נבחרת הנשים של מרוקו הצליחה לחולל את אחת הסנסציות הגדולות בתולדות מונדיאל הנשים, כשהדיחה את נבחרת גרמניה ועלתה על חשבונה לשמינית הגמר. סגנית אלופת אפריקה, בהופעת בכורה בגביע העולם, ניצחה אתמול (חמישי) 0:1 את קולומביה וסיימה שנייה בבית ח'. מרוקו הצליחה להתגבר על התבוסה הכואבת 6:0 לגרמניה במחזור הפתיחה ותפגוש את נבחרת צרפת החזקה ביום שלישי, למשחק דרמטי על העלייה לרבע הגמר.
הדרך להצלחה במונדיאל לא הייתה קלה לנבחרת מרוקו ובעיקר לשחקניות, שמגיעות ממדינה שמרנית, בה להיות שחקניות כדורגל זה לא דבר מובן מאליו. סיפורן של ארבעת שחקניות שהובילו את מרוקו להיסטוריה ומהוות השראה למיליוני ילדות, נערות ונשים בעולם הערבי.
גיזלן צ'באק – בעקבות האב
במהלך המונדיאל, סגרה קפטנית נבחרת מרוקו גיזלן צ'באק מעגל עם אביה, לארבי צ'באק, שהיה חלק מנבחרת הגברים של מרוקו שזכתה באליפות אפריקה 1976. אביה היה זה שחלק איתה את אהבתו למשחק והיה שם בשבילה בתחילת הדרך. "אבא שם לב שאני אוהבת לשחק כדורגל, אז הוא החליט להביא לי כדור", אמרה בראיון ל-BBC.
"שמרתי את הכדור איתי כל הזמן עד כדי כך שהייתי הולכת לישון איתו. הוא התחיל לשחק איתי וללמד אותי איך לבעוט, למסור ולכדרר", סיפרה צ'באק בגעגוע לאביה שליווה אותה בתחילת הקריירה ונפטר ב-2020.
שנתיים לאחר מותו, הובילה צ'באק את הנבחרת למקום השני המפתיע באליפות אפריקה 2022 שהתקיימה במרוקו. היא סיימה כמלכת השערים של הטורניר ונבחרה לשחקנית הטורניר. בעקבות ההצלחה בטורניר הביתי, מרוקו עלתה לראשונה אי פעם למונדיאל הנשים.
בסיומו של ההפסד הכואב לגרמניה, הקפטנית התייצבה מול חברותיה לנבחרת והייתה צריכה להנהיג ולאסוף את השברים בחדר ההלבשה. הקפטנית כיוונה לעבר המטרה הבאה – ניצחון ראשון במשחק מול דרום קוריאה.
נוהאילה בנזינה – לובשת החיג'אב הראשונה
במהלך ההפסד הכואב לנבחרת גרמניה, הייתה נוהאילה בנזינה על הספסל של נבחרת מרוקו. הבלמית בת ה-25 ראתה מקרוב את חברותיה לנבחרת קורסות הגנתית מול משחק מושלם של סגניות אלופת אירופה. במשחק מול דרום קוריאה בנזינה הוקפצה להרכב הפותח והובילה את הגנת הברזל של מרוקו, שלא ספגה בשני משחקיה מול קולומביה ודרום קוריאה בדרך לשמינית הגמר.
לצד משחקה המשובח, בנזינה היא דמות לחיקוי במרוקו ובעולם הערבי. במהלך המונדיאל היא הפכה לשחקנית הראשונה אי פעם שעוטה על ראשה את כיסוי הראש המסורתי. פיפ"א אסרה את עטיית החיג'אב ולא נתנה לשחקניות להופיע איתו עד שב-2010 החל מאבק חברתי עולמי שגרם לפיפ"א לשנות את דעתה לפני תחילת אליפות העולם לנערות עד גיל 17 שנערכה בירדן ב-2014.
ההצלחה של בנזינה לאורך הטורניר מעודד נערות וילדות רבות ברחבי העולם, שרוצות לראות מישהי כמוהן, שמגיעה מבית בעל מאפיינים דומים ומצליחה על הבמה הגדולה של הכדורגל העולמי. יסמין רחמן, המשחקת בליגות הנמוכות באנגליה, אמרה ל-BBC :"הילדה הקטנה שבח צורחת 'אוי אלוהים', סוף סוף יש שחקנית שעוטפת חיג'אב במונדיאל וזוכה להכרה עולמית. אני רוצה לראות יותר נשים מוסלמיות מגיעות לשם ועושות את זה".
