ב-26 ביולי 1983, ירמילה קרטוכילובה קבעה שיא עולם למרחק 800 מטר, כשעצרה את השעונים על 1:53:28 דקות. בזמן שבירת השיא לא נראה שיש משהו חריג בריצה הזאת ובאבולוציה הכללית של התפתחות השיא למרחק הזה. הרצה הצ'כוסלובקית קיצצה בסך הכול 15 מאיות משיא העולם הקודם, שהיה שייך לנדז'דה אוליזרנקו מברית המועצות, ונקבע שלוש שנים קודם לכן. התצוגה המסחררת של קרטוכילובה העניקה לה את תואר אתלטית וספורטאית השנה בעולם לשנת 1983. אף אחד לא ידע אז, שהתוצאה הזאת תהיה שנויה במחלוקת גם 40 שנה אחרי שנקבעה.
עברו ארבעה עשורים והשיא של קרטוכילובה עדיין עומד ויציב בראש טבלת השיאים והוא שיא העולם הוותיק ביותר בהיסטוריה של האתלטיקה. למעשה יש רק עוד רצה אחת בהיסטוריה שירדה מ- 1:54 דקות ורק עוד שש רצות שירדו מ-1:55 דקות, ארבע מהן עשו זאת לפני 1988 (שנה שעוד אחזור אליה בהמשך). הרצה היחידה, שמתקרבת לתוצאה של קרטוכילובה כיום היא אתינג מו מארה"ב, שרצה לפני שנתיים 1:55:04 דקות. שנייה וחצי לאט משיא העולם, שנקבע, כאמור, לפני ארבעים שנה.
***
היום יש יותר סמני שאלה סביב השיא של קרטוכילובה מאשר סימני קריאה. פרשני אתלטיקה, שניתחו את הריצה ההיסטורית טוענים, שהנתון החריג הוא, שהצ'כית רצה את החצי השני, כלומר את ה-400 מטר האחרונים של הריצה, מהר יותר מאשר את ה-400 מטר הראשונים של הריצה. דבר די נדיר בריצות למרחקים בינונים ומקובל יותר בריצה למרחקים ארוכים.
דבר נוסף שמאוד בלט לעין כבר בזמן שבירת השיא והעלה חשד מידי היה מבנה הגוף השרירי של הצ'כית, שלא אופייני לרצות ולרצי 800 מטר, אלא אופייני יותר לרצות ולרצי 100 ו- 200 מטר. שרירי הרגליים של קרטוכילובה היו מאוד מפותחים אבל גם שרירי הידיים, הכתפיים והגב – אזורים שממש לא מפותחים בקרב רצי המרחק הבינוני. הדברים החריגים האלה העלו את החשד שאולי השיא לא כשר.
***
קרטוכיולובה החלה את הקריירה שלה בגיל מאוחר יחסית, סבלה מהרבה פציעות ורק בגיל 27 החלה להיות תחרויות. את שיא העולם היא קבעה בגיל 32 ושנה אחר כך היא זכתה במדליה האחרונה לפני שנעלמה לחלוטין מהענף. בסך הכול הקריירה שלה נמשכה ארבע שנים, מ-1980 ועד 1984.
גם במבחן הזמן השיא של קרטוכילובה נראה חריג במיוחד: מ-1950 ועד 1983 נשבר שיא העולם לנשים ב-800 מטר 19 פעמים וקוצצו ממנו 20 שניות! זאת נראת כמו אבולוציה טבעית של שיא עולם בריצה. מה שנראה לא טבעי הוא שמאז, במשך 40 שנה, כמעט אף אחת לא התקרבה לתוצאה הזאת. זאת כבר לא אבולוציה טבעית. השיא של קרטוכילובה היה חריג ורק היום אנחנו יכולים להבין עד כמה. קרטוכילובה נחקרה בעבר ומעולם לא נתפסה או הודתה, שהשתמשה בחומרים אסורים. המאמן שלה הצהיר בעבר שהתוסף תזונה היחיד שהם השתמשו היה ויטמין 12B.
עכשיו אפשר לחזור ל-1988, השנה שבה הוכנסו בדיקות הפתע לספורטאים על שימוש בחומרים אסורים. עד 1988 נקבעו כמה שיאים חריגים כמו שיא העולם ב-400 מטר של מריטה קוך, שעדיין לא נשבר, ושיא העולם ב-100 מטר וב-200 מטר של פלורנס גריפית ג'וניור. למעשה כל שיא העולם לנשים מ- 100 מטר ועד 800 מטר נקבעו לפני 1988.
***
זה לא מפתיע, שדווקא השיאים למרחקים הקצרים של הנשים, נשארו בלתי שבירים. ג'ואן נסבית, רצה למרחקים ארוכים אמריקאית, אמרה פעם: "גבר שלוקח סטרואידים יכול להיות גבר מהיר יותר. אישה שלוקחת סטרואידים יכולה גם להפוך לגבר וגם להיות מהירה יותר". בתחילת שנות ה-80 הסטרואידים היו מאוד פופולאריים בקרב ספורטאים: חלקם, כמו בן ג'ונסון נתפסו, חלקם לא נתפסו מעולם.
ב-1999 הוקם הארגון המקצועי שמרכז את הפעילות נגד סמים בספורט, הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט – WADA. כיום יש פיקוח ובקרה על כל תוצאה וכל שיא אבל בשיאי העבר אי אפשר לגעת. האם חובבי האתלטיקה צריכים לבחון את התוצאות האתלטיקה של תחילת שנות ה-80, כמו שבוחנים היום את התוצאות של תחרויות האופניים בתחילת שנות ה-2000, וכמו שחובבי הבייסבול בוחנים את סוף שנות ה-90?
קרטוכילוובה קבעה תוצאות יוצאות דופן, זכתה בהרבה תארים לאומיים ובינלאומיים אבל התוצאה שלה ב-800 מטר נשארה חריגה במיוחד וככל שהזמן עובר השיא הזה נראה חריג יותר ויותר. האם מדובר באתלטית חד פעמית ויוצאת דופן בקנה מידה היסטורי או בנוכלת? כבר 40 שנה שהשאלה הזאת נשארת פתוחה.
