יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, ח"כ אליהו רביבו (ליכוד), הודיע שבכוונתו לקדם חקיקה במטרה להחריג מעסיקים של עובדים זרים מחובת תשלום הפנסיה במדינת ישראל. בנוסף, אמר שבכוונתו לקדם גם חקיקה שתאסור על עובדים זרים שאינם חוקיים להוציא מישראל כספים.

הדיון התכנס בעקבות החלטת בג"צ, מהשבוע שעבר, בנושא הפיקדונות שנצברים עבור העובדים הזרים ומגלמים את זכויותיהם הפנסיוניות והסוציאליות. בג"צ הבהיר שמנגנון ניכויים מכספי הפיקדון הוא כלי לגיטימי לעידוד יציאה מהארץ, אך פסל את המנגנון הקיים שהביא לניכוי מלוא כספי הפיקדון בתוך חצי שנה, וקבע שהוא איננו מידתי.

"אין סיבה והיגיון לשלם לעובדים הזרים פנסיה ולהכביד על הסיעודיים, החקלאים וקבלני הבניין בוני הארץ. פנסיה נועדה לאפשר לעובדים להזדקן בכבוד. העובדים הזרים לא יזדקנו כאן". רביבו, טען שחובת הפרשה פנסיונית היא חלק ממדיניות הרווחה של מדינה, ולא זכות עובדים בדומה לשכר. את החקיקה בנושא זה, אמר שבכוונתו לקדם יחד עם חברי הכנסת יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), אתי עטיה (ליכוד), דני אילוז (ליכוד) ושרן השכל (המחנה הציוני).

יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, ח"כ אליהו רביבו: "העובדים הזרים הם לא עובדים לכל דבר ועניין" (צילום: נעם מוסקוביץ', דוברות הכנסת)

הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, עו"ד שירי לב רן, הבהירה שלצד חוק שוויון זכויות בעבודה שקובע שעובדים זכאים לאותם תנאי עבודה ללא הבחנה, לרבות בהיבט הלאומי – פנסיה בישראל הינה זכות קוגנטית, כלומר כזו שאיננה ניתנת להתניה או לוויתור, "פנסיה היא חלק מתנאי ההעסקה, בדיוק כמו שכר".

"העובדים הזרים הם לא עובדים לכל דבר ועניין"

היועצת המשפטית של הוועדה הוסיפה שחובת ההפרשה הפנסיונית בכלל המשק הישראלי מעוגנת בישראל במסגרת צו הרחבה עליו חתם שר העבודה להסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לבין ארגוני המעסיקים.

"העובדים הזרים הם לא עובדים לכל דבר ועניין", טען רביבו, "אולי שם מתחילים חילוקי הדעות. שכר ההעסקה מעוגן בצו הרחבה – אני מבין את זה. תנאים סוציאליים עתידיים, לעת זקנה – זה לא חלק מתנאי השכר כי זה לא נגזר מהשכר. זה חל על המעסיק. כל אדם שמועסק יודע שחלק מופרש ממנו וחלק מהמעסיק. כאן לא מופרש מהמועסק".

עובדים זרים בשדה כרוב בנגב (צילום: יניב נדב / פלאש 90)

נציגות רשות האוכלוסין בדיון הבהירו שברשות מנהלים פיקדונות עבור כ-94 אלף עובדים זרים במגוון ענפים, בסכום כולל של מיליארד וחצי שקלים. ראש מנהל עובדים זרים, ענבל משאש: "נלקח מאתנו כלי חשוב כדי לעודד יציאת עובדים בתום התקופה. יש לא מעט עובדים שבוחרים להישאר בישראל באופן לא חוקי וניכוי כספי הפיקדון עודד אותם לצאת מישראל בהתאם לחוק. כרגע נשארנו עם כלי אכיפה פלילית ומנהלית בלבד שנעדרים לצערנו משאבים מספיקים. סביר שככל שלא יהיה לנו הסכם חלופי ראוי ואפקטיבי זה יגרום לעליה בהיקף העובדים הזרים הלא חוקיים".

משאש הסבירה שתכליתו של הפיקדון היא משולשת: עידוד העובדים הזרים ליציאה מהארץ באמצעות מנגנון הניכויים שנפסל כעת בבג"צ (בתצורתו הנוכחית), הן לצורך אכיפת זכויות העובדים ווידוא כי הם אכן מקבלים את הכספים המגיעים להם, והן – במטרה להשוות את עלות ההעסקה של עובדים זרים לעלות ההעסקה של עובדים ישראלים על מנת שלא ליצור תמריץ להעדפת עובדים זרים על פני עובדים ישראלים.

קו לעובד: "ככל שיוחרגו עובדים זרים מחובת התשלום הפנסיוני יגבר הלחץ מצד מעסיקים להביא יותר ויותר מהגרי עבודה לישראל"

עו"ד אלעד כהנא, מקו לעובד, הדגיש שהדרישה לתשלום זכויות שוות למהגרי עבודה ולעובדים מקומיים היא דרישה של ארגוני עובדים בכל העולם, וזאת על מנת למנוע מצב של משיכת השכר והתנאים כלפי מטה. "מן הסתם, ככל שיוחרגו עובדים זרים מחובת התשלום הפנסיוני יגבר הלחץ מצד מעסיקים להביא יותר ויותר מהגרי עבודה לישראל", אמר, והוסיף שגם ביחס לעובדים הפלסטינים בישראל קיים 'היטל השוואה' שמטרתו להשוות את עלות העסקתם לעלות העסקת עובדים ישראלים בדיוק למטרה זו.

"צריך לזכור שבענף הסיעוד שבו יש הכי הרבה מהגרות עבודה בישראל, עובדים ועובדות מועסקים הרבה פעמים לאורך שנים ארוכות, כשהן משאירים לאורך שנים את משפחתם מאחוריהם, ועושים פה עבודה קשה וחיונית – טיפול בקשישים ובאנשים עם מוגבלויות", הוסיף כהנא, "עובדת כזו שחוזרת בגיל 50 לארץ מוצאה כבר לא תוכל להשתלב שם בשוק העבודה. ממה היא אמורה לחיות?"

"בית המשפט מחליט אם הסדר מסוים מתאים לו או לא. הפעם החליט שלא", אמר היו"ר רביבו. "בית המשפט אומר שאין סיבה שהעובד יעזוב את ישראל כי שומרים לו על כספי הפנסיה. פרה חולבת, עד שיגיע למצב שהוא מקים בית וזוכה להגנות משפטיות של תושבות ארעית. והנה אנחנו הוליכם ומאבדים את הזהות שלנו".