מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודיע לרשות שוק ההון שהוא מתנגד בחריפות לקיצוץ בקצבאות הביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים, אותו יוזמת רשות שוק ההון. במכתב, שפורסם לראשונה על ידי אדריאן פילוט ב'כלכליסט', כותב בר סימן טוב לממלא מקום מנכ"ל הרשות, עמית גל: "לא נאפשר קידום צעדים חד צדדיים בקשר לביטוח סיעודי קבוצתי של קופות החולים. אנו מתנגדים לצעדים הפוגעים בזכויות של המבוטחים".
בר סימן טוב כותב במכתבו ש"המצב האמור מחייב גיבוש מדיניות ממשלתית רחבה ומתואמת אשר תכלול את כלל הגורמים המעורבים בנושא לצורך גיבוש פתרונות בני קיימא. מהלך של העלאת מחירים והפחתת זכויות, על השפעותיו כבדות המשקל המתוארות לעיל, מחייב דיון ציבורי מסודר בממשלה ובכנסת".
במכתבו מציין בר סימן טוב שלצד נסיונותיו לעצור את המהלך, הוא הנחה את קופות החולים שלא לשווק פוליסות ביטוח חדשות לחבריהן בתנאים החדשים. עם זאת, להוראה זו אין השפעה על 4.5 מיליון המבוטחים הקיימים, מאחר שהפוליסות שלהן מופעלות על ידי חברות הביטוח וקופות החולים הן רק הגורם המשווק.
ברשות שוק ההון מתכוונים לקצץ ב-10% את התשלום למבוטחים בביטוחים הסיעודיים, מ-6,100 שקלים בחודש ל-5,500 שקלים, כלומר קיצוץ של 600 שקלים. במקביל יוזמת הרשות הארכה של תקופת האכשרה (זמן ההמתנה הנדרש מההצטרפות לביטוח ועד לאפשרות לקבל זכויות) מחודשיים לחצי שנה. ממכתבו של בר סימן טוב וכן מדו"ח השפעות הרגולציה של הרשות עולה שישנה גם כוונה של חברות הביטוח להעלות את דמי הביטוח, על אף שטיוטת ההוראות אינה כוללת זאת.
הנימוק של הרשות למהלך הוא חשש מחוסר איזון עתידי של קרנות הביטוח, עקב עלייה בשיעורי התביעות לעומת התחזית שעל בסיסה חושבו הפרמיה והתשלום למבוטחים. טיוטת ההוראות לחברות הביטוח פורסמה להערות הציבור בשבוע שעבר, וניתן להעיר עליה עד 20 באוגוסט.
לדברי בר סימן טוב, "הארכת תקופת ההמתנה מ-60 יום ל-180 ימים בהם המבוטח יהיה סיעודי ללא קבלת כל שיפוי מעמידה נטל כלכלי ותפעולי כבד שמשפחות רבות לא יוכלו לעמוד בו, ויביא מצידו לבחירה בחלופות אשפוז על פני טיפול ביתי או קהילתי."
על הכוונה להעלאת תשלומים כותב בר סימן טוב: "אנו מתנגדים גם לצעדים הכוללים העלאת תשלומי המבוטחים תוך פגיעה בתחרות בין הקופות והעלאה משמעותית של יוקר המחייה של מיליוני המבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי". לדבריו, "מעבר לפגיעה בשירות למבוטחים ובתחרות בין קופות החולים, פוגעת העלאת התשלומים ביכולתם של מבוטחים רבים להמשיך לשלם את התשלום החודשי ובכך לאבד את הזכויות עליהן שילמו שנים ארוכות, מצב שאינו מקובל ונמצא בליבת האחריות שלנו כרגולטור של מערכת הבריאות בישראל."
בר סימן טוב מציין כי בסופו של דבר משמעות המהלך עלולה לגלגל את הנטל הכלכלי לממשלה, מכיוון שמשפחות המבוטחים לא יוכלו לעמוד בהוצאות האשפוז. "צפויה השפעה על יכולתם של מבוטחים לעבור מקופה לקופה בהתאם לצרכים הרפואיים המשתנים, על מצבם הכלכלי של מיליוני מבוטחים, ועל חלופות האשפוז העומדות לרשותם של המבוטחים. השפעה זו תדרוש מהממשלה ומקופות החולים לממן את חלופות האשפוז למבוטחים אשר לא יעמדו בתשלומי הביטוח, והיא שמה בסימן שאלה כבד את יכולתן של קופות החולים (ללא תמורה או בתמורה זניחה) להוסיף ולסייע לחברות הביטוח להציע לציבור פוליסות ביטוח סיעודי קבוצתי".
הביטוח הסיעודי הקבוצתי לחברי קופות החולים משמש כרובד שני של ביטוח סיעודי, מעל הרובד הראשון של הביטוח הלאומי שלו זכאים כלל תושבי המדינה. בביטוחים לחברי קופות החולים, שמופעלים על ידי חברות הביטוח, מכסים 4.5 מיליון מבוטחים, ומשולמות קצבאות הביטוח בסך כולל של 3 מיליארד שקלים בשנה. בשנת 2016, מאות אלפי מבוטחים עברו לביטוחים אלו לאחר שהרשות (אז אגף שוק ההון) הורתה לסגור את הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים שהיו נהוגים עד אז במקומות עבודה, עקב היותם מוצר ביטוחי גרוע.
ברשות שוק ההון אישרו את קבלת המכתב ובחרו שלא להתייחס לדברים.
