"במצב חירום עושים מה שצריך בלי לחשוב הרבה. הזמן של המדינה להתמהמה עבר", אומר יאיר סמוליאנוב (29), מקדם מדיניות קליטת עלייה ב'לובי המליון', המייצג את הצרכים של דוברי הרוסית מול המדינה. סמוליאנוב נכנס לתפקידו הנוכחי בפרוץ המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, והיום (חמישי) הוא אומר ל'דבר' כי המלחמה ההיא וההשלכות שלה על היהודים, שונה אבל בעיקר דומה, למלחמה המתרחשת באתיופיה והשפעתה על זכאי העלייה שם.

סמוליאנוב מסתייג מקביעת עמדה חד משמעית בנוגע לצעדים בהם צריכה מדינת ישראל לנקוט נוכח המלחמה באתיופיה, "אני משתדל לא להיות נחרץ בנושאים שאני לא מבין בהם, אבל כן ברור שמדיניות חדשה ומסקנות עושים בשגרה, לא בזמן חירום".

"הסיפור של יהדות אתיופיה והמאבק שלהם, הוא דוגמא לכך שבישראל קליטת העלייה הפכה למגזרית. כמות דוברי הרוסית בממשלה משפיעה על האופן שבו מסתכלים על קליטת העלייה ממדינות דוברי רוסית, המצב דומה גם אצל הקהילה האתיופית. מה שעוד דומה זה שישראל נזהרת ולא מדברת על השאלה הגדולה של 'מי הוא יהודי'. המדינה בוחרת שלא להחליט וכשזה קורה, זה מאפשר למקדם המדיניות לקבל החלטות בנוגע לצו מצפונו, ולא בהקשר רחב יותר".

"הדבר ששונה", מחדד סמוליאנוב, "הוא הכיסוי התקשרותי והציבורי. אתה תשאל כל אדם בישראל, והוא ידע להגיד שיש מלחמה בין אוקראינה ורוסיה, המערכות שלחו כתבים לשם ויש מידע והבנה. בכל מה שקשור לאתיופיה זה הרבה פחות מסוקר ולא ידוע. גם אני רק עכשיו מכיר וקורא".

"מתנגדי העלייה אמרו שישראל מעלה אנשים לא יהודים, דבר ראשון אמרנו בואו נדבר עובדות"

סמוליאנוב מספר על הפעולות שעשה כשליח הציבור ב'לובי המליון' כדי להשפיע על קובעי המדיניות בנוגע לעלייתם ובעיקר קליטתם של עשרות אלפי דוברי הרוסית שהחליטו לעלות בעקבות המלחמה, "בימים הראשונים אחרי שהתחילה המלחמה, המדינה הייתה עסוקה במה שקורה בגובלות אוקראינה, ואנחנו רואים שאין שיח ממשלתי על מה קורה עם האנשים שמגיעים לארץ, צריך לזכור שאין באותה תקופה ועדה לקליטת עלייה. אף אחד לא מבין את העוצמות".

"כלובי היינו צריכים לעשות שיפט", מספר סמוליאנוב על הארגון בו הוא עובד, "התעסקנו בדברים אחרים, ונדרשנו לשנות סדרי עדיפויות ולשאול את עצמנו האם בכלל נתעסק בקליטת עלייה. בימים הראשונים התמקדנו בלתת תחושה שאנחנו הגוף המייצג של דוברי הרוסית והגוף שנותן את האקסטרה – מה שהממשלה והמדינה לא יכולה לעשות במהירות".

"זה לא בושה להחליט, כמדיניות, שישראל לא קולטת עולים, או שיש מכסה לעולים. זו החלטה שאני לא מסכים איתה, אבל אני מוכן להתמודד על זה". העולים האחרונים מאתיופיה בעליית ׳צור ישראל׳ נוחתים בנתב"ג (צילום: משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית)

סמוליאנוב מספר על מספר מחקרים וסקרים שהלובי ייצר במהירות, כדי לשים עובדות על השולחן, ושהשיח עם מקבלי המדיניות יהיה על עובדות ולא רק שיח על עמדות. "יצרנו סקר מקיף סביב השאלה – מהי קליטה מיטיבה. זה היה כל כך נחוץ, כי למשל מישהו אמר 'בואו ניתן פלאפון לכל עולה' אז קנו מלא פלאפונים, אמרו יש משבר דיור בואו נשכן במלונות, אבל לא הייתה אסטרטגיה ארוכת טווח לפלסטר הזה".

