שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן אמר היום (רביעי) לנציג המדינה בדיון בעתירה על אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים כי "על פי מה שאתם מציגים, נראה שלא ניתן להימנע מהכרעה פרשנית" בסוגיה.

פוגלמן אמר את הדברים בתחילת הדיון בעתירה, בתגובה לדברי נציג פרקליטות המדינה עו"ד רן רוזנברג, שאמר כי "בתקופה הקרובה אין היתכנות פוליטית לקידום הצעת חוק ממשלתית", וכי "שר המשפטים יריב לוין מתנגד לפתרון חקיקתי וגם לפתרון פרשני".

"אם מאפשרים אומנה, למה לא אימוץ?"

נציג המדינה הוסיף כי "הסוגיה שלפנינו היא סוגיה מורכבת ודורשת הכרעות ערכיות מורכבות. דרך המלך להכרה באימוץ גורף לזוגות בני אותו מין הוא תיקון חקיקה״, אמר, "עקרון טובת הילד הוא כוכב הצפון. עמדנו על מספר פרשנים ומדענים, העותרים הולכים על עקרונות פרשניים חיצוניים לחוק האימוץ".

"המצב הנהוג הוא שניתנים לזוגות להט"בים ילדים שלא נמצא להם בית הטרוסקסואלי, אנחנו רואים שזה יציב", אמר רוזנברג. "לצד העמדה של גורמי המקצוע מהשירות למען הילד במשרד הרווחה (שמדברת על כל תא משפחתי – ה.י), חשוב להביא גם את עמדת שר הרווחה. דרך המלך היא קידום חקיקה, אבל אם בית המשפט לא מעוניין לחכות לחקיקה זו עמדתנו".

"הפרשנות של איש ואשתו יחד באופן כולל משרתת את פשר החוק. יש כאן יציבות זוגית שמקבלת את הילד. איש ואישה היה נכון לשנים עברו, היום יש משפחות מסוגים שונים שנותנים מענה", אמרה נציגת התביעה ריקי שפירא-רוזנברג, "כל הידע הפסיכןלוגי שיש לנו מעיד שילדים במשפחות חד מניות גדלים להיות ילדים מאושרים".

"חוק האומנה שחוקק ב-2016 מבטא את מה שחושב המחוקק, והוא מאפשר אומנה למשפחות חד מיניות. כשחוק מ-2016 קובע- בני זוג, הוא מלמד אותנו איך לפרש חוק ישן יותר", רמזה התובעת לדבריו של השופט פוגלמן. "היום נותנים להורים להט"בים את הילדים הקשים ביותר שאף אחד לא רוצה לטפל בהם, ואנחנו דנים על האם הם בכלל ראויים. זו פרשנות מוזרה".

לטענת נציג המדינה כי יש דרישות אימוץ בודדות של זוגות חד-מיניים, אמרה שפירא-רוזנברג "הם יודעים שהם בתחתית הרשימה, אז הם לא מגישים את עצמם".

הדיון מתקיים לאחר שורה של מאבקים ציבוריים, הליכים משפטיים ויוזמות חקיקה לשינוי החוק הקיים, לפיו אימוץ יתאפשר רק לזוג הורים שהם גבר ואישה. לקראת הדיון הוגשה לבג"ץ עמדתו של שר הרווחה יעקב מרגי, לפיה הוא מתנגד לאימוץ על ידי זוגות חד-מיניים "מטעמים של טובת הילד", שעוררה ביקורת בקרב אנשי המקצוע.

"הריני מתנגד לכל פרשנות שמאפשרת מסירת ילדים לאימוץ לזוגות חד מיניים, וזאת מטעמים של טובת הילד", כתב השר בתגובתו. "ילד שנמסר לאימוץ נושא על גבו מורכבויות וקשיים, הן מעצם היותו ילד מאומץ והן נוכח נסיבות חייו או הנסיבות שהביאו לאימוצו. במצב דברים זה, העברתו למסגרת משפחתית חד מינית יש בה בכדי להוסיף לחייו מורכבות נוספת. קיימת חשיבות רבה להעברת ילד למסגרת משפחתית הדומה ביותר לזו שממנה הגיע".

