משרדי הפנים והאוצר הקימו צוות משותף לבחינת הנברות הכספים לחברה הערבית ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' רצה להקפיא – כך עולה מדיון ועדת הצעירים בכנסת, שדנה היום (רביעי) בהשפעת הקפאת תקציבי החומש על צעירים ערבים. עוד עולה שבראשון הקרוב צפויה הממשלה לאשר את תקצוב ההשכלה האקדמית במזרח ירושלים שגם אותה הודיע סמוטריץ' שיקפיא.

יו"ר הועדה, נעמה לזימי (העבודה), פתחה את הדיון ואמרה כי "הקפאת תקציבי החומש לקידום השכלה לצעירים ערביים היא איוולת – והכשלת צעד שירחיק מארגוני הפשיעה ויכניס אותם לכלכלה, להשכלה ולהשתלבות בחברה. שר האוצר הוכיח שהגזענות משתלבת עם תפיסה ימנית כלכלית, וזאת, בנוסף, לפער של 40% בין מימון הרשויות היהודיות לאלו הערביות".

לזימי ציינה את הפתרונות שהוצעו כבר ע"י הרשויות למניעת זליגת כספי ממשלה לארגוני הפשיעה, ואילו היזמות לתעסוקת והשכלת צעירים, שתמנע את הגעתם לארגונים אלו מבוטלות. היא ציינה כי "גזענות היא עיוורון שפוגע באיכות חיינו, בכלכלה ובביטחון האישי. מדיניות שר האוצר היא מסוכנת לכלכלה ולרווחה", וקראה להמשיך ולקדם השתלבות הצעירים הערביים בהשכלה גבוהה ובתעסוקה ובהגברת לימודי השפה העברית.

ידידיה גרינוולד, רכז פנים באגף התקציבים, השיב כי החלטת הממשלה הקודמת שמקצה תקציבים לרשויות הערביות עדיין בתוקף, והיא תיבחן לאור הקמת מנגנוני בקרה ומעקב שתקציבים אלו לא יגיעו לארגוני הפשיעה. לדבריו הוקם צוות משותף עם משרד הפנים לבחינת אופן העברת הכסף. אמירתו מצטרפת לאמירת מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, אתמול בגל"צ כי הכסף יועבר ברגע שתסתיים בניית המנגנונים בימים הקרובים. יו"ר הוועדה תקפה את נציג המועצה הלאומית לכלכלה על כך שהמועצה לא מביעה את עמדתה בנושא.

ח״כ נעמה לזימי (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90)

ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל פחם, טען כי משרדי הממשלה, כתחבורה והנגב והגליל, מפלים את הרשויות הערביות בשורת החלטות. רשויות אלו אינן יכולות לגשת לקול-קורא שמפרסמים המשרדים. לדבריו החלטת הממשלה מפברואר מדירה בעצם ישובים ערביים כמו אום אל פחם מלגשת לקולות קוראים של המשרד לפריפריה נגב וגליל. מחאמיד הוסיף כי "40% מבני הנוער אצלי מוגדרים נוער בסיכון. מדי שנה נפתחים במשטרה 100 תיקים לנערים ביישוב. שר הבט"ל עוצר את תכנית "לעצור את הדימום".

אימאן חט'יב יאסין (רע"מ) הגדירה זאת כ"אפליה ממוסדת, גזענית ופאשיסטית. אנחנו נמצאים בנקודת זמן של שפל של השפל, כשיש שר אוצר גזעני עם אג'נדה ותוכנית ממוסדת עם ליווי של חקיקה לפגוע בחברה הערבית דרך בלימת תכנית תאקדום 550 ומניעת משאבים שעוגנו בתקציב, ועכשיו באופן ממוקד בצעירים שלנו כאשר הוא מונע מהם תקציבים שאמורים להוות מקפצת לחיים. רע״ם עמלה על תכניות מקצועיות מלוות במשאבים. כדי לתת אפשרות לחיים נורמטיביים לאותם צעירים ולא לדרדר אותם לפשיעה לפי התוכנית של סמוטריץ'".

ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הדגיש כי "כבר היום יש מנגנוני בקרה ומעקב של משרדי הממשלה, ולמרות אי-סדרים המתקיימים ברשויות יהודיות – איש לא מאשים את כל הרשויות היהודיות בכך. המדינה לא מטפלת בפשיעה – ובסוף מאשימה את הקורבן". יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) הגדיר את הקפאת התקציב כ"אפרטהייד ממשלתי. הטרור היחיד הממוסד הוא נוער הגבעות שסמוטריץ' מעודד אותו".

ורד פולק, ראש חטיבת ערביי ישראל, במטה לביטחון לאומי הוסיפה את השיעור הגבוה של צעירים ערבים חסרי-מעש, שעלול להביא להידרדרותם לטרור ולפשיעה. לדבריה, תקציבים אלו שהובטחו לרשויות הערביות – יועדו לטיפול-שורש במניעת תופעות אלו. היא המליצה על מדיניות של קידום השתלבות מירבית של הערבים במדינה.

