קרנבל של שחיתות, פשע ואלימות, נשמע כמו אירוע ישראלי עדכני, אבל למשך השבוע בו קראתי את "מלך" נהניתי מכל הטוב הזה בוורשה 1937.

זהו סיפורו של יעקוב שפירא מתאגרף כריזמטי, גובה כספים קשוח במאפיה המקומית. שפירא הוא טיפוס שפעם היו אומרים עליו: "נשים רצו אותו, גברים רצו להיות כמוהו" או בשפתו התמציתית של המספר "…הוא היה יפה תואר, אך יופיו קודר יותר, שונה…".

הקורא נחשף לחייו הסוערים של שפירא דרך עדשת זכרונו המטושטשת של תא"ל בדימוס, משה ענבר, שבפעם הראשונה שבה ראה את שפירא היהודי מביס 'גוליית פולני' נקשרה נפשו במתאגרף הפולני "כמו אני עצמי הייתי שם". רגשות אשמה ובושה אוכלות מבפנים את הגנרל למוד הקרבות במשך כל חייו, אבל רק לקראת הסוף, מתברר לקוראים מהי הסיבה האמיתית לכך.

שצ'פן טוורדוך. כיצד בעולם אלים ומסואב, אפשר להישאר אנושי ולא ליפול לייאוש (צילום: ויקימדיה)

לכאורה "מלך" הוא ספר יהודי, אולי אפילו "ספר שואה". בכל זאת, בוורשה שנות ה-30 מופיעים הרבה מאד יהודים. אבל זה לא הסיפור. אם כבר נראה שטוורדוך, שאינו יהודי, משתמש בהיסטוריה ושולח חיצי ביקורת לעבר ממשלת פולין השמרנית, שמתכחשת לחטאי העבר במקביל להחזרתם לאופנה של פשיזם וגזענות.

בתחקיר הממושך שערך טוורדוך לצורך כתיבת הספר, הוא לא הסתפק במקורות הרשמיים של מפות ומסמכים וקרא אינספור עיתונים ומגזינים מהתקופה, שנתנו לו תמונה מגוונת של התסיסה הפוליטית-חברתית ששררה בפולין ערב מלחמת העולם השנייה.

טוורדוך (44) הוא כוכב ספרותי בפולין. בשנים האחרונות הוא זוכה גם להכרה בינלאומית, כשבניו יורק טיימס ציינו אותו כאחד הקולות הצעירים המבטיחים בעולם, ושיבחו את היכולת שלו לשלב בכתיבתו "תיאורים היסטוריים מפורטים ומדויקים לצד סיפורים אנושיים מרגשים, סוחפים ומלאי דמיון".

הגיבורה האמתית של "מלך", היא האלימות האנושית. היא אינה מוגבלת לזירת האגרוף או לעולם הפשע, אלא היא נמצאת בכל מקום, ובמיוחד ברחוב שמשמש זירת קרב למאבקים בין לאומנים, סוציאליסטים ועבריינים, ובין כל אלו לבין המשטרה המושחתת: "הרחובות רעדו מהלמות דפיקות פטישים מהירות. ראיתי איך מקבעים את הקרשים כדי להגן על הזגוגיות היקרות של חלונות הראווה…כמו היו מגוננים על רכושם מפני ברד או סערה".

הספר "מלך" בהוצאת כרמל (צילום: יחצ)

קשה יהיה לקורא להימנע מהשוואה לישראל. אמנם ביחס לקרבות הרחוב המדממים שטוורדוך מתאר בלהט, הרחובות שלנו שקטים יחסית, אבל רמות הפילוג בין אנשים ותחושת האבדון דומות להכאיב.

עדיין, בסיור הפרוע הזה, בפינות האפלות של ורשה ובנפשן של הדמויות, כדאי להתרומם מדי פעם מעל ה'כאן ועכשיו' ולשהות לרגע בשאלות שהרומן מציף: מה זה אומר "להיות אדם"? וכיצד בעולם אלים ומסואב, אפשר להישאר אנושי ולא ליפול לייאוש.

עמדתו המיואשת של תא"ל ענבר היא: "…אין אלוהים כי אין אדם". אך עם זאת, הקריאה ב"מלך" מנחמת שגם בחברה מנוונת יש אפשרות לחיים, ובוודאי שראוי להילחם עליהם.

"מלך" מאת: שׁצֶ'פַּן טווַרדוֹךְ, מו"ל: כרמל, מתרגמת מפולנית: מרים בורנשטיין, עורכת: דליה טסלר, 406 עמודים.