בית המשפט העליון קיבל היום (ראשון) פה אחד שתי עתירות שהוגשו על ידי ארגון אלו"ט ועל ידי הורים לילדים על הרצף האוטיסטי, כנגד החלטת מנכ"ל משרד החינוך לקצר את יום הלימודים במסגרות לילדים על הרצף האוטיסטי בשנת הלימודים תשפ"ד, כך שיום הלימודים יסתיים בשעה 16:00 במקום בשעה 16:45. משרד החינוך נימק את החלטתו במחסור בכוח אדם בחינוך המיוחד. בפסק הדין נקבע שההחלטה תבוטל, ואורך יום הלימודים יישאר על כנו.
השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף קיבלו את העתירות בשל מספר פגמים שנפלו בהחלטת משרד החינוך: ההחלטה התקבלה ללא שקוימה חובת ההתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; ההחלטה התקבלה מבלי לאפשר להורים תקופת התארגנות נאותה בהתחשב במורכבות הטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי; ההחלטה גורפת וחלה על כל מוסדות הלימוד בארץ למרות שיש מחוזות שבהם המחסור חמור פחות, וניתן לתת לו מענה אחר; כמו כן, בניגוד לאמור בחוק, ההחלטה לא התקבלה על-ידי שר החינוך, ואף לא הובאה לאישורו של שר האוצר.
השופטים עמדו על כך שההחלטה "להשוות כלפי מטה" במקרה שבו המחסור אינו אחיד בכל רחבי המדינה לא יושמה בהקשרים אחרים שבהם מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור בכוח אדם. בית המשפט הוסיף וציין בפסק דינו כי קיים חשש שקיצור יום הלימודים באופן ארעי לכאורה, למשך שנה אחת בלבד, עלול להיות בעל השלכות ארוכות טווח על המערכת כולה.
עוד הדגישו השופטים שלא יכולה להיות מחלוקת באשר לקשיים האובייקטיביים שעמם מתמודד משרד החינוך, ולצדו הרשויות המקומיות, בכל הנוגע לגיוס כוח אדם בעל הכשרה מתאימה להוראה, והדברים אמורים ביתר שאת במסגרות החינוך המיועדות לילדים על הרצף האוטיסטי. משרד החינוך מקדיש משאבים ניכרים לחינוך המיוחד, אך הצרכים ההולכים וגדלים מצריכים פתרונות "מחוץ לקופסה" וחזקה על העוסקים במלאכה כי ימשיכו להקדיש את עתותיהם ומרצם, כפי שעשו עד עתה, לטובת ילדי החינוך המיוחד. אולם, בשלב נותרת בעינה העובדה שההחלטה שהתקבלה – פגומה, ולא ניתן להכשירה.
מאלו"ט נמסר בתגובה לפסיקה: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ שביטלה את החלטת משרד החינוך, ושמחים שיום הלימודים ישאר כסדרו עד השעה 16:45. זהו פסק דין חשוב בתחום זכויות תלמידים על רצף האוטיזם ותלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים בכלל.
באלו"ט הוסיפו ש"נימוקי השופטים לפסק הדין מסתכלים על תלמידים על רצף האוטיזם באופן שוויוני ביחס לכל שאר תלמידי ישראל, וכפי שכתבה השופטת דפנה ברק ארז – הפתרון של "גם לי גם לך לא יהיה" – לא היה רצוי עוד במשפט שלמה, והוא אינו רצוי אף במקרה שבפנינו. עוד התייחסו השופטים לטענה שמדובר בהחלטה זמנית וציינו כי החלטות זמניות טיבן להפוך לקבועות. אנו בטוחים כי יחד עם משרד החינוך נצליח למצוא את הדרך ואת המודלים המיטביים עבור תלמידים על רצף האוטיזם".
