הדולר נסחר בשער של 3.62 שקלים לדולר, לאחר שנסחר השבוע קרוב לשער 3.7. הירידה החלה שלשום (רביעי). בחודשים האחרונים חל פיחות חד בערך השקל מול הדולר, בניגוד למגמה העולמית. נגיד בנק ישראל אמר יותר מפעם אחת שמדובר ב"פיחות עודף", שלא מוסבר על ידי הנתונים הכלכליים בפני עצמם, ובכך רמז למדיניות הממשלה וכוונותיה לערוך שינוים מהותיים במערכת המשפט כסיבה לירידה באמון בשקל ובריחה אל הדולר.

כעת, הסבר זה נמצא במלכוד, משום שהירידה מתרחשת דווקא בשבוע בו הממשלה העבירה בקריאה ראשונה את החוק לצמצום עילת הסבירות.

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חברת חיסונים פיננסיים, הסביר כמה גורמים אפשריים לנפילה בשער הדולר: "הדולר יורד גם בשווקים אחרים בעולם, מול היורו והין היפני". לדבריו, "השער של 3.7 שקל לדולר הוא גבול שקשה לפרוץ לאורך זמן. יש חשש פסיכולוגי בשוק, אחרי שבנק ישראל הגדיר זאת כ'פיחות עודף' מהתערבות של בנק ישראל".

סיבה אפשרית נוספת, היא דווקא אופטימיות הקשורה לפרשנות אפשרית על עומק השינויים במערכת המשפט, "גם בלי עילת הסבירות, לבג"צ יש דרכים נוספות להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות ממשלה. יש מי שמעריך שמדובר בעצם בהתפשרות מצד הממשלה, ויכול להרשות לעצמו להפסיק את הריצה אל הדולר. בסוף יולי הכנסת יוצאת לפגרה, ויהיה קשה להעביר עוד דברים עד אז".

רויטר כתב לאחרונה סקירה לגבי הגישה של בנק ישראל לגבי התערבות בשער החליפין, אשר מבוססת על מעין 'רצועת ניוד לא פורמלית', שכל עוד השער נע בתוכה, הבנק נמנע מהתערבות, ואפילו אם השער נע מחוצה לה לתקופות קצרות. מנגד, הבנק עשוי להתערב גם בתוך אותה רצועה, "אם התנודתיות, הנמדדת במונחי סטיות תקן, עולה באופן מהיר כתוצאה מכשל שוק או פאניקה".

"כאשר שני הפרמטרים האלו מתכנסים יחד, ז"א, גם הדולר מצוי מחוץ לגבולות הגזרה וגם סטיות התקן קפצו חזק, גדלה מאד הסבירות שבנק ישראל יתערב. בבנק קוראים לזה 'השפעה של תנועות הון משמעותיות העלולות לערער את היציבות בשווקים הפיננסיים'". רויטר מעריך את הרצועה הזו כיום בטווח של 3.2 עד 3.7 שקל דולר.