כמו הקהילה האתיופית, גם ציבור דוברי הרוסית נדרש שוב ושוב להוכיח כל הזמן את יהדותו לציבור, שמושפע בין השאר ממכוני מחקר בעלי אוריינטציה ימנית-אולטה שמרנית, הטוענים בתוקף שהסיבה לעלייה היא ניסיון דמוני לקעקע את יהדותה של מדינת ישראל, "חותם, והמכון הישראלי למדיניות והגירה, אמרו שישראל משקיעה הרבה כספים ומשאבים וישראל מעלה אנשים לא יהודים. הארגונים מנפנפים בנתונים מופרכים וטוענים שאנשים באים לעקוץ את המדינה – לקחת דרכון וסל קליטה. הדבר הראשון שעשינו אמרנו בואו נדבר עובדות".

בלובי יזמו סקר, ובו שתי שאלות, אחת האם אתה יהודי לפי ההלכה והשנייה האם אתה מגדיר עצמך כיהודי. התשובות היו מרתקות – "מסך כל העולים החדשים, כשרק 30% סימנו שהם יהודים לפי ההלכה, 90% מגדירים עצמם כיהודים. הדבר הזה נותן עוד סעיף, גם חרדים ודתיים לאומיים לא יכול להתעלם מזה. יש קבוצה של אנשים שרואים עצמם שייכים".

הדבר השני שמצאו בלובי לאחר מחקר הוא שאחוזי ההתבוללות של יהודים בעולם נע בין 30-70%. "זה אומר שהעלייה של לא יהודים לפי ההלכה לא קשורה לסעיף הנכד", הוא מסביר "אלא לבני הזוג, אין קשר ל'בואו נסגור את השערים' כי זה לא הוויכוח".

"לא לקבל החלטה זה לקבל החלטה"

סמליאנוב מציין כי בקואליציה הקודמת היו 9 דוברי רוסית, לעומת אחד בממשלה הנוכחית, ושהשאלה הזו של הייצוג משפיעה מאוד, "עם בנט הצלחנו להיפגש, עם לפיד גם, עם נתניהו לצערנו עוד לא נפגשנו. גם עם שרי הקליטה המצב דומה – עם השרה תמנו נפגשנו ברמה החודשית ועם השר סופר הייתה רק פגישת הכרות. הבנו גם שאם הממשלה הקודמת הצלחנו לשכנע בדיבור ערכי, בממשלה הזו הדיבור הכלכלי יותר חזק, הרבה יותר חזק, אז אנחנו מדברים על עלייה של רופאים ומורים, עזבו יהודים לא יהודים, אז הפאזה השתנתה ויש על מה לדבר".

יאיר סמוליאנוב (צילום: דיאנה רובינשטיין)

בלובי המליון מעריכים שאיחוד מאבקים למען העלייה מרוסיה-אוקראינה ואתיופיה לא ישרת את הצרכים הנוכחיים, אבל הקווים שסמוליאנוב מצייר כן מובילים להבנה של איך מדינת ישראל בנויה כיום, "עכשיו, בזמן מלחמה, אי אפשר לחשוב. הדבר הכי גרוע בעיני, שהמדינה לוקה בו זה מדיניות אי קבלת החלטה. לא לקבל החלטה זה לקבל החלטה".

"זה לא בושה להחליט, כמדיניות, שישראל לא קולטת עולים, או שיש מכסה לעולים. זו החלטה שאני לא מסכים איתה, אבל אני מוכן להתמודד על זה. אבל אני לא מוכן לשמוע "כרגע", כשבפועל הם מפחדים להגיד את האמת – והיא שזה "לתמיד".