"זה יום שחור לטירה" אומרת מייסם ג'לג'ולי, תושבת טירה ומנכ"לית 'צופן' לקידום ההייטק בחברה הערבית, יממה לאחר הרצח של עבד אלרחמן קשוע, מנכ"ל עיריית טירה. הראיון מתקיים זמן קצר לפני הרצח המרובע שאירע אמש (שלישי) באבו סנאן, שמבהיר את תוקף דבריה של ג'לג'ולי.

"היום כל אחד בתפקיד ציבורי הוא מאוים", אומרת ג'לג'ולי. "כולנו יודעים שהשלטון המקומי הוא מטרה. הרשויות התחזקו בעקבות התכניות הממשלתיות. העבריינים רוצים חלק מהעוגה. הם נכנסים אל כל ארגון כלכלי ומנסים להשתלט על כל מקור כספי. הם רואים ברשויות מקור כספי כזה".

הבחירות המקומיות הקרבות מעלות את החשש להתגברות גל האלימות כלפי המועמדים ונבחרי הציבור. "זה מאוד מפחיד אותי, הניסיון להשתלט על הבחירות, להוריד מועמדים. חלק מהמועמדים כבר יצאו מהמרוץ בגלל הפחד. זה מצב קטסטרופלי. אין משילות. המדינה לא יכולה להגן על משרתי הציבור, על שליחיה, ראשי ערים, סגנים ופקידות בכירה. והתיאבון של ארגוני הפשיעה רק גדל".

"לא יצא אף שוטר לעזרתם כי לא היו שוטרים בתחנה"

ועדת המעקב של החברה הערבית קיימה דיון דחוף בעקבות הרצח, ויצאה בקריאה שלא לשתף פעולה עם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. עיריית טירה הודיעה שלא תשתף פעולה עם המשטרה. "אני מגבה את העירייה", אומרת ג'לג'ולי בכעס. "צריך לסגור את תחנת המשטרה בטירה. הם במקום הכי מרכזי בעיר והם לא מספקים את הסחורה. העירייה הכניסה אותם ללב העיר כדי להגן על התושבים והם מפרים את החוזה".

מייסם ג'לג'ולי (צילום: ללא קרדיט, באדיבות המצולמת)

"אומרים שלא יצא אף שוטר לעזרתם כי לא היו שוטרים בתחנה, זה היה בשמונה וחצי בערב. עדיף שהמבנה ישמש לטובת הצעירים. הם אמורים להגן עליי והם חלק ממה שקורה כאן. תמיד שומעים מהמשטרה תירוצים למה הם לא מגיעים. אני עוברת ליד תחנת המשטרה כל יום בדרכי הביתה. התקשרתי למשטרה כמה פעמים בעקבות ונדליזם או ירי והם עשו ממני צחוק, לא יודעים לאן להגיע, אני נמצאת 500 מ' מהתחנה".

"איש של שלום, ידוע כאיש סולחה מחוץ לשעות העבודה"

למרות שזה לא מקרה הרצח הראשון בעיר, ג'לג'ולי חשה באווירה שונה. "קודם כל זה איש ציבור. כולם מכירים אותו ומוקירים אותו. הוא היה איש של שלום. זה סמל שלטוני, לעבריינים לא אכפת לפגוע בסמלי השלטון של העיר מול תחנת המשטרה. אף אחד לא חסין, זה יכול להגיע לכל אחד. זו תחושה של תסכול עמוק".

ג'לג'ולי שעבדה עם עבד אלרחמן קשוע ז"ל, מספרת על אדם מעורה בחברה וקשוב לתושבים. "הוא היה איש ידוע בטירה, שהיה מנכ"ל העירייה כ-12 שנים. מעמודי התווך של התנועה האסלאמית ושל היישוב", אומרת ג'לג'ולי. "עבדנו יחד במאבק על זכויות עובדים. הוא היה אימאם בהתנדבות באחד המסגדים כאן. מנהיג מקומי, ידוע כאיש סולחה מחוץ לשעות העבודה, כל מי שפנה אליו בבקשת עזרה, נענה. עובדים מספרים איך דלתו הייתה תמיד פתוחה. טירה איבדה את אחד האנשים המשמעותיים ביישוב. זה אובדן גדול, איבדנו איש ממש טוב. אני מרגישה חנוקה לגמרי, זה פשוט זוועה. אין לך מי שיעזור. זה ייאוש".

"אם זה לא פגיעה בדמוקרטיה, מהי פגיעה בדמוקרטיה?"

ועדת המעקב הודיעה כי לא תיפתח שנת הלימודים בישובים הערביים וכי מתוכננת תהלוכת מחאה בעקבות הרצח. "לא צריך לשבת בשקט" אומרת ג'לג'ולי. "הפגנה לא תספיק. אם לא תהיה השבתה מלאה של כל השלטון המקומי בישראל, אז נכשלנו. אם הוא היה יהודי מיד היו שובתים", אומרת ג'לג'ולי, שהייתה בעברה יו"ר המרחב בנעמת. "ההסתדרות בינתיים שותקת".

"צריך להחריף את הצעדים, מה שעשינו זה לא מספיק. צריך שותפות יהודית ערבית, אם לא ניאבק יחד בסוף נאכל אותה ביחד. צריך לגייס את החברה היהודית לא רק ברמת הפרט, צריך לגייס את השלטון המקומי, ההסתדרות, מובילי דעת הקהל. צריך לשכנע את מנהיגי המחאה (נגד הרפורמה המשפטית – י.ש.) לפקוח את העיניים. אם זה לא פגיעה בדמוקרטיה, מהי פגיעה בדמוקרטיה?" שואלת ג'לג'ולי בהתרסה.