סוכנות מודי'ס פרסמה הערב (שלישי) סקירה קצרה מיוחדת על כלכלת ישראל, בעקבות חקיקת החוק לצמצום עילת הסבירות.
בחברה מצאו שקיים סיכון משמעותי שהמתחים הפוליטיים והחברתיים סביבה החקיקה ימשכו, עם השלכות שליליות לגבי והכלכלה וגם על מצב הביטחון של ישראל. לפי הסקירה "הממשלה והכנסת הפכו להיות פחות צפויים, ובעלי נכונות ליצור סיכונים משמעותיים לכלכלה וליציבות החברתית".
הסקירה לא כוללת שינוי בדירוג האשראי של ישראל, אלא מתארת אך ורק את הסיכונים של המצב הנוכחי. ״המאמצים לפשרה עם האופוזיציה נכשלו, והחקיקה צפויה להמשיך בנושא הוועדה לבחירת שופטים. שינינו את תחזית הדירוג באפריל 2022 מחיובית ליציבה, בעקבות ההדרדרות במשילות בישראל, כפי שמתבטא ברפורמה המשפטית. האופי המקיף של הצעות החוק עלול להחליש את העצמאות השיפוטית ולפגוע במערך האיזונים והבלמים מין רשויות השלטון השונות״.
בסוכנות מציינים כי החקיקה אושרה תחת מחאה חברתית חריפה שהחלה מאז הצגת הרפורמה חודש ינואר וצפויה להימשך. עתירות נגד החוק הוגשו לבג"ץ, תוך יצירת סיכון למשבר חוקתי.
בחברה מתייחסים גם לסוגייה הבטחונית, בשל מספר גדול של חיילי מילואים, כולל טייסים מובחרים, שאיימו להפסיק להתייצב לאימונים אם החקיקה תעבור, צעד שראשי הצבא חוששים שיפגע בביטחון ישראל במקרה בו תתחדש האלימות מול הפלסטינים. "למרות שמתחים פנימיים ובינלאומיים לא נוטים להשפיע לאורך זמן על כלכלת ישראל, הסלמה מול הפלסטינים עלולה לחבל בהסכמי אברהם עם מדינות ערב איחוד האמירויות, בחריין מרוקו, ועם דרום סודן".
הנפגע המיידי – מגזר ההיי-טק
לפי הסקירה, "חלק מחששות קודמים שהבענו התממשו, כמו הצניחה בהשקעות ההון/סיכון במגזר ההיי טק והביצועים החלשים של הבורסה הישראלית לעומת הנאסד"ק האמריקאית", ביצועים שהחלו מאז סוף שנת 2022, אז הוקמה הממשלה הנוכחית. בחברה לא ציינו האם הנסיגה בהיי-טק נובעת במובהק מהמתחים סביב החקיקה לשינוי מערכת המשפט, תוך חריגה מהטרנד העולמי בתחום ההון/סיכון.
עם זאת, לפי הסקירה, "תופעה זו מדאיגה כי מגזר זה אחראי לכ-15% מהתוצר וכ-50% מהיצוא הישראלי. לפי בנק ישראל, חוסר ודאות פוליטית יכול לפגוע בצמיחה ב3 שנים הקרובות בטווח של 0.8-2.8% אחוזי תוצר בשנה. הסקטור גייס 3.7 מיליארד דולר בלבד במחצית הראשונה של השנה, דומה לנתוני שנת 2019".
במודי'ס צופים כעת צמיחה של 3% לכלכלה הישראלית השנה וגם בשנה הבאה, אך התחזית הזו עדיין לא משקללת אפשרות למתיחות פוליטית וחברתית ממושכת. לפי כלכליסט, מנכ"ל מודי'ס זועם בשיחות סגורות על שקרים ששמע מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, כאשר הכוונה היא להבטחה לפיה החקיקה לשינוי מערכת המשפט תקודם בהסכמה רחבה, ולא על ידי הקואליציה בלבד.
ב-14 באפריל השנה הורידה סוכנות דירוג האשראי מוד'יס את אופק הדירוג של מדינת ישראל "בגלל החשש מהרפורמה המשפטית". סוכנות הדירוג השאירה את דירוג האשראי על רמה של A1 אולם בעקבות הסערה במערכת הפוליטית והכלכלית החליטה להוריד את אופק התחזית מחיובית ליציבה.
בהודעת מודי'ס נכתב אז כי השינוי של התחזית ליציבה מחיובית משקף הידרדרות בממשל בישראל, כפי שממחישים האירועים האחרונים סביב הצעת הממשלה לשינוי מערכת המשפט במדינה. בעוד שהמחאות ההמוניות הביאו את הממשלה לעצור את החקיקה ולחפש דיאלוג עם האופוזיציה, האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף מבלי לחפש הסכמה רחבה מצביע על היחלשות החוזק המוסדי ויכולת המדיניות לחיזוי.
הבנק האמריקאי סיטי בנק פרסם הערה למשקיעים על המצב בישראל בעקבות החקיקה המשפטית, לפיו משבר חוקתי במקרה של התערבות בג"ץ בחקיקה ופיטורים אפשריים של היועמ"שית עלולים להוביל לטלטלה בשווקים.
