה בפריסה על פני עשור. אך נציגי האוצר ביטלו את ההצעה על הסף בטענה שעד שלא תהיה תוכנית ברורה, אין סיבה אפילו להתדיין על התקציב, והמליצו למשרדים לגבש עוד צוות או וועדה.
הבעיה עם דברי נציג האוצר, כפי שוודאי יראו זאת חברי וועדת החקירה העתידית, שצוות כזה כבר גובש. ויותר מזה, הכין מסמך מפורט לפעולה ואפילו גיבש מקורות תקציביים. כל זה קרה בזמן כהונתו של זאב אלקין כשר השיכון. צוות בין-משרדי גיבש תוכנית למיגון כ-36 אלף דירות ביישובים מסוכנים בפריפריה, חלקם באמצעות חיזוק מבנים קיימים או באמצעות קידום תוכניות התחדשות עירונית בעלות של 6.5 מיליארד שקלים שתתוקצב בעיקר דרך הטבות מס.
על פי מסמך התוכנית, שהוצג לממשלה בספטמבר 2022, ניתן באמצעותה לצמצם בחצי את מספר המבנים המסוכנים בישראל תוך עשור – רובם במקומות המסוכנים ביותר. התוכנית הוסכמה על ידי משרדי השיכון, הביטחון, הנגב והגליל וקיבלה אור ירוק מקבינט הדיור שבראשו עמד ראש הממשלה. אך משרד האוצר הטיל עליה וטו, בטענה שאינו מוכן לסבסד הטבות מס בגודל כזה עבור מה שלדעתו נתפס כ 'דרך לא יעילה'.
"אין שום צורך להקים עוד וועדות, כל התכנון כבר נעשה", הצהיר בוועדה אלקין, שהאשים את האוצר במסמוס התכנית להיערכות הוועדה, "האוצר בדעת מיעוט התנגד לתכנית". אלקין הזכיר שעד סוף 2023 יצאו לפועל שני פיילוטים של התחדשות עירונית, במסגרתם נבנו אלפי יחידות דיור חדשות בערים המסוכנות במקום דירות בסכנה, ותוכנית ההתחדשות זכתה לתמיכתו של ראש הממשלה נתניהו. לדבריו, התכנית שימשה תמריץ לכל היישובים, גם אלו שלא זכו בפיילוט, להתחיל תהליכי התחדשות עירונית. במידה והמדינה הייתה דוחפת לכך תקציבית, זה היה משנה את המציאות.
עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות העירונית טענה שרק 4.5% מסך הדירות המסוכנות בישראל דורשות התערבות ישירה, שניתן לממן בדרכים שונות: מתקצוב ישיר, דרך סבסוד ומיסוי בתוך הרשויות או הטבות מס ישירות ליזמים. עד היום, משרד השיכון, על אף שלא קיבל לכך תקציב נוסף, הספיק לחזק כ-130 מבני דיור ציבורי בערים האלו בגלל התקציב הייעודי שהיה לו ולמשרד הביטחון, במיוחד לשם כך.
כלומר, יגידו חברי ועדת החקירה, היה תקציב התחלתי, הייתה תוכנית פעולה ואפילו משרדים ואנשים שידעו כיצד לקדם מיגון, אך הדברים נתקעו בגלל משרד האוצר. רק שוועדת חקירה ממלכתית לא נועדה לחקור משרדים אלא את השרים ואת הממשלה שאחראית עליהם. אותה ממשלה שלא נתנה את דעתה על כך, כשעוד ניתן היה לצמצם את האסון.
