לאחר חתימת הסכם המסגרת למגזר הציבורי, יצא היום (שני) יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד במסר בהתייחס לרפורמה המשפטית, וקרא לראשי הסיעות בכנסת לשוב לבית הנשיא. "אנסה לנצל את היחסים הטובים שלי עם כלל ראשי המפלגות ובכלל זה ראש הממשלה. אני נפגש עם כולם ומתכוון להיפגש בימים הקרובים עם ראש הממשלה בימים הקרובים ולנסות לקרוא לאחדות, לשיחות ולהרגיע פה את המשק והחברה הישראלית שכל כך זקוקה לשקט וליציבות" אמר.

"אני קורא לראש הממשלה – בידיים שלך לעצור את הדבר הזה. צא לציבור, תגיד 'אני עוצר, אני בולם'" אמר בר-דוד. "אי אפשר להמשיך ולייצר פה את מהומת האלוהים שיש במדינת ישראל. אני חושב שכולנו מבינים שהמשך ההתלהמות והמשך השסע לא יוביל אותנו לשום מקום".

בר-דוד פנה גם לנציגי האופוזיציה ואמר: "למה השיחות בבית הנשיא התנפצו? אני קורא למפלגות לחזור לבית הנשיא, להמשיך להידבר, ולהגיע להבנות. כבר כמעט הגעתם. למה פרקתם את השיחות?"

לדבריו, אין בכוונתו להשבית את המשק על עילת הסבירות. "יש כאלה שמספרים שברגע שעילת הסבירות תעבור תהיה פגיעה בעובדים. אני רוצה לעשות סדר – לפני ארבע וחצי שנים כשנכנסתי לתפקיד יו"ר ההסתדרות, על שולחני הייתה ערימה של חקיקה נגד ההסתדרות. לא צריך שום פסקה – לא התגברות ולא סבירות, כדי לנסות לחוקק חוקים נגד ההסתדרות. זה תמיד היה".

בר-דוד ציין כי כוחה הפוליטי של ההסתדרות בשנים האחרונות, נובע מהעובדה שהיא כוללת כיום קואליציה מקיר לקיר הכוללת את מרבית המפלגות המיוצגות בכנסת. "כולם יושבים פה בחדר הזה ומייצגים את העובדים במדינת ישראל. בלי הבדל של מפלגות, בלי הבדל דת גזע ומין. כולם שווים. בואו נלמד מההסתדרות איך מתלכדים ביחד, עם תפיסות חדשניות, באחריות, בממלכתיות. אפשר גם אחרת, ויפה שעה אחת קודם".

"אני לא נמצא באף מפלגה אז אי אפשר להאשים אותי שאני מפה או משם" אמר בר-דוד. "המסע שלי לתוך נבכי הפוליטיקה הישראלית הוביל לכך שאנחנו נמצאים היום בכל המפלגות. אני בעד מדינת ישראל ובעד העובדים. כשראיתי בפעם הקודמת את מדינת ישראל, באותו לילה מר ונמהר ב-26-27 במרץ – פעלתי. כי זה היה נכון לפעול. כי זה היה מהבטן. ואני שמח שהצלחנו אז לעצור. אבל אי אפשר לצפות שאותו ארגון עובדים שמייצג את כל העובדים בכל המפלגות – בכל פעם שתהיה איזו שהיא בעיה בכנסת והמפלגות יריבו בינן לבין עצמן יפנו להסתדרות שתשבית את המשק. הבית הזה הוא לא בית שיכול להשבית את מדינת ישראל כל שני וחמישי. הוא יכול, אבל תארו לעצמיכם שאני אתחיל על כל מחלוקת בין מפלגות לסגור את המשק, את שדה התעופה, את הרכבות. הרי זה לא הגיוני. אני באמת בוחן את עצמי כל יום שעה שעה ונותן לעצמי דין וחשבון לאן אנחנו הולכים? לאן המדינה הולכת ולאן ארגון העובדים שלי הולך יחד איתי, ואני עדיין אופטימי שאפשר לעצור את הטירוף הזה. יש לנו מדינה נפלאה, ארץ נפלאה. בואו לא נשכח את זה ולא נהרוס את המפעל הציוני. לא מימין ולא משמאל".