"ישנן ספקולציות רבות לגבי מה שעתיד להתרחש עכשיו", קובע הדוח שנכתב ע"י סגן נשיא בבנק. "עכשיו, כשהממשלה חיזקה את היכולת שלה להתעלם מפסיקות של בג"ץ כלפי מעשיה, נראה שהמצב נהיה מסובך יותר ומסוכן יותר".
הדוח מונה מספר סיבות לכך שהמצב הולך להיות בעייתי בעתיד הקרוב: ראשית, מציינים בבנק, "כבר כעת הוגש ערעור לבג"ץ בנושא החוק, כך שאם בית המשפט יחליט לקבל את העתירה והממשלה לא תקבל את התערבותו בעניין, אנו עלולים למצוא את עצמנו במשבר חוקתי". בדוח מציינים שלמרות הסיכון למשבר חוקתי, סביר שבית המשפט לא יתערב בהחלט הכנסת מכיוון שמדובר בתיקון לחוק יסוד.
בנוסף, הדוח מציין שהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, נמצאת בעין הסערה, כאשר חברי קואליציה קוראים לפטרה בטענה שהיא חוסמת את פעולותיה של הממשלה. "פיטורי היועמ"שית יכולים להסיר עוד מכשול עבור הממשלה", אומר הדוח, "אך גם מהלך זה נחשב מסוכן בכך שהוא יגרום לתגובות חזקות מהשווקים וגם תגובות מחו"ל, במיוחד מחברות דירוג האשראי".
במקביל, גם בנק ההשקעות מורגן סטנלי העביר את ישראל לסיווג של מדינות שלא מומלץ להשקיע בהן מבחינת דירוג האשראי.
לפי הבנק, השווקים יבחנו את ישראל בהתאם לנתיב המדיניות של הממשלה. "הכנסת עשתה צעד ראשון לצמצום השפעתה של מערכת המשפט על החקיקה והמדיניות הציבורית״, נכתב בהודעת הכלכלנים.
״אנחנו רואים עלייה באי הוודאות לגבי התחזית הכלכלית בחודשים הקרובים, תוך עליית הסיכון למימוש התרחיש השלילי שלנו לגבי ישראל".
עוד כותבים כלכלני הבנק האמריקאי כי "האירועים האחרונים מצביעים על אי ודאות מתמשכת ובכך על הפוטנציאל לעליית פרמיית סיכון שתוביל להיחלשות השקל ולעליות גיוס גבוהות יותר. בנייר העמדה האחרון שלנו הדגשנו כי זעזועים כלכליים כאלה נוטים להוביל לצמיחת תמ"ג חלשה יותר עקב ירידה ברמת ההשקעות וירידה בצריכה הפרטית".
ראש הממשלה ושר האוצר בתגובה להודעה המיוחדת של סוכנות הדירוג מודיס: ״זאת תגובה רגעית, כשהאבק יתפזר יתברר שכלכלת ישראל חזקה מאוד.
התעשייתיות הביטחוניות מפוצצות בהזמנות, תעשיית הגז מגדילה את הייצוא לאירופה ו-7 חברות מתמודדות בימים אלה על מכרזים לחיפוש גז בישראל בהשקעה של מיליארדים, אינטל מתכננת את ההשקעה הגדולה ביותר שלה מחוץ לארה״ב ותשקיע 25 מיליארד דולר בישראל, אינבדיה בונה מחשב על בישראל, ואנחנו מקדמים בינה מלאכותית, סייבר וייצור שבבים בישראל, שוק התעסוקה מהודק, הצמיחה עולה והאינפלציה נבלמת, הרגולציה מוסרת ותחרות השוק החופשי גוברת.
כלכלת ישראל מבוססת על יסודות איתנים והיא תמשיך לצמוח תחת הנהגה מנוסה שמובילה מדיניות כלכלית אחראית״.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, התייחס לדוח החריף שפורסם על ידי סוכנות דירוג האשראי מודי'ס: "הערב קיבלנו הוכחה נוספת למחיר שגובה המשבר בישראל, לא רק בהיבט החברתי אלא גם בהיבט הכלכלי. ההערות החמורות של סוכנות הדירוג הן תמרור אזהרה בוהק לכל מי שהתעלם עד כה מהצורך בהשגת הסכמה רחבה לגבי הרפורמה. כבר היום, למרות מדיניות אחראית של בנק ישראל, המדינה שלנו משלמת הרבה יותר כדי לממן את החוב שלה. מדובר במיליארדים שהממשלה מסיטה לתשלומי ריבית במקום להשקיע אותם בחינוך, בבריאות וברווחה. המשך חקיקה ללא הסכמה יתדלק את האינפלציה ואת היחלשות השקל, והתוצאה היא שהרבה יותר ישראלים יתקשו לסגור את החודש. אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להתעשת, לגלות אחריות ולעצור מיד את הפגיעה בכלכלה. ההסתדרות בראשותי תמשיך להוביל את מאמצי התיווך לטובת המשק בפרט ועם ישראל בכלל".
