בנק ישראל פרסם הבוקר (רביעי) את דו"ח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של שנת 2023, לפיו המערכת הפיננסית בישראל עודנה יציבה, אך נשקפת לה סכנה מהמשך מדיניות העלאות הריבית בארץ ובעולם ומההשפעות הכלכליות של המהפכה המשפטית. הדו"ח מתפרסם פעמיים בשנה ובו מנתחים כלכלני בנק ישראל את המערכת הפיננסית ומעריכים את הגורמים המרכזיים המסכנים אותה.

לפי הדו"ח, ההאטה הכלכלית והעלאות הריבית ברחבי העולם כתגובה לעליית האינפלציה, הביאו לעליית נטל החוב במגזר הפרטי, המורכב מחובות משקי בית ועסקים. תהליכים אלו גרמו לעלייה בריביות להלוואות חדשות לחובות עומדים. בבחינת מיליון נוטלי משכנתאות, מצאו כלכלני הבנק שהעלייה הממוצעת בהחזר ההלוואות החודשי עומדת על 816 שקלים, 600 מתוכם מגיעים מתשלומי המשכנתא. ההחזר החודשי של נוטלי משכנתאות חדשים (מ-2021), גדל במעל 1,400 שקלים בממוצע.

למרות זאת, בדיקות בנק ישראל הראו שיכולת משקי בית והמגזר העסקי לעמוד בתשלומי החוב עדיין חזקה. אולם ענף הבינוי והנדל"ן, אשר חשוף במיוחד להעלאות הריבית, וסובל מירידה דרמטית בקצב נטילת המשכנתאות, מהווה נקודת תורפה. כמעט חצי מצמיחת נטל החוב במגזר העסקי מגיעה מענפי הבינוי והנדל"ן, ביטוי לקשיים בענפים אלו ולסכנה שפשיטות רגל בהם מציבה למערכת הפיננסית.

הסיכון למגזר העסקי גדל

בנוגע למהפכה המשפטית והאירועים הקשורים אליה, כלכלני הבנק מזהירים מאי הוודאות הנגזרת מהם ופוגעת בכלכלה הישראלית. לפי הדו"ח, אי וודאות זו גרמה לעלייה בסיכון המקושר עם ישראל ולכן להיחלשות השקל, מה שתרם לאינפלציה דרך העלאת מחירי הייבוא. בנוסף, נרשמה ירידה במחירי המניות והתגברות בתנודתיות בשווקים הפיננסים ובשער החליפין של השקל, שגם אותם מקשרים בבנק ישראל לרפורמה המשפטית.

ענף ההיי-טק, שאחראי על כחצי מהייצוא הישראלי, גם הוא נפגע קשות מהאירועים. הענף סובל מצניחה בגיוסי הון, צניחה שמתרחשת בכל העולם אך ביתר שאת בישראל. כלכלני הבנק רואים בביצועי החסר הללו תוצאה נוספת של המהפכה המשפטית אשר החריפה את תפיסת הסיכון של משקיעים כלפי ישראל.

לפי הדו"ח, תהליך שינויי החקיקה בנוגע למערכת המשפט התבטא במדדי הסנטימנט של המגזר העסקי, שהלכו ונעשו שליליים בהתאם להתקדמות החקיקה. במהלך תקופת ההידברות בבית הנשיא, כאשר החקיקה עצמה הושהתה, עוצמת ההשפעה השלילית על שער החליפין ומחירי המניות התמתנה. אך לפניה ולאחריה, כאשר הליכי החקיקה קודמו, השפעות אלו הוחרפו. מסקנת בנק ישראל שכל התקדמות חד-צדדית בחקיקה תוסיף להחריף את הנזקים ועלולה להתעצם לסכנה ליציבות המערכת הפיננסית.

אזהרה זו נשמעה כבר על ידי בנק ישראל, הן בדברי הנגיד פרופ' אמיר ירון והן בהערכות מחלקת המחקר של הבנק, שהסבירו כיצד תחזית הצמיחה בישראל תיפגע בעקבות המשך חקיקה חד-צדדית. אליהם מצטרפים סוכנויות דירוג האשראי, מודי'ס, פיץ' ו-S&P, והמוסדות הבינלאומיים, קרן המטבע הבינלאומית וה-OECD, כפי שמצוין בדו"ח.

