ארבע נקודות על אליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בתחילת השבוע בגבעת רם, שבירושלים:
1. בלסינג אפריפה
עוד לא בן 20 והוא כבר זכה בתואר אלוף ישראל ב-100 ו-200 מטר ארבע פעמים ברציפות. האצן המחונן מחזיק גם בשיא ישראל בשני המרחקים הללו. מצד אחד, זה יכול להעיד על החולשה של הריצות הקצרות בישראל ומצד שני, ולאור ההישגים הבינלאומיים של אפריפה, אפשר לכתוב, שגדל פה כישרון נדיר. לפני שנה אפריפה זכה בתואר אלוף העולם לנוער ב- 100 מטר ולפני פחות מחודש בתואר אלוף אירופה עד גיל 23 ל-200 מטר. אלה מספרים ותארים בלתי רגילים לאתלט ישראלי, כי אפריפה הוא אתלט בלתי רגיל.
ניכר על אפריפה שהוא אוהב את המסלול, אוהב להתחרות ומאוד נהנה ממה שהוא עושה. לפני התחרות הוא נינוח, מרוכז וקליל ומזכיר בגישה שלו את האצן הגדול בהיסטוריה, יוסין בולט. האופי המשוחרר של אפריפה גם בא לידי ביטוי בראיונות. הוא מאוד צנוע ומחובר לקרקע ויודע שיש לפניו עוד אתגרים גדולים כמו לדוגמא אליפות העולם באתלטיקה בעוד פחות משלושה שבועות בבודפשט. יהיה מעניין לראות מה הוא מסוגל לעשות בליגה של הגדולים ואולי אפילו לפנטז על ספרינטר ישראלי במשחקים האולימפיים בפריז 2024.
2. ארבע אתלטיות זכו בדאבל
אילנה דורפמן (בת 22) ניצחה את ה-100 מטר וה-200 מטר, רומי טמיר (בת 20) ניצחה את הקפיצה לרוחק והקפיצה המשולשת, אסטל ולאנו (בת 24) ניצחה את הדיסקוס והדיפת כדור ברזל, וסיון אוירבך (בת 23) ניצחה ב-800 מטר וב- 1500 מטר. כל הרביעייה הזאת צעירה מגיל 24 ובסבירות גבוהה הן יקבעו איך יראה העתיד של אתלטיקת הנשים בישראל.
אומנם, חנה מיננקו, שלא הגיעה לתחרות, עוד תחזור לקפוץ ואומנם, דיאנה ויסמן, שלא מתחרה כרגע כי היא בהריון, תחזור לשלוט בריצות הקצרות, אבל הרביעייה הזאת נותנת קצת אופטימיות לעתיד. חשוב לתת כבוד לאתלטיות הוותיקות של ישראל כמו יבגניה זבולוטני, שבגיל 39 הוכתרה שוב לאלופת ישראל בידוי הפטיש וגם למרגרטיה דורוזון, שבגיל 36 היא אלופת ישראל בהטלת הכידון, אבל גם במקצועות הללו הגיע הזמן לחילוף משמרות.
3. להגדיל את בסיס הפירמידה
אל מקצה 100 מטר גברים התייצבו 30 רצים ואל מקצה הקפיצה לרוחק גברים התייצבו 10 קופצים. זה יפה וחשוב לראות כל כך הרבה מתחרים בענפים הללו, כי זה מראה שיש בסיס רחב לענף והרבה אתלטים שרוצים להתחרות בו. אבל יש ענפים אחרים שבהם הנוכחות של האתלטים דלה מאוד.
כך לדוגמא, ב- 110 משוכות גברים – היו רק ארבעה רצים, כך גם אצל הנשים. בגמר ידוי פטיש גברים היו רק חמישה משתתפים. כך גם אצל הנשים. איגוד האתלטיקה צריך לדאוג שקו הזינוק של אליפות ישראל לא יראה כל כך דל ועצוב. צריכים לעשות הכל כדי שכל המסלולים יהיו מלאים, כי כשהם יהיו מלאים, אז גם האצטדיון יהיה מלא. כדי למלא את המסלולים צריכים להגדיל את בסיס הפירמידה של האתלטים בישראל. צריך להכניס את האתלטיקה לבתי הספר. צריך לייצר עוד תחרויות ועוד עניין. צריך להשקיע משאבים בהסברה ועידוד ילדים לאתלטיקה. צריך לעבוד בזה.
4. להשקיע את הכסף בתשתיות ומתקנים
בדיוק לפני שנה אירח אצטדיון האתלטיקה בגבעת רם את אליפות אירופה עד גיל 18. עיריית ירושלים דאגה לשפץ את המתקן כדי שיתאים לסטנדרט העולמי. איגוד האתלטיקה הבינלאומי, שהתארח בירושלים בשנה שעברה, אהב את מה שראה ובתחילת השבוע הבא תתקיים באצטדיון, שבגבעת רם, גם אליפות אירופה עד גיל 20. שני האירועים הללו חייבו את הנהלת האצטדיון וכל המעורבים בהפקה לדאוג, שהמתקן יהיה מוכן.
האתלטים הישראלים, שהתחרו באליפות ישראל, נהנו מההשקעה הזאת. על פניו, זה נראה מובן מאליו, שיהיה בישראל אצטדיון אתלטיקה יפה ומרשים כמו זה שבגבעת רם, אבל כפי שכבר כתבתי בעבר, יש בישראל כרגע רק שני מתקני אתלטיקה, שעומדים בתקן הבינלאומי: האצטדיון בראשל"צ והאצטדיון בגבעת רם. אצטדיון האתלטיקה בויינגייט עובר עכשיו שיפוץ נרחב והוא לא שמיש.
אז מצד אחד, כל הכבוד שיש לנו את אצטדיון גבעת רם שיכול לארח אירוע בינלאומי ומצד שני, איך יתכן שיש לנו רק שני מתקני אתלטיקה ראויים במדינה עם יותר מ-9 מיליון תושבים? שר הספורט, מיקי זוהר, כבר הצהיר שהוא יגדיל את התקציב למשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים בפריז 2024, אולי כדי שישקיע את הכסף הזה קודם כל בתשתיות ומתקנים.
