משרד החקלאות פרסם תמיכה בהיקף של 30 מיליון שקלים לרכישה והטמעה של טכנולוגיות לחיזוק החקלאות המקומית. שר החקלאות דיכטר: "נמשיך לקדם את החקלאות הישראלית באמצעות שימוש בכלים מתקדמים, כך נגדיל את הפריון החקלאי ונגיע להישגים חסרי תקדים". 

המשרד פרסם נוהל תמיכה ברכישה והטמעה של טכנולוגיות, מיכון וחקלאות מדייקת שמטרתו להגביר את תפוקת ייצור המזון המקומי. תקציב התמיכה, שצפויה לחזק את החקלאות המקומית, יעמוד השנה על 30 מיליון ש"ח. חקלאי שיזכה בתמיכה יוכל לקבל עד כשליש (30%) משווי השקעתו בטכנולוגיה. בנוסף, על מנת לעודד טכנולוגיות בפיתוח וייצור מקומיים, חקלאי שיעשה שימוש במיכון שיוצר בישראל יוכל לקבל תוספת מענק בשיעור של 5%, כך שהשקעת המשרד תוכל להגיע ל-35% מסך ההשקעה המוכרת.  

התמיכה בשנת 2023 גדולה יותר מזו שניתנה בשנים קודמות, וכך גם היקף התמיכה לה יוכל לזכות כל חקלאי. נוהל התמיכה מפרט שורה ארוכה של אמצעים טכנולוגיים, ביניהם טכנולוגיות ל"חקלאות מדייקת": שירותי מידע הכוללים צילומי לווין מפוענחים, צילומי רחפנים מפוענחים או חיישנים משדרים המשמשים לבקרת השקיה, דישון, ריסוס וצימוח.  

בנוסף, הותאמו דרישות הסף לקבלת תמיכה, כדי שיותר חקלאים יהיו זכאים לתמיכה, במיוחד באמצעים ל"חקלאות מדייקת", עבורם ירד סכום המינימום להשקעה מוכרת ל-10,000 ש"ח. 

שר החקלאות ח"כ אבי דיכטר: "תוכנית זו היא חלק מסל תמיכות ששם את החקלאי במרכז תוך השקעת מיליונים בהכנסה של טכנולוגיות מתקדמות. בזכות הטכנולוגיות החדשניות ושימוש נכון בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, החקלאי בשטח מקבל בזמן אמת דיווח במקרה של אירוע חריג בשטחו. נמשיך לקדם את החקלאות הישראלית באמצעות שימוש בכלים מתקדמים, כך נגדיל את הפריון החקלאי ונגיע להישגים חסרי תקדים". 

זו השנה החמישית בה מוענקת התמיכה הכספית, במטרה לסייע לחקלאים לרכוש מיכון התומך בממשקי שימור קרקע, מערכות, חומרה או תוכנה. הטמעת פתרונות טכנולוגיים בתחום מאפשרת לייעל את עבודת החקלאי והשימוש בקרקע, לחסוך משאבים כמו מים, חומרי הדברה ודשנים ולהעלות את הפריון. 

במשרד החקלאות מעידים שהביקוש לתמיכה מצד החקלאים גבוה, נוכח האפקטיביות של האמצעים הנתמכים והשפעת השימוש בהם על כמות ואיכות היבול. במשרד הבינו העלאת גובה התמיכה האפשרית לכל חקלאי תנגיש את התמיכה ליותר חקלאים. לכן הוחלט השנה להעלות את גובה התמיכה לה יוכל לזכות כל חקלאי ב-5%, שלדבריהם יכולים לעשות את ההבדל עבור חקלאים רבים, ולעודד אותם להגיש בקשה לתמיכה ולהכניס לשימוש אמצעים משפרי פיריון. 

בין הטכנולוגיות שייתמכו: מכונות קטיף ואסיף לפירות, מכונות שתילה לירקות, מזרעות, שימוש בשירותי מידע לחקלאות מדייקת באמצעות צילומי לוויין, רחפנים או חיישנים משדרים המשמשים לבקרת השקייה, דישון, ריסוס וצימוח, מערכות בקרה לאקלים ומים, מערכות הידרופוניות, מערכות מיון בבתי אריזה ועוד. 

השימוש בטכנולוגיות ייחודיות בתחום החקלאות בישראל הולך וגובר. המחקר והפיתוח החקלאי בישראל משמעותי ומבוסס ששורשיו נטועים הן בענפי החקלאות של ההתיישבות העובדת והן ובמסורת המדעית של ישראל. הישגים רבים נרשמו בתחום לאורך השנים, בפיתוח זנים חדשים, הארכת חיי מדף של מוצרים, פיתוחים בתחום המים ועוד. כך למשל, בשדות בנהלל ובעוטף עזה כבר משתמשים בבינה מלאכותית של חברת Agroscout, שמאתרת מזיקים על הצמחים באמצעות רחפנים ולוויינים ומפיקה עבור החקלאי דו"ח מקיף. אמצעי נוסף המסתמך על בינה מלאכותית – פיתוח של חברת Zorronet, מסייע בהתמודדות עם פשיעה חקלאית, מזהה מסיגי גבול, מאפיין אותם ומתריע על כך לחקלאי בזמן אמת. 

למרות שבמקורו נועד המו"פ החקלאי הישראלי לסייע בפיתוח והטמעה של טכנולוגיה לקידום החקלאות המקומית, במהרה הפך לענף ייצוא בפני עצמו. לפי נתוני מכון "יסודות", 3% מההשקעות במיזמי אגריטק בעולם (מיזמים המשלבים טכנולוגיה עילית בחקלאות) מופנות כיום לישראל: פי 25 משיעור אוכלוסיית ישראל בעולם ופי 7 מההיקף היחסי של הכלכלה הישראלית בעולם. 

המו"פ החקלאי בישראל מתרחש במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. במגזר הציבורי קיימים מוסדות ותיקים כדוגמת מכון וולקני, הפקולטה לחקלאות ברחובות והמו"פים האזוריים של קק"ל ומשרד החקלאות.  

גורמים במשרד החקלאות מציינים שההשקעה בהטמעת פיתוחים טכנולוגיים היא מרכיב במדיניות רחבה להבטחת בטחון המזון בישראל. במסגרת מדיניות זו שואפים במשרד לתת מענה לחסמים משמעותיים שעומדים בפני שדרוג עבודת ענפי חקלאות בישראל.