הצוות המשפטי בעתירה להשוואת זכויות אימוץ לזוגות להט"ב (צילום: המרכז הרפורמי לדת ומדינה)

באגודה למען הלהט"ב קראו לחברי הקהילה הגאה להגיע לאולם הדיונים. "כבר 6 שנים שמורחים אותנו, משקרים לנו, מסיתים נגדנו ואומרים שההורות שלנו לא לגיטימית. ביום רביעי הקרוב עולות לדיון בבג״ץ, מביעות תמיכה בעותרים ואומרות: עד כאן".

18 שנים של עתירות

העתירה הנוכחית הוגשה ביולי 2021 על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ארגון "אבות גאים", האגודה למען הלהט"ב וארגונים ואנשים נוספים כנגד שר הרווחה, שר המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה, הדורשת לשנות את סעיף 3 בחוק אימוץ ילדים הקובע כי "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד", באופן הכולל גם בני זוג מאותו המין. בגלל הסעיף המדובר, החוק בישראל לא מאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ ילדים, ומאפשר ללהט"בים לאמץ אך רק כיחידים, ללא הכרה בבן או בת הזוג מאותו המין כהורה הילדים.

שאלת האפשרות למסירת ילד לאימוץ לזוג חד מיני הגיעה לפתחו של בית המשפט כמספר פעמים. בעתירה שהגישו בנות זוג שביקשו לאמץ זו את ילדיה של זו, פסק בית המשפט העליון בשנת 2005 כי בית המשפט רשאי לתת צו אימוץ לבני זוג חד-מיניים "בנסיבות מיוחדות". בהמשך לפסיקה זו, בשנת 2008, הוציא היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הנחיה לפיה בני זוג חד מיניים יוכלו לאמץ ילד גם אם הוא אינו ילדו של אחד מהם, דרך הגשת בקשות נפרדות לאימוץ נפרד של הילד על ידי כל אחד מבני הזוג, וגם כאן בהתקיים "נסיבות מיוחדות", ורק אם מדובר בטובת הילד המאומץ.

גם בשנת 2016 הוגשה לבג"ץ עתירה דומה, ובספטמבר 2017, הודיעה המדינה, במסגרת אותה עתירה, כי עמדתה היא שיש לבטל את תנאי "איש ואשתו יחד" בסעיף 3 לחוק האימוץ, אך במקביל, לעמוד על דרישה לקשר זוגי יציב וממושך בין בני זוג המבקשים לאמץ, ועל כוונתה לקדם הצעת חקיקה לתיקון חוק האימוץ. באותו החודש, הודיעה המדינה כי היא צפויה לפרסם תזכיר חוק בנושא עד לאמצע שנת 2018, אך רק באוגוסט 2019 הועלה על שולחן הכנסת תזכיר החוק, שלא קודם.

ביולי 2021, עם תחילת כהונתה של ממשלת בנט-לפיד, הוגשה העתירה הנוכחית. במסגרתה עדכנה המדינה כי שרי המשפטים והרווחה בממשלה הקודמת (גדעון סער ומאיר כהן) תומכים בתזכיר חוק האימוץ שפורסם בשנת 2019, אך להערכת שר המשפטים דאז, גדעון סער, "אין היתכנות פוליטית לקידומה לעת הזאת". כזכור, בממשלה דאז הייתה חברה גם מפלגת רע"מ השמרנית, שיציאה שלה מהקואליציה הייתה מפילה את הממשלה.

המבקר: פחות מ-1% מהילדים שאומצו הגיעו לזוגות להט"בים

בהיעדר קביעה, מאז הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ב-2008, מדיניות משרד הרווחה היא לתת קדימות לזוגות הטרוסקסואלים (גבר ואישה) באימוץ ילד, ולמסור ילד לאימוץ על ידי זוגות חד-מיניים בשני מצבים: במקרים בהם לא נמצא זוג הטרוסקסואלי המתאים לצורכי הילד והביע נכונות לאמצו, או כאשר הערכה מקצועית קובעת כי טובת הילד היא אימוץ על ידי זוג חד-מיני, כגון במקרה של ילדה שעברה פגיעה מינית והערכת אנשי מקצוע היא כי טובתה היא להיות מאומצת על ידי זוג נשים.

