יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן קרא לבנק ישראל לאפשר הקפאה או פריסה מחודשת של חלק מתשלומי המשכנתאות, שגדלו בעקבות עליית הריבית. את הדברים אמר ביטן בכינוס ועדת הכלכלה בכנסת אתמול (ראשון), לאחר פרסומי בנק ישראל על כך שהריבית במשק תמשיך להישאר גבוהה גם בשנה וחצי הקרובות.
הוועדה התכנסה לדון במתווה שהגיש לה עו"ד שלמה נס, שעמד בראש 'הפורום להצלת המשק' בתקופת משבר הקורונה, שנועד לאפשר אפיקים להוזלה אפשרית של תשלומי המשכנתאות. לדברי נס, שמשרדו מלווה אלפי בעלי חוב בישראל, משקי בית הגדילו את הוצאתם על המשכנתא בסכומים שנעים בין 1,000 ל 1,200 שקלים בחודש, וקירבה את ההוצאות על המשכנתא ל-40% מההכנסה החודשית של משקי הבית.
נתוני בנק ישראל מתונים יותר, וטוענים לעלייה של כ-800 ש"ח בהוצאות על משכנתא מתחילת 2022. נס קרא בתקופת הסגרים להקפאת מועדי פירעון החובות, וביניהם של תשלומי המשכנתא, עד להתאוששות המשק, ולדעתו גם כיום המדינה חייבת להתערב לטובת הלווים.
"מדובר במצב חירום שדורש התייחסות דחופה, כמו בקורונה", אמר נס בוועדת הכלכלה שהתכנסה אתמול (ראשון). נס ציין במהלך הוועדה ששוחח עם מספר בכירים בבנקים הגדולים במשק, שדיווחו לו שהם עומדים בפני מבול של פניות מלקוחות המבקשים שינוי בתמהילי המשכנתא שלהם בניסיון להוזיל את התשלומים שהבנקים מנועים מלקדם, בין אם מחוסר רצון או מאיסורים של בנק ישראל.
על פי נס, ובהסתמך על עבודתו מול משרד הכלכלה בזמן הקורונה, בנק ישראל יכול להטיל הוראות מחייבות על הבנקים שיפעלו לצמצום פערים, והציע שלוש פעולות שיכולות להיות מיושמות באופן מיידי:
- פריסת המשכנתאות הקיימות ב-30 שנה החל ממועד הריבית הנוכחי, מהלך שיאפשר הוזלת התשלומים הנוכחיים.
- אפשרות זמנית להפסקת תשלומים על חלק מהריבית לתקופה מסוימת, שתסוכם בין הלקוח לבנק.
- העברת התשלומים שמשולמים היום רק על פער הריבית שנוצרה בשנה וחצי האחרונות – לתשלום מחדש בסוף תקופת התשלום על המשכנתא.
"הציבור משלם פעמיים", אמר נס, "החשבונות והמוצרים בסופר התייקרו, ובנק ישראל שנלחם בייקור הזה – מייקר להם את המשכנתא עם הריבית".
למרות טענותיו של ביטן על כך שבנק ישראל הסכים, עקרונית, לקדם מספר מהלכים מקלים, נציגי בנק ישראל בוועדה נשמעו מהוססים מהתכניות של נס. ד"ר זיו נאור, מהיחידה לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל טענה שלא חלה עלייה בכמות הפיגורים בתשלומים ושהבנקים עוזרים ללקוחות מתקשים – וזאת לאחר התערבות הנגיד אמיר ירון במצב. ירון עצמו, התנגד לניסיונות של הממשלה והמחוקקים להתערב במצב וטען שבטווח הרחוק ההוצאות הגבוהות יתאזנו עם הירידה באינפלציה.
"הארכת חיי המשכנתא ודחיית תשלומים, משמעותן היא אחת: להכביד בנטל התשלומים על הלקוח", אמר ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר של בנק ישראל. "מי שייהנה מזה בסוף אלה הבנקים". לדבריו, כל התכניות שמציעה ועדת הכלכלה יוסיפו להתייקרות המשכנתאות עוד יותר, כך למשל הארכת הלוואה מ-30 ל-35 שנה משמעותה הוזלה של 28 ש"ח בהחזר החודשי אבל לטווח הארוך היא תגדיל את סך כל התשלומים הצפויים בלמעלה מ-20,000 ש"ח.