ידידיה גרינוולד, רכז פנים באגף התקציבים, השיב כי החלטת הממשלה הקודמת שמקצה תקציבים לרשויות הערביות עדיין בתוקף, והיא תיבחן לאור הקמת מנגנוני בקרה ומעקב שתקציבים אלו לא יגיעו לארגוני הפשיעה. לדבריו הוקם צוות משותף עם משרד הפנים לבחינת אופן העברת הכסף. אמירתו מצטרפת לאמירת מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, אתמול בגל"צ כי הכסף יועבר ברגע שתסתיים בניית המנגנונים בימים הקרובים. יו"ר הוועדה תקפה את נציג המועצה הלאומית לכלכלה על כך שהמועצה לא מביעה את עמדתה בנושא.

לטענת יעל מיזרוחין, נציגת משרד הרווחה העוסקת בתכנית "יתד" לצעירים בסיכון, 35% מהמשתתפים הם ערבים, ובמחלקות הרווחה ברשויות הערביות אין די כוח-אדם, וחסרים מבנים למרכזי-צעירים. לדבריה, בימים אלו הם מקדמים שורת תכניות לקידום השכלה, צמצום אלימות, הכנה-לחיים ומעורבות-אזרחית. היכולת של הרשויות הערביות לממש את התכניות היא קטנה בשל ריבוי האתגרים.

מרגריטה ברר, נציגת מחוז דרום במשרד הפנים, אמרה שלכל הרשויות הערביות הוקצו מיליוני שקלים לתכניות רב-שנתיות ואחרות. ד"ר האני ואקד, הממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית, סיפר על 13 תכניות הפועלות שאין להן בעיה תקציבית כולל מאצ'ינג ואחוזי-ביצוע.

שירין נאטור חאפי, ראש אגף חינוך ערבי במשרד החינוך, הדגישה שמשרד החינוך אחראי על התלמידים עד גיל 18. לדבריה תכנית החומש למזרח ירושלים מורכבת מ-300 מיליון שקלים ממשרד האוצר ו-300 מיליון שקלים נוספים ממשרד החינוך ו-200 מיליון שקלים מעיריית ירושלים. על הסכום הזה, 800 מיליון שקלים, יש הסכמה בין כל משרדי הממשלה. המחלוקת היא על 200 מיליון שקלים נוספים המיועדים למכינות להשכלה גבוהה.

עו"ד אמיר בשאראת מנכ"ל הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות (צילום: אלבום פרטי)

עו"ד אמיר בשאראת, מנכ"ל ועד ראשי הרשויות הערביות, הדגיש אף הוא כי מנגנוני בקרה וחשבים-מלווים קיימים כבר כיום ברבות ברשויות הערביות, ואילו ניסיונות השתלטות של ארגוני פשיעה ברשויות היהודיות לא מטופלות.

מסעדה ג'אבר מהמשרד לענייני ירושלים אמרה כי ביום ראשון הקרוב תתכנס הממשלה לאשר את תכנית החומש. "אני תושבת מזרח ירושלים. נושא המכינות זכה להצלחה רבה. 70% מהמכינות הן לימודי שפה עברית. יש 450 תלמידים במכינות היום. בהקפאת התקציב אנו מונעים מתושבי מזרח ירושלים, שאין להם ייצוג, להתפתח".

יונתן פז מהרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, אמר כי לא ברור אם המכינות תיפתחנה. "זו בכיה לדורות בעבור התושבים המבקשים להשתלב ובעבור החברה הישראלית בכלל".

במהלך הדיון בלט היעדרם של סטודנטים ממזרח ירושלים ושל בני נוער ערביים המושפעים מהחלטות הממשלה. נציגת התאחדות הסטודנטים טענה כי מדובר במדיניות אנטי אקדמית.

מורן מימוני מעמותת יוזמות אברהם, אמרה כי לפי הבנתה את צעדי הממשלה, יש רפורמה במעמד הציבור הערבי בישראל ויש רצון להוביל להסלמה. "זה לא רק ייבוש התקציבים והפגיעה הממשית אלא הנערים שומעים כיצד המדינה מתייחסת אליהם. חייבים לשים זאת בהקשר הרחב".

לדבריה הצטרפה מיכל סלע, מנכ"לית גבעת חביבה, שהצביעה על סתירה בממשלה בין גורמים העובדים למען קידום החברה הערבית לבין גורמים העוסקים בעצירת התכניות. היא הוסיפה כי יש עלייה בנכונות של השטח להשתתף בתכניות לקידום חיים משותפים, אך הממשלה מנסה במדיניותה לגרום לפיצוץ.