דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

שוק ההון / הבנקים בישראל יצמצמו 200 סניפים ו-5,100 עובדים בחמש שנים

כך חשפה אמש המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, בועידה של העיתון גלובס. דורית סלינגר ושמואל האוזר, שיחד עם בר משלימים את הרגולטורים המרכזיים של שוק ההון שרטטו בועידה את תכניותיהם, והבטיחו עתיד ורוד לצרכנים

שמואל האוזר ודורית סלינגר בועידת ישראל לעסקים (צילום: דבר ראשון)
שמואל האוזר ודורית סלינגר בועידת ישראל לעסקים (צילום: דבר ראשון)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

שלושה רגולטורים נפגשו אתמול (ראשון) בוועידת ישראל לעסקים של העיתון גלובס והציגו שלוש תפיסות עולם על יעדיה של הרגולציה הפיננסית: הממונה על שוק ההון והביטוח דורית סלינגר, הממונה על רשות ניירות ערך שמואל האוזר והממונה על הבנקים חדווה בר.

לכל אחד משלושת הדוברים יש את תחום הפעילות שלו, ובו חוקי משחק ואתגרים שונים. עם זאת, בין דבריהם ניתן לשרטט את מצבו של שוק ההון הישראלי ואת הכיוון אליו הוא צועד. בשורה התחתונה, גם אם הדרכים שהם מציגים שונות אחת מהשנייה, המשותף לכולם הוא דמותו של האזרח בעולם הפיננסי של המחר: אזרח מודע יותר, מעורב יותר בניהול מצבו הכספי, ובעל מגוון רחב יותר של החלטות פיננסיות שעליו לקבל. כמובן שאת המשפט האחרון ניתן לנסח גם אחרת: אזרח שנדרש באופן תדיר לשמור על הכסף שלו, על הפנסיה שלו ולגייס לעצמו אשראי, כי המדינה והממסד הפיננסי לא יעשו זאת בשבילו. מה הפרשנות הנכונה? ימים יגידו.

ד"ר חדוה בר, המפקחת העל הבנקים בבנק ישראל. ""הוצאנו לבנקים הנחיות ודרשנו שיתייעלו. כדי לאפשר את ההתייעלות נתנו הקלות בדרישות הלימות ההון". צילום: יונתן זינדל. פלאש 90.
ד"ר חדוה בר, המפקחת העל הבנקים בבנק ישראל. "הוצאנו לבנקים הנחיות ודרשנו שיתייעלו. כדי לאפשר את ההתייעלות נתנו הקלות בדרישות הלימות ההון". צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

שוק ההון – תחרות ודיבור ישיר לאזרחים

הראשונה לדבר הייתה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר. סלינגר מכהנת בתפקידה כבר למעלה משלוש שנים ולאחרונה קיבלה שדרוג משמעותי כשאגף שוק ההון והביטוח נפרד ממשרד האוצר והפך לרשות עצמאית בתחילת נובמבר. בתפקידה אחראית סלינגר על הפיקוח על חברות הביטוח על קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הניהול שלהן. מדובר בענף שחווה צמיחה מהירה בעשור האחרון בעקבות הגדלה מסיבית של החיסכון הפנסיוני מאז הוחל חוק פנסיה חובה ב-2008.

סלינגר שמה במרכז דבריה את הצורך לפתח ולטפח תחרות בענף. את ענף הביטוח והחיסכון מתארת סלינגר כעולם שלקוחותיו לא מתמצאים בנבכיו כשאחד המאפיינים המרכזיים שלו הוא העובדה שהלקוחות משלמים או מפקידים את כספם בשגרה ומצפים לקבל את התמורה כשיזדקקו לה, בין אם כתוצאה מתאונה או מחלה במקרה של חברות הביטוח ובין אם בהגעה לגיל פרישה במקרה של קרנות הפנסיה. זו הסיבה שהמפקחת על שוק ההון רואה את יעודה המרכזי בהנגשה והפשטה של התנאים המוצעים על ידי החברות ללקוחותיהן. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמנם יצאה ממשרד האוצר אבל דפוס המחשבה של משרד האוצר עדיין ניכר בדבריה של סלינגר. הסרת חסמים, דיבור ישיר אל האזרחים והגברת התחרות הם הקווים המנחים של פעילותה.

בוועידה דיברה סלינגר על שוק הביטוח ושוק הפנסיה הריכוזי המנוהל על ידי חמש חברות גדולות בכל אחד מהשווקים הללו, והוסיפה "כניסתם של שחקנים חדשים תגביר את התחרות ותגביר את המימון לגורמים קמעונאיים. רגולציה יכולה גם להסיר חסמים, לפתוח שווקים ולהכניס שחקנים חדשים. למשל, הצלחנו לפתוח את שוק החיסכון הפנסיוני ושינינו את מאזן הכוחות בין הלקוחות לחברות. אפשרנו לחוסך לבחור את מוצר החיסכון המועדף עליו ואת הסוכן שילווה אותו".