נטל החוב הפרטי מאלץ משיכה מקופות גמל

להעלאות הריבית השפעות דרמטיות על דינמיקת החוב במגזר הפרטי, בשל הזינוק בשיעורי הריבית על הלוואות עומדות וחדשות כאחד. ריבית בנק ישראל שעמדה על 0.1% עד אפריל 2022, עומדת כיום על 4.75%. הגדילה בעלות האשראי מכבידה את נטל החוב ובכך מאטה את הפעילות הכלכלית. פחות הלוואות ניטלות, הן ממשקי בית והן מעסקים, ונתח גדול יותר מההכנסה הקיימת מוקדש להחזרי החוב הגדלים. יחד, השפעות אלו מצטברות להאטה כלכלית.

לפי הדו"ח, במאי האחרון ניתנו משכנתאות בסך כ-6.5 מיליארד שקלים, ירידה של כ-45% אחוזים בהשוואה למאי 2022. החזר המשכנתא הממוצע עלה בכ-600 שקלים ולצידו עלו ההחזרים החודשיים על חובות אחרים, שהצטברו יחד עם המשכנתא לעלייה של 816 שקלים. נוטלי משכנתאות מהשנים האחרונות נפגעו במיוחד, כך שמי שלקח משכנתא בשנת 2019 סובל מעלייה כוללת בהחזר החובות החודשי של יותר מאלף שקלים, ומי שלקח ב-2021 מעלייה של למעלה מ-1,400 שקלים.

בינתיים, עליות אלו לא גרמו לעלייה משמעותית בשיעור הפיגורים בתשלום, אך נראה כי דבר זה מגיע על חשבון חסכונות הציבור. לפי הדו"ח, בין אפריל 2022 לאפריל 2023, נמשכו מקופות הגמל והפיצויים מיליארד וחצי שקלים יותר משהופקדו בהם. זוהי הפעם הראשונה מאז 2016 שבה המשיכות מקופות הגמל גבוהות מההפקדות. משיכות אלו בוצעו ככל הנראה כדי לממן את תשלומי המשכנתא והצריכה השוטפת.

החוב העסקי גדל, ומסמן רעות בענף הנדל"ן

בצד העסקי, ובניגוד למשקי הבית, סך החובות המשיך לצמוח בקצב מהיר של כ-11.5%. סך האשראי למגזר העסקי עומד על כ-1,100 מיליארדי שקלים. ביחס לתוצר, ישראל עדיין נמצאת במקום נמוך בהשוואה בינלאומית.

קצב הגידול באשראי לעסקים בינוניים וקטנים ירד ל-5% בין אפריל 2023 לאפריל 2022, מ-15% בין אפריל 2022 לאפריל 2021. ירידה זו מעידה על השפעת עליות הריבית על היכולת והרצון של עסקים קטנים ליטול הלוואות, בין השאר להרחבה עסקית.

ענף הנדל"ן והבינוי שמהווה נקודת התורפה נוכח העלאות הריבית, אחראי על 45% מסך הצמיחה בחובות המגזר העסקי. הסיבה המוערכת היא ההאטה במכירת דירות חדשות, שהשתקפה גם בנתוני המשכנתאות החדשות. צמיחה זו מעידה על קשיים בענף שעלולים להתפתח לפשיטות רגל, ולכן מהווים את אחד הסיכונים המאיימים על המערכת הפיננסית. סכנה זו מדאיגה במיוחד נוכח כוונתו של בנק ישראל לשמור על רמת ריבית גבוהה למשך זמן ארוך. השילוב בין הריבית הגבוהה ומחירי הדיור מתברר כמכריע ביכולתם של ישראלים לרכוש דירה.

נתון מעניין בנוגע לאשראי העסקי מראה שעם העלאות הריבית, עלו הוצאות המימון ושיעורן מהרווח. במילים אחרות, העלאת הריבית, דרך הכבדת עלות המימון של העסקים, תרמה במידה מסוימת לעליות המחירים, אותן היא נועדה לבלום.