בסוף השבוע, בגבעת חביבה, נערך לראשונה סמינר פעילים של תוכנית סל"ע – סטודנטים למען עובדים, בשיתוף ההסתדרות הכללית והתאחדות הסטודנטים. לאחר שנת פיילוט ראשונה מתרחב הפרוייקט, המבקש להגביר את המודעות בקרב סטודנטים לזכויות עובדים ולהתאגדות, ל-11 קמפוסים אקדמיים ברחבי הארץ.
לדברי ערן לוי מנהל המחלקה למדיניות ומעורבות חברתית בהתאחדות הסטודנטים, התכנית התפתחה מתוך קשר בן מספר שנים בין ההתאחדות להסתדרות, כשהמטרה היא ליצור קבוצות סטודנטים שיפעלו לקידום שוק עבודה הוגן ולהגברת המודעות לזכויות עובדים. את המוטיבציה למיזם המשותף הוא מסביר הן במאפייני התעסוקה של סטודנטים במהלך לימודיהם, והן במחשבה על השתלבותם העתידית של הסטודנטים בשוק העבודה בעתיד כעובדים וכמנהלים.
"מטרה נוספת היא להיות מענה לסטודנטים בקמפוסים, שנעשתה להם איזו עוולה ולא תמיד יודעים למי לפנות" מסביר לוי, "כהתאחדות שמשתפת פעולה עם אגודות הסטודנטים, רואים בשיתוף הפעולה הזה מענה יותר רחב, וגם נקודתי ומקומי. המטרה היא שהרכזים של סל"ע ידעו להכווין אותם, כדי למצות את זכויותיהם".
"נוצרה קבוצה של אנשים שהנושא חשוב לה". אומרת מאיה נורי, סטודנטית למשפטים בשנה ג' באוניברסיטת תל אביב והמנהלת הארצית של התכנית, שהשתתפה גם בפיילוט שנערך בשנה שעברה. "הקמנו דוכנים, החתמנו אנשים על המאבק להעסקה ישירה של עובדות הניקיון, התמקדנו בנושא של הגברת המודעות לזכויות עובדים בקמפוס, עשינו מפגש לקריאה משותפת של תלושי שכר. ערכנו כנס עם ח"כ דב חנין על חוק המלצרים שקידם בשנה שעברה, והשתתפנו ביריד התעסוקה בקמפוס בהרצאות על נושאים כמו פנסיה ושכר. האירוע המשמעותי ביותר שעשינו היה הפנינג אחד במאי – רצינו להגיע ללב של הסטודנטים, שמחפשים פעילות כיפית, ולכן ניסינו לחשוב על משהו מקורי. עשינו הפנינג עם בירות חינם, ועל כל כוס בירה היה 'הידעת?' בנושא זכויות עובדים, והיה גם חידון על זכויות עובדים שמי שעונה עליו נכנס להגרלה לקבל ארוחה. הבאנו גם עו"ד מומחה לדיני עבודה שאפשר היה להתייעץ אתו והרבה סטודנטים באו לשאול אותו שאלות, ובמקביל נערכה הפגנה להעסקה ישירה של עובדות הניקיון".
"שנה שעברה הדגש היה מאוד על זכויות עובדים, והשנה אנחנו רוצים לתת דגש על עולם עבודה הוגן לא רק מבחינה משפטית אלא לחשוב מה משותף לנו, ומה אנחנו רוצים לשנות פה מבחינת מדיניות וגישה" מסבירה נורי. "הרעיון הוא לחבר סטודנטים להבנה שזה לא גזירת גורל, וזה לא 'הפינוק' של הדור שלנו, אלא משהו שנוח למישהו – שנחליף עבודה בכל שנתיים, שנעבוד בשכר שעתי, שלא יהיה לנו שום ביטחון בשכר שנקבל. זו מדיניות. המציאות הופכת בלתי אפשרית ואנחנו צריכים לפעול".
אלון מרכוס, רכז צעירים וסטודנטים באגף לתפקידים מיוחדים בהסתדרות הסביר ל'דבר ראשון' את מטרת הפרוייקט. "אנחנו רוצים לתת מענה לקהלים שהם לא תחת המטרייה של מקומות עבודה מאורגנים באופן מסורתי – יש פה אוכלוסייה שלמה שלא מקבלת מענה ונופלת בין הכיסאות". מרכוס מסביר שהפעילות היא לא באופי הקלאסי של איגוד מקצועי, ושמספר הסטודנטים המצטרפים להסתדרות אינו מדד להצלחת הפרוייקט, "הדרך להגיע לציבורים חדשים הוא לבנות תשתית, שכשהם יכנסו לשוק העבודה, הם יכירו את הרעיון של איגוד מקצועי שיכול לשפר את מעמדך כעובד, זה יכול לשפר את שוק העבודה. ושיכירו את ההסתדרות כמנגנון להסדרת יחסי העבודה שלהם בעתיד, שידעו למי לגשת".
התוכנית פועלת ב-11 קמפוסים ברחבי הארץ: באוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים והעברית ברחובות, הבינתחומי, מכללת ספיר, מכללת צפת, מכללת תל חי, מכללת שנקר הנדסאים בתל אביב והמכון האקדמי לב. רכזי התוכנית בקמפוסים השונים, רכזי האזורים וצוות המטה של התוכנית מקבלים עבור פעילותם גם מילגה. "המילגה היא בתמורה לעשיה, להיות מוביל בקמפוס. יש פה העצמה של הפרט ובניית קהילה סטודנטיאלית שעוסקת בעולם העבודה, לומדת מה קורה בחו"ל, מה קורה בארץ, גלובליזציה. דרך זה אנחנו מעודדים לאקטיביזם" הסביר מרכוס.
