ג'וני מיטשל כתבה את השיר, שלפעמים קוראים לו בטעות "עננים", ב-1967, כשהייתה בת 23. ובכל זאת חכמת החיים של השיר המהורהר הפכה אותו לעמיד בפגעי הזמן. לדבריה כתבה אותו בעקבות קריאה בספר של סול בלו, בעת שהייתה במטוס. "קראתי ב'הנדרסון מלך הגשם'", סיפרה ללוס אנג'לס טיימס, "והגיבור היה במטוס, וגם אני הייתי במטוס. הוא מתבונן מטה ורואה עננים וגם אני התבוננתי מטה וראיתי עננים. הנחתי את הספר והתחלתי לכתוב את השיר מיד".

Both sides now

Rows and flows of angel hair
And ice cream castles in the air
And feather canyons everywhere,
I've looked at clouds that way.

But now they only block the sun,
They rain and snow on everyone
So many things I would have done,
But clouds got in my way.

I've looked at clouds from both sides now
From up and down and still somehow
It's cloud's illusions I recall
I really don't know clouds at all

Moons and Junes and Ferris wheels,
The dizzy dancing way that you feel
As every fairy tale comes real,
I've looked at love that way.

But now it's just another show,
You leave ’em laughing when you go
And if you care, don't let them know,
Don't give yourself away.

I've looked at love from both sides now
From give and take and still somehow
It's love's illusions I recall
I really don't know love at all

Tears and fears and feeling proud,
To say "I love you" right out loud
Dreams and schemes and circus crowds,
I've looked at life that way.

Oh but now old friends they're acting strange,
They shake their heads, they say I've changed
Well something's lost, but something's gained
In living every day.

I've looked at life from both sides now
From win and lose and still somehow
It's life's illusions I recall
I really don't know life at all

I've looked at life from both sides now
From up and down, and still somehow
It's life's illusions I recall
I really don't know life at all

בתרגום לעברית נזקקתי להתבוננות הפילוסופית רבת העצמה של מיטשל הצעירה. מצאתי אותה בפסוקי הסיום של ספר קוהלת, פרק י"ב, פס' י"ג: סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. כִּי, אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל-נֶעְלָם: אִם-טוֹב, וְאִם-רָע. ועוד נדרשתי ללאה גולדברג ולפירוש שלה לקוהלת ותהילים, קצת אברהם חלפי וגו'…

מטוב עד רע, הכל נשמע

צמה קלועה על צוואר מלאך
וארמון מגלידה צף, נשפך
אל עמק של נוצות צמרירי ורך
כך ראיתי עננים.

והיום הם רק מחסום לשמש
הגשם יורד, והאור עכור עד כֶּמֶש
ואני מתגעגע לזוהר של אמש
בטרם חשרו עננים.

עננים ראיתי, מטוב עד רע
וסוף דבר, הכל נשמע
וכשחזיונות עננים שטים מעל
מה אני יודע על עננים בכלל?

ירח כנשיקה, והשמש גלגל ענק
צעדייך ריקוד, מהתרגשות נשנק
וכל האגדות מתגשמות למשחק
כך ראיתי את האהבה.

והיום זאת נראית לי רק הצגה
המסך יורד, אך הקהל לא ראה
ולמי שכואב שיירגע
זאת בסך הכל עוד אהבה.

אהבה ידעתי, מטוב עד רע
נתתי וקיבלתי, והכל נשמע
אני זוכר רגעים מכושפים, ולכן אשאל
מה אני יודע על אהבה בכלל?

דמעות ופחדים, והמרד הדגול
לומר "אני אוהב אותך" בקול בהיר וצלול
וכל החלומות והתכניות בלי גבול
כך ראיתי את החיים.

והיום כבר רחקו ממני כל רעיי
אני כבר יודע מה הם אומרים עלי
טוב, הפסדתי הרבה, אך גם הרווחתי, ודאי
כי כך חייתי את החיים.

את החיים ראיתי, מטוב עד רע
נפלתי וקמתי, הכל נשמע
ולהביט לא אחדל ולנשום לא אחדל
אך מה אני יודע על החיים בכלל?

את החיים ראיתי, מטוב עד רע
וסוף דבר הכל נשמע
ולהביט לא אחדל ולנשום לא אחדל
אך מה אני יודע על החיים בכלל?

זה ביצוע מקסים של ג'וני מיטשל ב-BBC ב-1970:

וזה ביצוע לא פחות מקסים, שלושים שנה מאוחר יותר: