משרד האוצר ובנק ישראל מקדמים חוק להכנסת איגוח לשוק ההון הישראלי; אתמול (ראשון) פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק בנושא. החוק יסדיר את עסקאות האיגוח במטרה לפתח שוק איגוח ישראלי. לפי הודעת משרד המשפטים, משרד האוצר יחיל פקודת מס הכנסה שתעודד את העסקאות הללו.

בעסקת איגוח, הבנק מאגד מספר רב של משכנתאות והלוואות שנתן ללקוחות, ומוכר אותן לגוף מאגח. אותו גוף מאגח מנפיק איגרת חוב שכוללת מספר הלוואות שרכש, והחזר ההלוואות החודשי מהלווים מגיע אליו. את ההחזר החודשי הוא מעביר לרוכשי איגרת החוב.

האיגוח מאפשר לבנקים להיפטר מהסיכון שכרוך בהחזקת החוב ולפנות מזומנים להלוואות נוספות, בתמורה לוויתור על חלק מהריבית. ריבית זו מגיעה אל הרוכשים, בדרך כלל גופים חוץ-בנקאיים, שכספם חוזר אליהם בפעימות קבועות עם רווח מסויים מהריבית שמשלמים הלווים.

דרך האיגוח, יכולים הבנקים לפנות הלוואות מהמאזן שלהם בעבור מזומנים ולהציע עוד הלוואות בקלות יתרה. לפי פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, שמקדם את הכנסת האיגוח במשך כל כהונתו, דבר זה יגדיל את ההיצע האשראי, כלומר את היכולת והנכונות להעניק הלוואות, בעיקר מצד שחקנים חוץ-בנקאיים. "כלי האיגוח יעודד את הגדלת היצע האשראי במשק, בייחוד מצד שחקנים חוץ בנקאיים תוך הוזלת מקורות המימון", כתב ירון בהתייחסו לתזכיר החוק. עוד הוא הוסיף: "נוסח החוק מבטיח כי פיתוח כלי האיגוח בישראל יתבצע בצורה זהירה ויתרום לפיזור סיכונים יעיל יותר בכלכלה הישראלית."

לתהליך האיגוח היה תפקיד מרכזי בקריסה הפיננסית העולמית בשנת 2008 והוא מקושר בצורה חזקה לאי יציבות פיננסית והתרחבות אי השוויון. במסגרת הקריסה ב-2008, איגוח משכנתאות בארה"ב תמרץ את הענקתן ללווי סאב-פריים המאופיינים בסבירות גבוהה להיכשל בתשלומי החזר החוב. דבר זה ניפח בועת נדל"ן שהתפוצצה כאשר יותר ויותר לווים אכן נכשלו בהחזר החוב, מה שהביא לצניחה בערך הנדל"ן והפך את אגרות החוב מבוססות המשכנתא לחסרות ערך. אזרחים וגופים רבים שהחזיקו בנדל"ן וכלים פיננסיים מבוססי איגוח סבלו מהקריסה, שגם הביאה למיתון כלכלי, שכלל זינוק בשיעור האבטלה, בעקבות צניחה בהיצע האשראי.

הסכנה היסודית באיגוח טמונה בכך שהוא מעודד הענקת הלוואות מסוכנות ובכך מביא למינוף יתר בועתי. בנק הנותן משכנתאות עלול להעניק אותן גם ללווים בעיתיים, אם הוא מאמין ביכולתו למכור אותן בתהליך איגוח ולהעביר את הסיכון הלאה. בהקשר זה, סוכנויות דירוג האשראי, חברות פרטיות, שיחקו תפקיד משמעותי במשבר 2008, כשהן דירגו אגרות חוב מבוססות משכנתאות ללווי סאב-פריים בדירוג הגבוה ביותר, מה שנתן למשקיעים ביטחון כוזב בנוגע לסיכון הכרוך באותן אגרות חוב.

אולם במשרד האוצר ובבנק ישראל משוכנעים שניתן למזער את הסכנות האלו בעזרת פיקוח נכון. לפי ההודעה, הם מתבססים על דעתם של "גופים כלכליים מרכזיים בעולם" שבעקבות משבר 2008 הציעו שינוי רגולציה אך "בד בבד הדגישו כי שוק זה חיוני ומהווה ערוץ אשראי הכרחי עבור הכלכלה".