92% מהערבים הדגישו את החשיבות שהם רואים בעבודה התורמת לחברה, ול-90% הייתה חשוב הכנסה גבוהה מעבודה, לפי מחקר של פורום ארלוזורוב על סדרי העדיפויות התעסוקתיים של החברה הערבית בישראל ב-2022.
"תופעה זו מרמזת על שינוי מקומם של הערבים בשוק התעסוקה", אומר ד"ר איל בר-חיים, חוקר כלכלה ושירותיים חברתיים בפורום, "ועל רצון חזק לתרום לשיפור מצבה הכלכלי והחברתי של החברה הערבית בישראל".
לפי נתוני הסקר, ליותר יהודים (94%) הייתה חשובה ההכנסה הגבוהה מהעבודה. לעומת זאת, 78% מהערבים השיבו שגמישות בשעות העבודה חשובה להם, לעומת 60% מהיהודים.
בקרב מוסלמים חלה עלייה של 6 נקודות האחוז בחשיבות העניין בעבודה (מ-81% ב-2016 ל-87% ב-2022), לעומת ירידה של 15 נקודות האחוז בחשיבות הביטחון התעסוקתי (מ-98% ל-83%).
בקרב נוצרים, העלייה בחשיבות העניין בעבודה דרמטית אף יותר: 20 נקודות האחוז (מ-69% ל-89%), במקביל לירידה בשיעור דומה בחשיבות הביטחון התעסוקתי. נוסף על כך, בקרב הנוצרים חלה עלייה של 10 נקודות האחוז בהעדפה לגמישות בבחירת שעות העבודה (מ-68% ל-78%) וירידה של 16 נקודות האחוז בחשיבות ההכנסה הגבוהה (מ-100% ל-84%).
בפורום ארלוזורוב מסבירים ששינויים אלו נובעים בין היתר משינויים דמוגרפיים וחברתיים, עלייה ברמת ההשכלה, עלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה, שינויים בדפוסי מגורים, ומעבר לתפיסה יותר אינדיבידואליסטית.בקרב האוכלוסייה הערבית ניכרים פערים מגדריים משמעותיים בהעדפות התעסוקתיות, שאינם נראים באוכלוסייה היהודית. נשים נוצריות ומוסלמיות מחשיבות פחות את העניין בעבודה ביחס לגברים – פער של 16 נקודות האחוז בין גברים לנשים בקרב נוצרים, ופער של 7 נקודות האחוז בקרב מוסלמים. לעומת זאת, הנשים הנוצריות מחשיבות את הערך המוסף החברתי של העבודה יותר מאשר גברים מוסלמים ונוצרים. הפער המשמעותי ביותר בין נשים לגברים בחברה הערבית נמצא דווקא בנושא הביטחון התעסוקתי. בעוד 96% מהנשים המוסלמיות ו-84% מהנשים הנוצריות מגדירות את הביטחון התעסוקתי כחשוב, רק 75% מהגברים המוסלמים והנוצרים השיבו שהוא חשוב להם.
בפורום ארלוזורוב הסבירו שניתן לייחס הבדלים אלו לכניסה המאוחרת של נשים ערביות לשוק העבודה, שגורמת לכך שמקומן בשוק העבודה עדיין לא מובטח, גם מבחינת מקומות העבודה וגם מבחינה משפחתית. לכן הן מעדיפות גמישות בבחירת שעות העבודה (המאפשרת את החזקת המשרה גם במקביל לגידול ילדים), וביטחון תעסוקתי על פני עניין בעבודה. את הערך המוסף בעבודה הן מוצאות בתרומה לחברה ולא בעניין האישי. זאת, בניגוד למקביליהן הגברים, שמציגים תפיסה אינדיבידואליסטית יותר ופחות מוטת משפחה, ייתכן שבעקבות טווח אפשרויות רחב יותר שעומד בפניהם בשוק העבודה.במקביל לשינויים בהעדפות התעסוקתיות, ובעיקר להשתלבות בשוק העבודה, עולה מהמחקר שיש תמיכה גבוהה בחברה הערבית בזכות השביתה. בקרב מוסלמים התמיכה בזכות השביתה עומדת על 86%, ובקרב נוצרים על 81%, בעוד בקרב יהודים עומדת התמיכה בזכות השביתה על 84%.המחקר מבוסס על סקר שערך הפורום ביוני-יולי 2022 באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב 3,000 משיבים מעל גיל 18, מהם 507 מהחברה הערבית, 340 מהחברה החרדית ו-2,231 יהודים שאינם חרדים. ממצאי הסקר הושוו לנתוני ישראל מתוך הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2016.
