
רק 70% מהתקנים לפסיכולוגים בחינוך הערבי מאוישים. המחסור אף חמור יותר בחינוך הבדואי, שרק 58% מהתקנים בו מאוישים. "הבעיה היא לא תקציב, אלא שאין אנשי מקצוע, והמשרד מתקשה לגייס אנשי מקצוע", הסבירה הממונה על אקלים חינוכי מיטבי במשרד החינוך ורד גיל בדיון של הוועדה לזכויות הילד בכנסת על הסיוע הנפשי לילדים ערבים.
לטענתה, בחודשים באחרונים מתכנסות ועדות לדון בבעיה ולמצוא פתרונות. "יש 16 מרכזי שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) ביישובים הערביים ו-3 מרכזים ביישובים הבדואיים. הוכשרו 37 יועצים חינוכיים, רובם במרכז ובדרום, בשנה הבאה 50 יועצים נוספים צפויים לעבור הכשרה, בעיקר בחיפה ובצפון". עם זאת, גיל לא סיפקה נתונים לגבי מספר הילדים המאותרים והמטופלים.
"זה כישלון של המדינה", אמר יו"ר הוועדה אלי דלל (הליכוד) ביחס לאלימות הגואה בחברה הערבית. "לא ניתן לפתור את הבעיה ברגע, אבל הממשלה יכולה לפתור את הבעיה באמצעות תוכנית עבודה".
"יש תוכניות עבודה שהממשלה הפסיקה", אמר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), שהיה סגן השר לביטחון פנים בממשלה הקודמת והוביל תוכנית חירום למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית. "המדינה לא יכולה לאפשר חיים בפחד. התרופה היא קודם כל אכפתיות. שידברו על כך, ולא רק בחברה הערבית. יש קהות חושים למה שקורה". ח"כ ווליד טאהא (רע"מ) אמר שבלי תכלול של הרשות המקומית, כל התוכניות האלה מוגבלות מאוד.
לאחר מחלוקת לגבי האחריות על מרכזי החוסן, הסתבר בדיון שקיימים 3 מרכזי חוסן שנותנים מענה לחברה הערבית – בבאר שבע, בגליל העליון ובגליל התחתון. נציגת משרד החינוך אמרה שקיימות בקשות לפתיחת 4 מרכזי חוסן נוספים, אבל עוד לא יצא קול קורא להקמת מרכז חוסן על-אזורי לאוכלוסיה הערבית. עוד עלה בדיון שמרכזי החוסן הקיימים מיועדים לטפל במצוקה נפשית כתוצאה מהמצב הביטחוני והם באחריות משרדי הרווחה והבריאות. מרכז החוסן העתידי שמיועד לחברה הערבית הוא באחריות משרדי הרווחה השיוויון החברתי.
"אנחנו מעניקים מענים רגשיים וסוציאליים דרך מחלקות לשירותים חברתיים, אך לא מענים נפשיים", אמרה שרית ספיר, אחראית תוכניות לטיפול במשפחה במשרד הרווחה, והוסיפה שיש תקציב ייעודי לטיפול בטראומה כתוצאה מרצח. ספיר ציינה שבמרכזי הסיוע של המשרד הטיפול הוא לשנתיים. "הטיפול למשפחת הנרצח כוללת 30 מפגשים, זה לא מענה מספק למצוקה", אמרה פידא שחאדה מארגון "אמהות למען החיים", והוסיפה שיש למקד את הטיפול גם בנפגעי ההדף, כלומר הסביבה החברתית של המשפחה הנפגעת.
"יש 22 מרפאות לבריאות הנפש בחברה הערבית ב-17 יישובים", אמרה עו"ד נעם וילדר מהמועצה לשלום הילד. "זמני ההמתנה לטיפול פסיכותרפי הם לשנה וחצי בממוצע".
"יש מחסור בפסיכולוגים לילדים", אמר ד"ר יובל רווה ממשרד הבריאות. הכשרה של פסיכולוג ילדים אורכת 12 שנים. לדבריו, נפתחו 9 מרכזי התערבות בעת משבר בכל הארץ. משרד הבריאות מכשיר 14 עובדים סוציאליים ערביים לטיפול בפסיכותרפיה בקהילה, ונוסף על כך, המשרד מציע 25 מלגות מלאות ללימודי פסיכולוגיה.
מחמוד נצאר מהוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות אמר שהוא חושש שחלק מהנזק בלתי הפיך, וילדים כבר מתחילים להתחמש בתגובה לאירועים.
ד"ר עולא מוראד, מנהלת מרפאה לבריאות הנפש בשפרעם, סיפרה על מצוקת המטפלים ועל הטראומה הכפולה שלהם כמי שמטפלים באלימות וכמי שחווים אותה ביומיום. "אנחנו שקופים. אנחנו צריכים תמיכה ותוכנית להגדלת הצוותים המטפלים".