היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה העברה של 400 מיליון שקלים לתכנית תלושי המזון של ש"ס, שיחולקו למשפחות שזכאיות להנחה בארנונה ומשפחות במצוקה. זאת לאחר שבתחילה סירבה היועצת המשפטית לממשלה לאשר את העברת התלושים עקב ביקורת על התכנית מצד משרד האוצר וגורמים נוספים.

ועדת הכספים היתה אמורה לאשר היום (רביעי) את העברת הכספים לשנת 2023, אך ההצבעה נדחתה למועד אחר. מטעמו של גפני נמסר ל'דבר' ש"ש הרבה העברות על שולחננו. יעלה לאט לאט".

במכתב מהמשנה ליועמ"ש, עו"ד אביטל סומופולינסקי, ליועץ המשפטי של משרד הפנים עו"ד יהודה זמרת, כותבת סומופולינסקי שהוחלט לאשר את ההעברה לאחר שמשרד הפנים הציג מתווה מעודכן לזכאות לתווי המזון, שירחיב את הזכאות מעבר להנחה בארנונה וייתן מענה לקבוצות שלא נכללו בו.

התווים שיינתנו יהיו בסך מאות שקלים לקנייה ברשתות השיווק ויינתנו מספר פעמים בשנה, וזאת בדומה לתווי מזון שחולקו בשנת 2021 בשיא משבר הקורונה. תכנית זו סומנה כדגל בקמפיין הבחירות של ש"ס, ועוגנה בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לש"ס. היא זכתה לביקורת מצד אנשי מקצוע בתחום הרווחה והביטחון התזונתי, וכן ממשרד האוצר, הן מכיוון שהקריטריונים בה מפלים קבוצות מסוימות ואינם כוללים קבוצות שעלולות להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי, והן מכיוון שהיא מספקת מענה חד פעמי ולא הוליסטי.

בתקציב המדינה לשנים 2023-2024 הוחלט לאשר מיליארד שקלים לתכנית ביטחון תזונתי למשרד הפנים, 400 מיליון ב-2023 ו-600 מיליון ב-2024. בהחלטה נקבע שהתכנית תבוצע על בסיס הקריטריונים של 2021, בכפוף לאישור הדרגים המקצועיים והייעוץ המשפטי. על האישור הזה היו מספר מאבקים בין משרדי הממשלה השונים ולשכת היועצת המשפטית לממשלה, אך מהמכתב של עו"ד סומופולינסקי עולה שלמרות הביקורת על המתווה החדש, אין מניעה משפטית לאשר אותו.

אנשי המקצוע קראו להפנות את המשאבים למיזם לביטחון תזונתי שפועל במשרד הרווחה, ומחולק למשפחות שמאותרות על ידי מחלקות הרווחה ומקבלות מגוון של מענים מלבד סיוע במזון. פרויקט זה אמנם הוגדל, אך היקף פעילותו נמוך בהרבה מהתכנית המוצעת.

אמות המידה שנקבעו במתווה המקורי, התבססו על מסלול זכאות להנחה בארנונה, המעוגנת בתקנות. במשרד הפנים רצו שהן יהיו זהות גם לתכנית הנוכחית. הקריטריונים המקוריים כללו שלוש קבוצות:

האחת, תושבים שהוכרו כזכאים להנחה של 70% ומעלה בארנונה, לפי סעיף בתקנות המקנה זכאות בהתאם למבחן הכנסה לנפש (היחס שבין גובה ההכנסה של משפחה לבין מספר הנפשות בה). תושבים אלה היו זכאים אוטומטית לתווי מזון, ללא צורך בהגשת בקשה.

השנייה, תושבים שעומדים במבחן ההכנסה לנפש, אך לא הגישו בקשה להנחה בארנונה מהרשות המקומית מסיבות שונות (למשל, אינם רשומים כמחזיקים בנכס או שזכאים להנחה בהתאם לתקנה אחרת.) תושבים אלה לא היו זכאים אוטומטית לתווי מזון, ובאפשרותם היה להגיש בקשה עצמאית לרשות, ולהוכיח כי הם עומדים במבחן ההכנסה.

השלישית, תושבים שהוכרו כזכאים להנחה בארנונה לפי תקנה המקנה זכאות בהנחה לאזרח ותיק שמקבל השלמת הכנסה. תושבים אלה היו זכאים אוטומטית לתווי המזון, ללא צורך בהגשת בקשה.

בלשכת היועצת המשפטית לממשלה וכן במשרדים האחרים טענו שהקריטריונים האלו משאירים בחוץ קבוצות גדולות מאוד של אנשים שמוגדרים כעניים או כחסרי ביטחון תזונתי, או לחלופין דורשים מהם מאמץ אקטיבי לקבל את התלושים. עקב כך, בלשכת היועמ"ש ובאוצר עיכבו את אישור העברת התקציב.

הקבוצות החדשות שייכללו במתווה: ניצולי שואה, קשישים עניים, נשים גרושות עניות. זכאי הבטחת הכנסה ייכללו בו באופן חלקי

אך בעקבות שיח שהתקיים בין המשרדים המתווה עודכן והורחב, וייכללו בו קבוצות נוספות, חלקן באופן אוטומטי או אוטומטי למחצה.

הקבוצה הראשונה היא תושבים שהם אזרחים ותיקים הזכאים לתוספת השלמת הכנסה יחד עם אחת הקצבאות הבאות: קצבת זקנה, קצבת שאירים, קצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה; וזאת, בין אם הם מחזיקים בנכס (וזכאים להנחה בארנונה) ובין אם לאו. תושבים אלו יקבלו את התלושים באופן אוטומטי.

הקבוצה השנייה היא תושבים הזכאים להשלמת הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, שיקבלו גם הם את התלושים באופן אוטומטי.

הקבוצה השלישית היא תושבות הזכאיות לקצבת הבטחת הכנסה – מזונות מהביטוח הלאומי. קצבה זו משולמת לנשים גרושות שמקבלות דמי מזונות נמוכים מהסף שנקבע בתקנות. נשים אלו יקבלו את התלושים באופן אוטומטי.

הקבוצה הרביעית היא תושבים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. במתווה שנקבע, תושב הזכאי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה יהיה זכאי אוטומטית למחצית הסיוע שיינתן לנזקקים אחרים. כמו כן, תושב שכזה יהיה זכאי להשלמת מלוא הזכאות לתווי מזון, בכפוף לעמידה במבחן ההכנסה לנפש של תקנות הארנונה.

במכתבה מציינת עו"ד סומופולינסקי ש"מתווה אמות המידה העדכניות הועבר להתייחסות משרד האוצר, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה. מהתייחסותם עולה, כי ההצעה המעודכנת – על אף שאינה חפה מקשיים – נותנת מענה מהותי לחלק ניכר מהקשיים שהועלו במסגרת הדיונים שהתקיימו. עוד עלה מהתייחסותם, כי יש מקום לערוך בדיקה מעמיקה יותר של הנתונים, באמצעות מחקר מלווה, וזאת לצורך טיוב ודיוק אמות המידה כבר בשנת 2024". עוד מציעה המשנה ליועמ"ש לשקול את העברת התכנית ממשרד הפנים למשרד הרווחה בשנת 2024.