הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון התכנסה היום (חמישי) להמשיך את דיוניה בתקציב הביטחון לשנתיים הקרובות. במפגש הוועדה נכחו גם שר הביטחון אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי אייזינקוט.
במהלך הדיון פנה ליברמן לחברי הוועדה וביקש מהם "לשמור על אנשי הקבע". לדבריו, ״אחד הנכסים החשובים שיש לצה"ל זה אנשי קבע איכותיים". ליברמן תקף את השיח המתחולל סביב מעמדם ואמר ש"אין לו מקום", והסביר כי "אם אנחנו רוצים לשמור על אנשי קבע איכותיים צריך להבין שנגד שמשקיע יום ולילה במחסני החירום, באימונים ובכל מה שהוא צריך לעשות, והוא חוזר הביתה עם משכורת ברוטו של 6,500 ש"ח ועוד יורדים לחייו, זה לא דבר מעודד. זה דבר פשוט לא סביר וצריך להיות מאד זהירים ואם אנחנו רוצים לעודד אנשים איכותיים להישאר, הוועדה הזו היא חלק חשוב מאותו מאמץ."
השבוע עברו לקריאה שנייה ושלישית שתי הצעות חוק בנוגע לגמלאות אנשי הקבע, ויישומן של מסקנות ועדת גורן, ועדה שבחנה את הקריטריונים לזכאות לסיוע מאגף השיקום. למרות הדגש הגדול שנתן ליברמן לאנשי הקבע, כאשר סיכום ראש הוועדה ח"כ אבי דיכטר את הדיון, הדגיש את מחויבות הוועדה לחיילי החובה אך "שכח" להתייחס לאנשי הקבע. על פי דבריו "הדגש המרכזי ששמתי היה שחיילי החובה אלה הילדים שלנו. אנחנו רוצים להבטיח שיהיו מוגנים בכל סיטואציה, ואם חלילה נפגעו, ייהנו מהטיפול הטוב ביותר שהמדינה יכולה לספק". כך אמר ביחס ליישום המלצות וועדת גורן.
עוד התייחס ליברמן לנושא איראן, אותה הוא רואה כאיום ראשון במעלה. השר ציין כי ישראל עוקבת לראות מה תהיה תגובתה המדינית של איראן להמשך הסנקציות נגדה בקונגרס האמריקאי, כמו גם אחר "הגיס של כ-5000 שכירי חרב שהיא בונה בסוריה". השר הוסיף כי בדו"ח מחלקת המדינה האמריקנית איראן היא המדינה המובילה במימון טרור, ולמעשה, ללא איראן, ספק אם חיזבאללה, חמא"ס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ימשיכו להתקיים.
השר התבקש להתייחס לנושא הגנת העורף, ואמר כי הבעיה המרכזית היא חיזוק המבנים הקיימים בישראל שנבנו בשנות השישים עד שנות השמונים, משום שהם לא עומדים בתקני המיגון הנדרשים וללא חדרי ביטחון אך ההערכה התקציבית לזה היא 16 מיליארד ₪, שהמדינה צריכה להחליט על תקצובם.
השר ליברמן התייחס גם ליחס העולם לישראל ואמר כי ״מתנהלת כרגע נגד מדינת ישראל מלחמת התשה משפטית על ידי גורמים בינלאומיים, במימון גורמים בינלאומיים, כולל מדינות אירופה. מערכת הביטחון מתמודדת כרגע עם 260 בג"צים: 110 נגד ההתיישבות היהודית ועוד 150 נגד מדינת ישראל של הפלסטינים, על הבתים בלתי חוקיים ועל כל מיני דברים אחרים. ליברמן הסביר כי "זה פוגע בתפקוד הרגיל גם של המחלקה המשפטית במשרד הביטחון. מערכת הביטחון לא מסוגלת להתמודד עם 260 בג"צים בו זמנית״.
הרמטכ"ל הצביע על חשיבות שימורו של צהל כצבא עם ממלכתי תוך הרחבת גיוס לשורותיו. הוא סקר שורה של מוקדי מחלוקת שעלו השנה, לרבות נושא ענף תודעה יהודית, האחריות על תכני החינוך, פקודת השרות המשותף והרחבת המקצועות בהן משרתות נשים בצה"ל. שירות הנשים בחיל השריון, למשל, אמר הרמטכ"ל, עדיין בתהליך של בחינה, וטרם התקבלה החלטה לכאן או לכאן. הרמטכ"ל הבהיר כי מה שמנחה אותו בהחלטותיו הוא חיזוק צה"ל ע"י קידום הגורמים המאחדים את ישראל כחברה, וכי הוא יעמוד על כך שאג'נדות פוליטיות יישארו מחוץ לשורות הצבא.