בהובלתה של סלינגר בוצע המהלך לאיחוד קרנות הפנסיה, להנגשת המידע על החסכונות לאזרחים באמצעות אתר אינטרנט מיוחד, העברת הבחירה בקרן ובסוכן מהמעסיק לעובד ויצירת קרנות ברירת המחדל שיובילו להורדת הרף של דמי הניהול ויתנו מענה לעובדים שאינם בוחרים באופן אקטיבי את קרן החיסכון שלהם. מענה שיהיה "מוגן" על ידי בחירה של קרנות ברירת המחדל על ידי הרשות.

הבנקים – האם פחות עובדים יביאו להגברת הנגישות?

הרגולטורית השניה שדיברה בוועידה הייתה חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל. בר, בהיותה ראש חטיבה בבנק ישראל מגיעה לתפקיד עם יעוד ותפיסה אחרת מזו של סלינגר. היציבות הבנקאית והיעילות הם היעדים שהיא רואה לנגד עיניה. ההבדל הזה ממחיש במידה רבה גם את ההבדלים בתפיסות בין משרד האוצר לבנק ישראל. בר מכהנת בתפקידה מאוגוסט 2015.

בוועידה הציבה בר את התייעלות המערכת הבנקאית כאתגר החשוב ביותר שלה. בר מתארת את המגזר הבנקאי בישראל כבלתי יעיל ואף מיושן לעומת למקביליו בעולם, זאת על אף ששמרנותו של המגזר הבנקאי בישראל מנעה את חדירת המשבר העולמי לישראל. בפתיחת דבריה הציגה בר את מדד היעילות הבעייתי של הבנקים בישראל, לשיטתה. הבעיה נעוצה לדבריה בשכר הגבוה, מצבת עובדים רחבה מדי, פריסת סניפים רחבה וכניסה מאוחרת לעולם הבנקאות הדיגיטלית הממקמים את הבנקים הישראלים הרחק מאחורי הממוצע בארצות המפותחות.

"בדצמבר 2015," אמרה בר לבאי ועידת גלובס אמש, "הוצאנו לבנקים הנחיות ודרשנו שיתייעלו. כדי לאפשר את ההתייעלות נתנו הקלות בדרישות הלימות ההון (סכום הכסף שעל הבנקים להשאיר בכל עת בכספותיהם ולא להלוות הלאה – ע. כ.). כשהמערכת לא יעילה חלק מחוסר היעילות מתגלגל לצרכנים ולציבור כבעלי מניות בבנקים. הבנקים נענו לדרישה שלנו והציגו תכניות התייעלות משמעותיות. המכנה המשותף של התכניות הוא פחות עובדים, פחות סניפים והרבה יותר טכנולוגיה. ההליך הזה יקרה תוך כדי הרחבת השירותים של המערכת הבנקאית".

על פי התכנית שהציגה בר כ-5,100 עובדים שהם 12% מהמערכת הבנקאית כולה, עתידים לצאת ממנה בחמש השנים הקרובות. במקביל הבנקים צפויים לצמצם כ-20% מהסניפים על ידי איחוד וסגירה של כ-200 סניפים. לטענת בר על פי התכניות שהעבירו לה הבנקים, מרבית הסניפים שיסגרו יהיו דווקא בערים הגדולות ולא בפריפריה. בנוסף הפיקוח על הבנקים מעודד את הבנקים לעבור לשירותים מקוונים ואף הציב לבנקים תנאי כי מחירי השירות הדיגיטליים יהיו נמוכים בהשוואה לאותם השירותים הניתנים בסניף. בר מעריכה כי צעדי ההתייעלות עתידים לחסוך למערכת הבנקאית כמיליארד שקל בשנה החל משנת 2020. אז לטענתה יושלמו מרבית צעדי ההתייעלות והדיגיטציה.

לדברי בר "מדובר בשינוי לא קל. לא קל לעובדים, לא קל להנהלות ולא קל לחלק מהלקוחות. מדובר בתהליך לא פשוט אבל בסוף אחרי שכולם יתרגלו אנחנו מאמינים שהלקוחות ייהנו משירות הרבה יותר טוב והרבה יותר זול."

אופציות בינאריות (דבר ראשון)
אופציות בינאריות. בשנה האחרונה פועל האוזר, ראש הרשות לניירות ערך, כנגד הפרצות בזירות המסחר האלקטרוניות המאפשרות שימוש בכלים מפוקפקים כאופציות הבינאריות. דימוי: דבר ראשון.

