42% מהצעירים חושבים שהעתיד שלהם יהיה פחות טוב משל הוריהם, כך עולה ממצאי סקר שפרסמו אתמול (ראשון) קרן רש"י וקרן גנדיר. עוד עולה מהסקר 52% מהצעירים מחזיקים בתפישת עתיד שלילית, ו-62% מרגישים שהמדינה אינה מספקת רשת בטחון.
המחקר, שנערך במשך כשנה שלמה ע"י חברת המחקר ERI, מציג מוטיבציות, תפיסות וצרכים של צעירים בישראל. הדו"ח מבוסס על סקר שבוצע בעברית ובערבית בקרב צעירים בישראל בגילאי 18-34. הסקר נערך בינואר 2023 בקרב 775 צעירים המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית הצעירים בישראל לפי מגזר, דת, מגדר ופיזור גאוגרפי.
החשש הגדול ביותר אותו הביעו המשיבים הוא לגבי יוקר המחיה והמצב הכלכלי – 32% השיבו כי זהו החשש הגדול ביותר שלהם לגבי עתידם. 55% השיבו כי לדעתם המצב הכלכלי בישראל צפוי להידרדר. לגבי תעסוקה, 46.6% מהצעירים הביעו כי המטרה בחיים היא לחיות ברווחה כלכלית. 54% העידו כי זהו השיקול המרכזי בבחירת המסלול התעסוקתי שלהם.
נראה גם כי הצעירים לא סומכים על המדינה: 47% העידו כי הם כלל לא סומכים כלל על המדינה שתסייע להם באופן יעיל, 31% נוספים העידו כי הם סומכים עליה במידה בינונית בלבד. 80% מהצעירים העידו כי הם נסמכים על משפחה וחברים.
בחלוקה למגזרים, נראה כי צעירים יהודים חרדיים הם בעלי תפישה חיובית בהרבה לגבי עתידם, כאשר 67% השיבו כי תפישתם לגבי העתיד חיובית. לעומת זאת, השיבו כך רק 45% מהצעירים הערבים, ורק 25% מהצעירים היהודים שאינם חרדים. בחלוקה מגדרית, 38% מהצעירים העידו על תפישת עתיד חיובית, לעומת רק 24% מהצעירות. באופן כללי, הצעירים היהודים שאינם חרדים הם הקבוצה הפסימית ביותר, גם ברמה הקולקטיבית וגם ברמה האישית, וצעירות אף פסימיות יותר.
ממצא מדאיג נוסף העולה מן הדו"ח, מלמד כי בחודשים האחרונים חלה התרופפות משמעותית ברמת השייכות של צעירים למדינה. רק 46% מהצעירים העידו כי יעדיפו להישאר בארץ, 25% יעדיפו לעבור לחו"ל לתקופה, 17% ירצו לשלב בין מגורים בארץ ובחו"ל ו-12% יעדיפו לעבור לחיות בחו"ל לתמיד.
בנוסף, כשנשאלו מה לדעתם משפיע יותר על הסיכוי של צעירים בישראל לממש את השאיפות המקצועיות שלהם, השיבו 52% מהצעירים שנקודת הפתיחה שלהם, המורכבת ממקום המגורים, מהמוצא העדתי, ומהאפשרויות הכלכליות של המשפחה, היא הגורם המכריע.
גם לגבי האקדמיה האמון נמוך: כ- 67% מאמינים כי יש צורך בכישורים אישיים ויכולות בינאישיות למציאת עבודה ובניית קריירה, בעוד 29.3% בלבד רואים בתואר אקדמי כקרש קפיצה לעולם התעסוקה.