איבתיסאם ג'ראידי – מסעודיה באהבה
ג'ראידי בת ה-30 כבשה את השער הראשון של מרוקו בטורניר, שער שהבטיח ניצחון קריטי על נבחרת דרום קוריאה והתחיל את אחד הקאמבקים הגדולים בטורניר. מול קולומביה היא סחטה את הפנדל, שבעקבותיו נכבש השער שהעלה את מרוקו לשמינית הגמר.
ג'ראידי החלה לשחק בגיל שש ברחובות קזבלנקה. "העדפתי לשחק עם בנים מאשר עם בנות. נהגתי לשחק לפחות שלושה משחקים ביום" סיפרה בראיון ל-H24. ג'ראידי שיחקה במשך 11 עונות במדי AS FAR בליגה המרוקאית, איתה זכתה ב-9 אליפויות, נבחרה ארבע פעמים למלכת השערים ושלוש פעמים לשחקנית העונה.
באותו ראיון היא סיפרה שהיא הכי אוהבת את השערים שלה לזכות הנבחרת וציינה שגם במרוקו כמו במדינות אחרות, "הכדורגל במרוקו צריך להתפתח, ויותר תמיכה מהמדינה. יש פער גדול בין ההשקעה בכדורגל נשים לכדורגל גברים במרוקו".
בעקבות הצטיינותה בליגה המרוקאית, קיבלה הצעה לעבור ולהצטרף לליגה הסעודית החדשה. ליגת הכדורגל שפעילה בשלוש השנים האחרונות ומתחילה לתפוס תאוצה. החלוצה הצטרפה לקבוצת הנשים של מועדון אל-אהלי וסיימה את העונה עם 17 שערים ב-7 משחקים ומקום שני בטבלת הליגה. כאשר במונדיאל הנוכחי ג'ראידי הפכה לשחקנית הראשונה מהליגה הסעודית שמשחקת במונדיאל.
אניסה לחמארי – סיפור על אהבה, נאמנות ובגידה
אניסה לחמארי בת ה-26 כבשה את שער הניצחון על נבחרת קולומביה, שער שעשה היסטוריה אדירה לנבחרת הצפון אפריקאית, העלה אותה לשמינית הגמר על חשבון גרמניה והפך אותה לכוכבת אדירה במרוקו. רגע מרגש שמסתתרת מאחוריו שערורייה לא קטנה.
לחמארי נולדה בצרפת להורים מהגרים. אבא מאלג'יריה ואמא ממרוקו. עובדה שלאורה היא הייתה יכולה לייצג כל אחת משלושת הנבחרות, היא רק הייתה צריכה לבחור את מי היא רוצה לייצג. לחמארי שגדלה בצרפת, הגיעה למחלקת הנערות של פ.ס.ז' הגדולה בגיל 13 והייתה חלק מהמועדון עד גיל 22. היא הופיעה 17 פעמים במדי קבוצת הבוגרות והושאלה למועדונים אחרים, כאשר בעונה שעברה שיחקה בליגה הבכירה במדי גנגאן.
מגיל צעיר היא שיחקה בכל נבחרות צרפת הצעירות, כולל 10 הופעות בנבחרת עד גיל 23. הדרמה הגדולה החלה בתחילת השנה, כאשר קיבלה זימון לנבחרת אלג'יריה, אותה היא כמובן יכולה לייצג דרך אביה.
היא הגיעה למחנה של הנבחרת, השתתפה בשלושה משחקי אימון מול המועדונים המקומיים ומאוחר יותר חזרה להופעה בינלאומית ראשונה עם ניצחון 0:4 על טנזניה. החיבור הטבעי והעתיד הוורוד של סיפור האהבה שרק התחיל היה נראה עוד יותר מבטיח כאשר התראיינה בסוף חודש מרץ לעיתון "ouest france" וסיפרה על החיבור שלה לנבחרת החדשה.
"זאת גאווה גדולה עבורי. רבות מאיתנו משחקות בצרפת. אני אומרת לעצמי: 'אולי יום אחד נעפיל לגביע העולם או המשחקים האולימפיים'… לעולם אי אפשר לדעת, אנחנו ננסה". אלג'יריה אולי תגיע יום אחד לטורניר גדול, אך זה יהיה כבר ללא לחמארי.
חודשיים בלבד עברו מהצהרת הנאמנות והחיבור בין שחקנית הקישור לנבחרת החדשה שלה. לחמארי החליטה לזרוק לפח את החולצה של אלג'יריה ולקבל את הזמנת ההתאחדות המרוקאית ולייצג את הנבחרת במונדיאל, אחרי שהובטח לה שהיא תקבל את המפתחות להרכב הפותח. אין ספק ששני הצדדים הרוויחו מהעסקה הסודית, הביא זכתה להכרה בינלאומית והעם המרוקאי זכה בעקבותיה לנבחרת שמעפילה לשמינית הגמר.