יחסים במקום העבודה הוא הגורם הראשון בחשיבותו בהשפעה על מידת שביעות הרצון מהעבודה, ורמת ההשתכרות הוא הגורם השני בחשיבותו, כך עולה ממחקר חדש בנושא שביעות רצון במקום העבודה בקרב שכירים שפרסם היום (שני) מרכז טאוב. הגורמים הבולטים הבאים לשביעות רצון במקום העבודה הם 'ביטחון תעסוקתי וקידום' ו'משמעות ואתגר בתפקיד'.

ממצאי המחקר מראים שמשקלו של גורם ההשתכרות נמוך בהרבה ממשקלם המצטבר של יתר מאפייני התפקיד. עוד נמצא שגורם ההשתכרות תופס מקום מרכזי יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים. במרכז טאוב העריכו כי ייתכן שממצא זה משפיע על פערי השכר המגדריים בישראל, או לחילופין מושפע מהם.

במסגרת המחקר בוצע ניתוח רב-משתני על סמך נתונים מהסקר החברתי 2016 של הלמ"ס, שהציג מגוון רחב של שאלות על תנאי העבודה של העובדים. הניתוח בוצע עבור אוכלוסיית השכירים בגילים 25-64 על מדגם של כ-3,200 משיבים.

עזרה, משוב והתייעצות חשובות ממשמעות ואתגר

קבוצת המשתנים של יחסים במקום העבודה מדורגת כאמור ראשונה בחשיבותה בקרב כלל השכירים בתקופה שקדמה למשבר הקורונה, עם השפעה של 22% על שביעות הרצון ממקום העבודה. קבוצה זו כללה בין היתר התייחסות לעזרה מעמיתים וממנהלים, למשוב על העבודה ולהתייעצות לפני קביעת המשימות. בקרב נשים חשיבותה של קבוצת משתנים זו גבוהה יותר ועומדת על 25% לעומת 20% בקרב הגברים.

גורם ההשתכרות, המגלם בתוכו הן את ההשפעה של ההכנסה האבסולוטית והן את ממד היחסיות, הוא הגורם השני בחשיבותו עם תרומה של 19% לשביעות הרצון מעבודה. אצל גברים הוא תופס מקום מרכזי הרבה יותר מאשר אצל נשים (21% לעומת 11%); אצל שכירים במגזר הפרטי יותר מאשר אצל שכירים במגזר הציבורי (24% לעומת 8%), ואצל חסרי תואר אקדמי יותר מאשר אצל בעלי תואר אקדמי (19% לעומת 12%).

קבוצת המשתנים "משמעות ואתגר בתפקיד" בולטת גם היא בתרומתה לשביעות הרצון מהעבודה (11%) ובפרט בקרב בעלי תואר אקדמי בהשוואה למי שאין להם תואר כזה (13% לעומת 9%).

ייתכן כי משבר הקורונה טרף את הקלפים

לקבוצת המשתנים "ביטחון תעסוקתי וקידום" השפעה של 11% על שביעות הרצון ממקום העבודה, כשבקרב גברים היא עומדת על 13% ובקרב נשים על 8%. בקרב חסרי תואר אקדמי היא משמעותית יותר מאשר בקרב בעלי תואר אקדמי (13% לעומת 6%). תוצאות אלה, הסבירו במכון טאוב, מתיישבות עם העובדה שגברים נחשבים על פי רוב כ'מפרנסים ראשיים' במשק הבית, וכן היות ושיעור חסרי התואר האקדמי בקרב גברים גבוה מזה שבקרב הנשים.

קבוצת המשתנים "גורמי לחץ" תורמת לתחושה של אי-שביעות רצון מהעבודה בעיקר אצל נשים (9%), בעלי תואר אקדמי (8%) ועובדי המגזר הציבורי (9%) לעומת השפעה של 5% בלבד בקרב כלל השכירים.

חשיבותו של המאפיין "איזון עבודה–חיים" הייתה קטנה יחסית בתקופה שקדמה למשבר הקורונה ועמדה על 7% בלבד (4% בקרב נשים ו-7% בקרב גברים). במכון טאוב העריכו שייתכן בעקבות משבר הקורונה והתרחבות העבודה מהבית חלו שינויים בטעמיהם של העובדים בישראל וייתכן שמחקר עם נתונים עדכניים יותר היה מעלה סדרי עדיפויות אחרים בהקשר זה.

"עבודה מהבית מטשטשת את היתרונות שבמפגש"

"למרות מה שמקובל לחשוב, גורם ההשתכרות איננו הגורם העיקרי שקובע את רמת שביעות הרצון מהעבודה, אלא מדובר בשילוב של מספר גורמים", אומר החוקר חיים בלייך. "בסך הכול, משקלו של גורם ההשתכרות בהשפעה על שביעות הרצון מהעבודה נמוך ממשקלם המצטבר של מאפייני התפקיד האחרים. מאחר שהשפעתו של גורם זה חלשה יותר בקרב נשים, ייתכן שזהו אחד מהגורמים המשפיעים על פערי השכר המגדריים בישראל, או שהוא מושפע מהם".

"לפרקטיקת העבודה מהבית, שהלכה והתרחבה מאז משבר הקורונה, יש הרבה יתרונות – בין השאר היא תורמת לשביעות הרצון מהאיזון עבודה–חיים", אומר בלייך ומתייחס גם לממצא בדבר השפעתם הרבה של היחסים במקום העבודה על שביעות הרצון מהעבודה, "עם זאת היא גם מטשטשת את היתרונות שבמפגש פנים-אל-פנים מבחינת העובדים והמעסיקים ומחדדת את הדילמה שמעסיקים רבים ניצבים בפניה בנוגע לתמהיל הנכון של עבודה מהבית ומהמשרד. להחלטה שתתקבל יהיו השלכות בתחומים רבים מבחינת הארגון, בהן הפרודוקטיביות של העובדים, רמת המחויבות שלהם כלפי הארגון, החניכה שלהם והבקרה המקצועית השוטפת עליהם, קליטה יעילה של עובדים חדשים ושימור עובדים".