עם זאת, למשרד הרווחה אין הנחיה רשמית ספציפית בנוגע לאימוץ על ידי זוגות חד-מיניים, אך הם נמצאים "בסוף התור". על פי דו"ח מבקר המדינה בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, שפורסם במאי 2023, בשנים 2021-2013 נמסרו שבעה ילדים בלבד לאימוץ לזוגות חד-מיניים, מתוך 835 הילדים שנמסרו לאימוץ, שהם פחות מאחוז בודד.

איגוד הפסיכיאטרים: "עמדת משרד הרווחה סותרת את גורמי המקצוע"

לקראת הדיון בעתירה הנוכחית, ביולי 2022, המדינה הגישה בקשה לדחיית מועד הדיון בשל החלטת הכנסת על פיזורה והקדמת הבחירות. לדברי נציגי המדינה, "כדי לאפשר לממשלה ולוועדות הכנסת החדשות שיקומו לאחר הבחירות הזדמנות נאותה להידרש לסוגיה באמצעות קידום הליך חקיקה בנושא". היום, כאמור, שר הרווחה הגיש את עמדתו הברורה בנושא.

למרות טענותיו של השר מרגי שמדובר ב"טובת הילד", ש"קיימת חשיבות רבה להעברת ילד למסגרת משפחתית הדומה ביותר לזו שממנה הגיע", וש"העברתו למסגרת משפחתית חד מינית יש בה בכדי להוסיף לחייו מורכבות נוספת", טוענים באיגוד הפסיכיאטריה בישראל, ובאיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, כי לטענות אלה אין שחר.

"לאור העובדה שהוכח מעל ומעבר לכל ספק שהורים להט"ב הם הורים מצוינים ומיטיבים בדיוק כמו הורים הטרוסקסואלים, במחקרים רבים לאורך שנים ארוכות, אנו קוראים לשירות למען הילד ולמשרד הרווחה הממונה עליו לאפשר לזוגות להט"ב לאמץ ילדים במדינת ישראל", פרסם הארגון כתגובה לדבריו של השר, "הקריטריונים שצריכים לעמוד לנגד עיני הרשויות הינם טובת הילד והכישורים של המבקשים לאמץ לתפקד כהורים, ולא נטייתם המינית".

"לא ייתכן שעמדתו של משרד הרווחה תעמוד בסתירה מוחלטת לעמדה הרווחת כיום בקרב איגודים רפואיים רבים ברחבי העולם המערבי. אנו קוראים למשרד הרווחה לאמץ עמדה הנשענת על גוף הידע המקצועי, ולא על סמך דעות או שיקולים שאינם מין העניין".

"כאנשי מקצוע אנו קוראים למשרד הרווחה ולמשרד המשפטים לאמץ את הדעה הרווחת כיום בקרב אנשי המקצוע, לפיה הורים להט"ב כשירים לאמץ ילדים בדיוק כמו הורים הטרוסקסואלים, ולשים קץ לאפליה על בסיס העדפה מינית הקיימת בנושא זה".

ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות התייחס גם לתשובת שר הרווחה והגיב: "נוכח תשובת המדינה לבג"צ בנושא אימוץ ילדים על-ידי להט"בים, ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות טוען כי תמיד טובת הילד לגדול במשפחה אוהבת, שתיתן לו את כל המענים ותספק לו את כל הצרכים לגידולו, ללא שום קשר לזהות המינית או המגדרית של ההורים המאמצים. ארגון מנהלי הרווחה ברשויות המקומיות תומך בעמדה המקצועית של השירות למען הילד במשרד הרווחה, שיש צורך למצוא לילד את המשפחה המתאימה ביותר לגידולו, והארגון סבור כי בנושא אימוץ ילדים יש לנהוג באותן אמות מידה כלפי זוגות של גבר ואישה, כלפי זוגות בני אותו מין".