האם המוסכים בדרך להנפקה?

הרגולטור השלישי בועידה היה שמואל האוזר יו"ר הרשות לניירות ערך. האוזר משמש בתפקידו כבר למעלה מחמש שנים ובתפקידו הוא אמון על הפיקוח על כל תחום גיוס ההון וההשקעות בשוק הישראלי. הבעיה המרכזית העומדת בפני האוזר היא הצטמקותו של שוק ההון הישראלי והפעילות בבורסה. בנוסף כהונתו של האוזר מאופיינת במאבק נגד עבירות על חוק רשות ניירות ערך. האוזר הורה על פתיחתן של מספר חקירות פליליות שהובילו למשפטים מתוקשרים ולהרשעות כמו הרשעתו של ג'קי בן זקן, הרשעתו של דנקנר ומשפט סימנס שהסתיימו בגזרי דין הכוללים מאסר. בנוסף בשנה האחרונה פועל האוזר כנגד הפרצות בזירות המסחר האלקטרוניות המאפשרות שימוש בכלים מפוקפקים כאופציות בינאריות.

האוזר רואה את הצטמקות שוק ההון הישראלי ומסמן את היעד להרחיבו על ידי הפחתת רגולציות והכנסת העסקים הקטנים והבינוניים לגיוס הון בבורסה. את דבריו פתח האוזר במשפט "רגולציה שווה מובילה לאי שוויון" האוזר התייחס לבעייתיות שבהפעלת אותם מנגנוני רגולציה על חברות קטנות שהיקף הפעילות שלהן מגיע למיליונים בודדים בשנה כמו על חברות ענק שהיקף הפעילות שלהן נספר במאות מליוני שקלים. הסביבה העסקית בה פועלת הרשות לניירות ערך ממקדת את מבטו של האוזר בתנאים בהם פועלים העסקים בישראל.

בדבריו סימן האוזר את עלויות גיוס האשראי הגבוהות של העסקים הקטנים לעומת העסקים הגדולים כחסם משמעותי לצמיחה של המשק הישראלי "העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה המערבית. הם מעסיקים 67% מכוח העבודה ומייצרים 60% מהתל"ג. הם 99% מהעסקים. והם משלמים הכי הרבה על האשראי שלהם".

"צריך וניתן לעשות את השינוי הדרוש דרך הבורסה" אמר האוזר. "80% מהחברות בבורסאות בעולם עונות להגדרה, חברות קטנות ובינוניות. כל הענקים של הבורסה היום הן חברות שהתחילו כעסקים קטנים ובעזרת גיוס הון גדלו. אני רוצה שהבורסה תיתן תשתית טובה לחברות קטנות לגייס הון. ואני חושב שצריך לעשות את זה דרך רגולציה דיפרנציאלית".

תכניתו של האוזר להפחתת רגולציה לחברות הקטנות שהיקף המחזור השנתי שלהן נע בין 3-10 מיליון שקלים אמורה להקל עליהן בגיוס כספים ובפעילותן בשוק ההון. כתוצאה מכך הוא מאמין שהן יוכלו למלא את תפקידן כמנוע צמיחה מרכזי המוביל גם לביזוריות של המשק. בדבריו נסמך האוזר על השוק האמריקאי. "האמריקאים הבינו ש 91% ממקומות העבודה בחברות הקטנות נוצרים לאחר ההנפקה. זו הסיבה שהם הקימו כח משימה לטובת העניין הזה". האוזר החליט להקים כח משימה דומה ברשות לניירות ערך שיבחן את ההקלות שניתן לתת לעסקים הקטנים והבינוניים.

העולם הפיננסי של המחר

שלוש נקודות המבט על שוק ההון הישראלי של הרגולטורים מאפשרות הצצה אל העתיד של ניהול הכסף בישראל. קשה לצייר את הקו המחבר בין היעדים ששם לעצמו כל אחד מהרגולטורים. אם בכל זאת נתאמץ, אפשר לזהות כי כולם מדברים על הצורך לקרב את העולם של ההון לאנשים שחיים בישראל, ולהפוך את כולנו למשקיעים, מנפיקים, קונים ומוכרים.

השאלה היחידה הנשאלת היא כמובן האם כל זה טוב לנו. יתכן שבעולם הפיננסי של מחר בו נהיה מודעים יותר לאפשרויות הפנסיה שלנו, ננהל את חשבון הבנק שלנו מהנייד, וננפיק את המכולת המשפחתית בבורסה כדי להרחיבה נבין שבמקום שאנחנו כלקוחות נהיה אחראים לרגולציה של השוק, היה עדיף שמישהו יעשה אותה בשבילנו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!